תחת גשם של יום חורפי בדצמבר נערכו היום (שני) האזכרות במלאת שנתיים למותם של אלון שמריז ויותם חיים - שניים משלושת החטופים שנהרגו בשוגג על-ידי כוחות צה"ל בשכונת שג'אעיה שבעיר עזה ב-15 בדצמבר 2023. החטוף השלישי שנהרג אז היה סאמר טלאלקה. שורדי השבי גלי וזיוי ברמן, חבריו של שמריז מקבוצת "אשל" בקיבוץ כפר עזה, אמרו באזכרה: "כששמענו על המוות שלך התפרקנו, זה אחד הימים הכי קשים בשבי".
גלי וזיוי ברמן באזכרה של אלון שמריז
האזכרה לשמריז, בן 26 במותו, נערכה בבית העלמין בקיבוץ שפיים. הזמר רביד פלוטניק שר לזכרו, האחים גלי וזיוי ברמן שגדלו איתו ספדו: "שמריז אח שלנו, חלקנו את אותו הדשא. תמיד היית חלק מאיתנו, היית עושה הכול בדרך שלך, לא אכפת לך מה אומרים אנשים. מאז שחזרנו, קשה לעכל שאתה לא איתנו. 'שימי', אתה חסר לנו מאוד, אנחנו זוכרים את התכנון שהיה לנו להמשך החיים ביחד. מאז שחזרנו, החוסר שלך הכי מורגש שיש. תודה על כל החוויות".
האם דקלה מיררה בבכי: "שנתיים מהאסון הנוראי ואני לא מסוגלת לקלוט איך זה קרה לנו. שמענו שהיית חזק, שמענו שהיית אופטימי, שנתיים שלא מפסיק הכאב. אלוני שלי, אנחנו עטופים על-ידי חברים טובים, חבריך מקבוצת 'אשל' עוזרים לנו ולא עוזבים אותנו לרגע. נולדו לך שני אחיינים חדשים, לביא ויולי. אני מתגעגעת אליך ומחכה לך בחלום".
האחות הצעירה רוני אמרה: "חזרתי מכמה חודשים של טיול במזרח. אחרי שאיבדתי אותך, לא הבנתי על מה כולם מדברים. טסתי לטיול עם המון חששות. אחרי פחות משבוע כבר ראיתי אותך, הערצתי אותך. לפני קפיצת הבנג'י שלי רציתי לספר לך שאני מתרגשת להרגיש אותך בכל דקה, בכל נשימה".
גם האח עידו דיבר באזכרה. "תודה לכל מי שתומך ומחבק אותנו, תודה לכל מי שמסייע לנו להנציח את אחינו אלון הגיבור", אמר עידו. "המוות שלו היה כואב כל כך וטרגי. אלון חי חיים טובים, היו לו עקרונות ודעות, הוא ידע מה עושה לו טוב. אוהב אותך מאוד אלון".
"אתה אלון הגיבור המטורף"
אחריו ספד האח יונתן, שייסד בעקבות הטבח את תנועת "קומו" שפועלת להנצחה ראויה של אירועי 7 באוקטובר. "אח שלי, כמה אתה חסר", אמר יונתן בבכי. "כמה ריק השארת, עברו שנתיים ואני עוד לא מצליח לעכל. כתבתי לך באותו היום שאני אוהב אותך ושאתה חזק, שלחת לי אימוג'י של לב בוהק. אין יום שאני לא רואה את ההודעה הזאת. בא לי לחבק את הלב הזה, לצאת למסע בתוכו שבו אני ואתה עושים חיים".
יונתן אמר עוד: "מדברים על איך הבסת את חמאס, איך יצאת לבד מהמקום שממנו אין יציאה. איך עשית את זה? אתה מבין שעברת 65 יום של עינויים והרעבות ויצאת כמו שד. בטח שהצלחת להשתחרר, ידעת בדיוק מה צריך לעשות. אתה אלון הגיבור המטורף, שהרגיע חטופים אחרים עד הרגע האחרון, האדם שניהל בהצלחה את מבצע החילוץ המורכב בהיסטוריה האנושית, והיית חופשי. אלון מצטער שלא הייתי שם, מצטער שלא הוצאתי אותך".
אזכרה לציון שנתיים למותו של יותם חיים
במקביל, בבית העלמין בקיבוץ גבולות נערכה האזכרה ליותם חיים, בן 28 במותו. האם איריס אמרה: "יותם ילד אהוב, ילד של אור וזהב. משמעות שמך תמימות ושלמות. היה לך מסר להעביר לנו בעולם הזה. מתוך הקשיים הרבים שלך, רצית להעביר את המסר שיש למה לחיות. לפעמים היה נראה שאתה על סף הייאוש, אבל לעולם לא נכנעת. ידעת שתחזור הביתה".
האם אמרה עוד בבכי: "היו לך דיאלוגים עם מלאך המוות, אבל לא התייאשת. גם בשבי ידעת שתחזור הביתה. אתה בבית שלך עכשיו, ללא סבל וכאב, רק ככה יכולת להמשיך ולהשפיע על אנשים בסדר גודל שרצית בו. אין יום שאתה לא הנושא המרכזי של חיי. אתה מסביר לי בחלומות שאתה לא מת, אתה חי. אנחנו מקווים שבשנה הבאה כשנעמוד פה, שוב יהיה לנו נכד ג'ינג'י על הידיים. אם הייתה לי בקשה אחת, הייתי מבקשת שתחזור אליי חי".
האח תום אמר באזכרה: "יותם הוא גיבור, אבל אני לא יכול להשתמש במילים 'נהרג בשוגג'. אני תוהה איך אפשר לטעות כשרואים ילד יפה, ג'ינג'י, עם קעקועים. יותם היה איש מלא באנושיות במקום שלא הייתה, הוא היה אנושי. הלוואי שהיו נותנים לנו רגע אחד להיפרד כדי לשמוע מה עבר עליך בתקופה הזאת. עברו שנתיים ואני עומד פה כמו מטומטם ומדבר אל אבן. כשכל האנשים פה יפסיקו להגיע, אני אמשיך לעמוד פה ולדבר עליך".
בלה, סבתו של יותם, דיברה גם היא. "עדיין אני רואה את החיוך המקסים והבלורית האדומה", אמרה הסבתא. "הגעגוע מתעצם מיום ליום. מאז אני עוברת ממקום למקום, מספרת עליך ומראה את דמותך היפה. אחרי שבוע באו מהצבא ואמרו לנו שאולי אתה חטוף, זה שימח אותי, אולי תהיה עסקה ואתה בקרוב תשוב. זעקתי כשהגיעה הבשורה, 'זה לא נכון!' אמנם חזרת כגיבור חזק, אבל לא כמו שרציתי. אין לי מילים לתאר את הגעגוע שהולך ומתעצם".
