המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הודיעה לישראל אבישר, ששימש כראש האגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי, כי פרקליט המדינה עמית איסמן, שוקל להעמידו לדין, בכפוף לשימוע, בחשד לעבירות מרמה והפרת אמונים. כך עדכנה היום (שלישי) הפרקליטות.
על פי החשד, לאחר פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר התיר אבישר לגורמים שלא הוסמכו לכך כדין להנפיק רישיונות נשק לאזרחים. "בדרך זו, הנפיקו אותם גורמים לא מוסמכים כ-23 אלף אישורי נשק מותנים וכ-15 אלף רישיונות נשק סופיים", נמסר. התיק נחקר ביחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433.
כבר בתחילת דצמבר 2023, כחודשיים אחרי טבח 7 באוקטובר, הודיע אבישר על התפטרותו, אחרי שהודה בדיון בכנסת כי ייתכנו כשלים באישורים שניתנו לרישיונות נשק לאחר פרוץ הלחימה על ידי אנשים שלא הוסמכו לכך.
לשכת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מסרה אז בתגובה כי "מדיניות השר לחלוקת נשקים לאזרחי ישראל העומדים בקריטריונים - ברורה והמשכית. מי שלא ממשיך לבצע את המדיניות בהתאם להוראות השר ולמפת האיומים, ונלחץ בשל מתקפות השמאל בוועדות כאלו ואחרות, אכן לא יכול להמשיך כראש אגף כלי ירייה, שעה שישראל במלחמה וכי יש לחמש כמה שיותר אזרחים אשר עומדים בקריטריונים".
בנות שירות בראיונות הנשק
אבישר חולל סערה שבוע לפי התפטרותו כשאמר בדיון בוועדה לביקורת המדינה כי אנשים שמונו במשרת אמון על ידי השר בן גביר, הפעילו בלשכתו חמ"ל לאישור רישיונות נשק. אבישר הודה אז כי צריך לבחון מחדש את הבקשות שאושרו.
בנוסף, בכנסת הופעל אז חמ"ל בשיתוף המשרד לביטחון לאומי, בהפעלת בנות שירות לאומי ועובדי כנסת, באישור יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, שבו התבצעו ראיונות טלפונים ולא פרונטליים למבקשי רישיונות נשק.
אבישר טען כי זהו אינו מצב אידיאלי וכי יש לחזור לראיונות פרונטליים, חרף הביקוש הגבוה לרישיונות לנשק שנוצר מפרוץ המלחמה. השר בן גביר טען אז כי תגבור כוח האדם והפעלת המוקד הטלפוני נובעים מהצורך להיענות לביקוש הגבוה שעומד על 250 אלף בקשות לרישיונות נשק.
קראו לחקירה נגד בן גביר. סגלוביץ' וקריב בדיון בכנסת
(צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
הדברים החמורים הובילו לכך שחברי כנסת מהאופוזיציה שנכחו בדיון, בהם גלעד קריב ויואב סגלוביץ', קראו לפתיחת חקירה פלילית נגד השר. בתום הדיון, יו״ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי, אמר כי "גם בשעת חירום לא אמורה להתנהל ככה מדינה דמוקרטית. ההליך המהיר הוא דיני נפשות של ממש. אני קורא למשרד לעצור הכל ולבצע חשיבה מחדש, עד הדיון הבא".
בימים שקדמו להתפטרותו, הגיע אבישר ללשכת בן גביר, הלין על המתקפות שחווה בוועדה לביקורת המדינה מהח"כים, וביקש לשקול שוב את מדיניות מתן רישיונות הנשק של המשרד, ששונתה בעקבות ההקלה שביצע המשרד בתבחינים הנדרשים לקבלת רישיון.
השר השיב לאבישר שהוא לא מתפשר. גורם בסביבת בן גביר טען אז כי עד כה ראש האגף לכלי ירייה ביצע את מדיניות השר, והייתה שביעות רצון מתפקודו, אולם התגברות המתקפות הפוליטיות נגד בן גביר והאגף בימים האחרונים, הכניעה אותו.
בן גביר. "מי שלא ממשיך לבצע את המדיניות" - ראוי שיעזוב
(צילום: אלעד גרשגורן)
אחרי 7 באוקטובר חלה עלייה חדה במספר הבקשות לרישיונות נשק, ובמשרד לביטחון לאומי נדרשו לתת מענה למאות אלפי פניות. אולם ככל שהתקיימו בכנסת עוד ועוד דיונים בנושא, בוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי ובוועדה לביטחון לאומי ברשות ח"כ פוגל, התברר כי היו מקרים בהם אושרו רישיונות נשק לאחר ריאיונות טלפוניים קצרים מאוד וכי בחלק מהמקרים המראיינים היו אנשים שלא הוכשרו לכך.
במכתב ההתפטרות שלו הצביע אבישר על הפקרות וכאוס בחלוקת הרישיונות. "האגף ועובדיו פעלו באדיקות למימוש מדיניות השר", כתב מי ששימש ראש האגף מאז 2020. "לאחר שמונה שבועות של מלחמה, ובהתבוננות מפוקחת על המצב הבעייתי, מתבקש שנעצור מיידית את שיטת הפעולה הנוכחית. במצב העניינים הנוכחי, קיים קושי להבטיח תהליך מקצועי ותקין למתן רישיון לנשיאת כלי ירייה פרטי", הוסיף.
