מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל, שלפיה תוארך כהונת הרבנים הראשיים וחברי מועצת הרבנות הראשית. בהצעה תמכו 45 חברי כנסת, לעומת 37 שהתנגדו, והיא תועבר לוועדת הכנסת שתקבע איזו ועדה תכין את ההצעה לקריאה השנייה והשלישית.
3 צפייה בגלריה
הרב שמואל רבינוביץ לצד הרבנים הראשיים
הרב שמואל רבינוביץ לצד הרבנים הראשיים
הרבנים הראשיים יצחק יוסף ודוד לאו
(צילום: הקרן למורשת הכותל המערבי)

3 צפייה בגלריה
ישיבת סיעת ש"ס
ישיבת סיעת ש"ס
עימות בממשלה. דרעי ובן גביר
(צילום: שלו שלום)
הצעת החוק מציעה לדחות את מועד סיום כהונתם של הרבנים הראשיים לישראל עד ל-9 באפריל 2024, ואת מועד סיום כהונתם של חברי מועצת הרבנות הראשית עד ל-10 ביוני 2024. חוק הרבנות הראשית, נסביר, קובע שתקופת כהונתם של הרבנים הראשיים לישראל תהיה עשר שנים - וכי תקופת כהונתם של חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל הנבחרים באמצעות האסיפה הבוחרת תהיה חמש שנים. עוד נקבע, כי תקופת כהונה תיחשב לפי הלוח העברי.
סעיף 16(ג) לחוק קובע כי "הבחירות לרבנים הראשיים לישראל ולחברי המועצה הנבחרים ייערכו לא יותר משלושה חודשים ולא פחות מחודש אחד לפני תום כהונתם של המכהנים אותה שעה". הרבנים הראשיים לישראל המכהנים כיום נבחרו לכהונה ביום י"ז באב התשע"ג (24 ביולי 2013), ותקופת כהונתם צפויה להסתיים ביום י"ח באב התשפ"ג (5 באוגוסט 2023). כפועל יוצא, בהתאם להוראות החוק, המועד הראשון לבחירות הרבנים הראשיים לישראל הוא יום י"ח באייר התשפ"ג (9 במאי 2023) והמועד האחרון לכך הוא יום י"ח בתמוז התשפ"ג (7 ביולי 2023).
3 צפייה בגלריה
גדכון סער
גדכון סער
"חקיקה פרסונלית". סער
(צילום: יואב דודקביץ)
שר המשפטים לשעבר גדעון סער הביע תמיהה מההצעה בכנסת: "הרבנים הראשיים היו צריכים לסיים את כהונתם באוגוסט. כלומר, עוד פחות מחודשיים. בוודאי שחברי הכנסת מודעים לכך שהרבנים הראשיים גם עומדים בראש בית הדין הרבני הגדול. כלומר, זה גם תפקיד שיפוטי לכל ועניין".
"תארו לכם שמישהו בכנסת היה בא ומציע שנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות שמסיימת את תפקידה בעוד כמה חודשים, יאריכו לה בחצי שנה את הכהונה", הוסיף סער. "ומתי יציעו את זה? ברגע האחרון לפני תום כהונתה. אתם יכולים לעלות הדעת איזו מהומה הייתה קמה. זאת אומרת, הקואליציה חוזרת לסורה - שוב חקיקה פרסונלית, שוב כללי המשחק לא באמצע המשחק אלא בדקה ה-89 שלו. שוב האובססיה שלכם לחוקים עקומים, לא ראויים, לקומבינות".
הבחירה ברבנים הראשיים לישראל ובחברי המועצה הנבחרים נעשית, בהתאם להוראות החוק, באמצעות אסיפה בוחרת שמונה, בין השאר, 70 נציגי ציבור שמתוכם 25 הם ראשי הערים הגדולות, כמשמעותן בחוק. מועד הבחירות לרשויות המקומיות קבוע ל-31 באוקטובר 2023 - כך שמועד הבחירות לרבנים הראשיים, וכן מועד הבחירות לחברי המועצה הנבחרים, יחול לפני הבחירות לרשויות המקומיות. בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "הדבר מעורר מורכבות", שכן "ראשי הרשויות, המהווים שיעור נכבד באסיפה הבוחרת והמייצגים ציבור גדול, נמצאים לקראת תום כהונתם וחלקם עשוי להתחלף במערכת הבחירות הקרובה לרשויות המקומיות".
לפי ההסבר, "החוק המוצע מחיל, הלכה למעשה, תיקון גם על סבבי הבחירות הבאים לרבנים הראשיים ולחברי המועצה הנבחרים ומונע את סמיכות הזמנים בין הבחירות הללו לבין הבחירות לרשויות המקומיות שנוצרה כמפורט לעיל".
החוק, כזכור, עורר סערה בממשלה, על רקע התנגדות של השותפות הקואליציוניות אליו - כשאיתמר בן גביר פתח בקמפיין של ממש נגדה. "סיעת עוצמה יהודית לא השתתפה בהצבעה על חוק הרבנות הראשית לישראל, שעלתה למליאת הכנסת על-ידי סיעת ש"ס, נמסר מהמפלגה. "בחירות לרבנות הראשית מחייבות טוהר מידות, ונקיות כפיים, ללא תרגילים פוליטיים, בלי שום טריקים ושטיקים, אין שום טעם בדחיית הבחירות. שינוי כללי משחק תוך כדי תנועה פוגע בטוהר הבחירות ולכן סיעת עוצמה יהודית נמנעה בהצבעה".
פורסם לראשונה: 23:40, 19.06.23