משפחתו של ניראל זיני התבשרה כי העצמות שאותרו בשכונת הדור הצעיר בכפר עזה אינן שייכות לו. זיני היה קצין בגבעתי ותושב השכונה שראשו נערף ב-7 באוקטובר, ומאז לא אותר. במכון לרפואה משפטית נקבע כי העצמות שנמצאו שייכות למחבל.
אביו של ניראל, אמיר, אמר כי "מציאת עצמות אדם בשטח מראה כי השטח טרם זוכה עד תום, ויש צורך בהול לחזור לחיפוש ולבדוק מחדש את שטח השכונה והמעטפה שלה באופן מיידי. משימת חיינו היא להביא את ניראל לקבורה מלאה, ונהפוך כל אבן כדי למלא אותה - אבל אנחנו צריכים שתעזרו לנו. אנחנו לא יכולים לחפש לבד יותר".
ממשרד הבריאות נמסר: "אתמול בלילה הועברו למרכז הלאומי לרפואה משפטית ממצאים שאותרו בכפר עזה. הממצאים הועברו על ידי צה״ל למעבדות המרכז לצורך ביצוע הליכי זיהוי מדעי. היום הושלמו הליכי הבדיקה ובסופם נשללה ההתאמה לשרידי עצמותיו של ניראל זיני ז״ל ונמצאה התאמה של דנ״א לשרידי עצמותיו של מחבל שנבדק בדצמבר 2023 במרכז הלאומי כחלק ממצאים שהתקבלו מזירת הטבח בכפר עזה. המרכז הלאומי לרפואה משפטית ימשיך להשקיע מאמצים ולסייע בכל סוגיה שתוכל לתת מענה ומזור למשפחות השכולות".
הסיפור של ניראל
ב-10 באוקטובר 2015, שבועיים וחצי לפני שחגג יום הולדת 23, נפצע אנושות זיני, שהיה קצין בגבעתי, במהלך פעילות מבצעית בחברון. אך זה לא עצר אותו, ועוד לפני שהספיק להשתקם מהפציעה, לאחר שאחד מלוחמיו נדקר בפיגוע בירושלים - ברח מבית החולים וחזר לשירות בצה"ל. הוא היה מ"מ בגבעתי, סמ"פ בגדוד ברדלס, ובהמשך גם מפקד הפלחו"ד, ומפקד פלוגת הניוד של חטיבת פארן. לבסוף, אחרי 10 שנות שירות, ובשל הפגיעה האנושה שליוותה אותו מאז 2015, נאלץ לסיים את שירותו בדרגת רב-סרן.
מאז הפציעה בשנת 2015, ערך זיני סעודת הודיה ב-10 באוקטובר בכל שנה – ובאותו יום ב-2023 אף תכנן להציע נישואין לבת זוגו ניב רביב, שאותה הכיר בצבא שמונה שנים לפני כן ושאיתה התגורר בכפר עזה. אלא ששלושה ימים בלבד לפני כן, ב-7 באוקטובר 2023, אירע הטבח שביצעו מחבלי חמאס בישראל.
בשעה 10:04 עוד הספיק ניראל לכתוב לבני משפחתו הודעה. "אעדכן, הם פה. אני מניח את הפלאפון, תתפללו", כתב, בעודו אוחז סכין ביד אחת ואת דלת הממ"ד ביד השנייה. בת זוגו ניב התחבאה מתחת למיטה. כשפשטו המחבלים על הבית החליט ניראל לנסות להסיח את דעתם. הוא ניסה להימלט מהבית שכבר החל לעלות באש, תוך שהוא מושך את תשומת ליבם, בתקווה שכך בת זוגו תשרוד את התופת – אך לבסוף שניהם נרצחו. רק שישה ימים לאחר מכן, ואחרי שהם הוגדרו במשך זמן זה כנעדרים, עודכנו המשפחות כי גופותיהם אותרו.
אלא שברגע ההלווייה של ניראל, החל מסע התלאות של משפחת זיני. לפני שהובא למנוחות לא ניתנה לבני המשפחה הזדמנות לזהות אותו, והוסבר להם שעדיף כך בשל מצב הגופה. לאור מצב הבית השרוף החליטו בני המשפחה לא להתעקש, למרות "תחושת בטן מוזרה מאוד", כפי שתיאר אמיר זיני, אביו של ניראל. כמה חודשים לאחר מכן נקראו בני המשפחה ליחידת להב 433, לשמוע את ממצאי החקירה. בני המשפחה התעקשו לראות תמונות מהשטח, או כל דבר אחר שיספק להם מידע על מה שקרה לניראל בבוקר הטבח, אך הדבר היחיד שהוצג להם היה תיעוד מפתיחת שק הגופה של ניראל במחנה שורה – שם נדהמו לגלות כי ראשו נערף על ידי המחבלים.
עד לאותו רגע מטלטל, לא כשהתבשרו על שנרצח, לא בהלווייה וגם לא בשום שיחה רשמית – לא ידעו בני המשפחה על שאירע לבנם. "איש לא הכין אותנו לאירוע שכזה ולא חשב על זכותנו כהוריו, לדעת פרט מהותי ומזעזע שכזה טרם נקבר, או בכל שלב לאחר מכן", כתב אביו של ניראל במכתב ששלח לראש הממשלה בנימין נתניהו, שהוא מקווה שבאמת הגיע לידיו. "חומרת הדבר אף כפולה ומכופלת, שכן מידע זה לא הובא לידיעתנו של אף גורם לבד מלהב 433 - לא השב"כ, לא המשטרה, לא הצבא".
אם לא די בכך, בני המשפחה הבינו באותו הרגע – כי אף גורם גם לא מחפש את ראשו של בנם שנערף. במהלך השנתיים האחרונות, וגם לפני שנחתמה עסקת החטופים האחרונה, פנה האב לגורמים שעוסקים בסוגיית השבת החטופים - וביקש שבנו יוגדר כחלל שנחטף לרצועת עזה. אלא שבתשובה נאמר לו: "אנחנו לא יכולים שיהיה לנו עוד חטוף ברשימה".
