בעיראק יתקיימו מחר הבחירות לפרלמנט, שעשויות להביא עמן השלכות משמעותיות לישראל. בין היתר, הפרלמנט והממשלה החדשים יחליטו על עתיד המיליציות הפרו-איראניות במדינה, על הקשר עם איראן ועל העמדה שעיראק תנקוט בכל עימות עתידי אפשרי בין הציר השיעי-איראני לבין ישראל. בינתיים, משרד החוץ האיראני כבר הספיק להודיע הבוקר (יום שני) כי איראן דוחה ומגנה כל התערבות זרה בעיראק.
אתמול (ראשון) 1.3 מיליון גורמי ביטחון עיראקיים, ביניהם גם גורמי אל-חשד א-שעבי (ארגון גג של המיליציות בעיראק), הצביעו בבחירות לפרלמנט בהצבעה מיוחדת של כוחות הביטחון. אחרי שתוצאות הבחירות יאושרו, 329 החברים בפרלמנט החדש יתכנסו לבחירת יושב ראש וסגנים. אחר כך ייבחר גם נשיא, שיטיל על הגוש הגדול ביותר את הרכבת הממשלה. תוצאות ראשוניות לבחירות צפויות להגיע יחסית מהר, אך שיחות על הקמת הממשלה עתידות לקחת זמן.
ראש ממשלת עיראק הנוכחי הוא מוחמד שיאע א-סודאני, שמנסה בשנים האחרונות לאזן בין שמירה על היחסים עם ארה"ב, שמעוניינת בפירוק המיליציות מנשקן - לבין שמירה על המיליציות החמושות רגועות, בזמן שהן ממתינות בקוצר רוח ליישום הסכם נסיגת כוחות הקואליציה בראשות ארה"ב מהמדינה. זאת בזמן שהן מהוות למעשה חלק מההנהגה העיראקית. במסגרת חלוקת הכוח העדתית בעיראק, ראש הממשלה חייב להיות שיעי, יו"ר הפרלמנט סוני והנשיא כורדי.
"הבחירות הללו לא פחות מגורליות לעתידה של עיראק", אומר דני סיטרינוביץ, חוקר עמית בתוכנית איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ולשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר של אמ"ן. הוא מוסיף: "בסופו של דבר שאלת המפתח שהתשובה שלה תיגזר מתוצאות הבחירות היא השאלה האם יהיה, או שלא, פירוק של המיליציות השיעיות. כשברקע צריך להגיד שעיראק הופכת להיות בעיניים האיראניות לשטח מאוד אטרקטיבי לפעילות.
"בסופו של דבר, הסיפור העיראקי הופך להיות מאד משמעותי, בוודאי על רקע 'עם כלביא'. מבחינת איראן, יש הכרח לוודא שהמיליציות בסופו של דבר יהיו דומיננטיות בתוצאות. זה גם יהפוך אותן לכוח פוליטי שייתן להן השפעה במינוי ראש ממשלה וכדומה, אך מעבר לכך, אי אפשר יהיה לכפות עליהן או להכפיף אותן לשום מנגנון שהן לא מעוניינות בו. גם אם יחליטו על הכנסה של המיליציות לצבא העיראקי, המיליציות יהיו בעמדת כוח מאד משמעותית".
לפי סיטרינוביץ, הבחירות הן אירוע גורלי מאד לעתידה של עיראק, לעתיד מערכת היחסים של עיראק ואיראן ולעתיד מערכת היחסים של עיראק וארה"ב, כאשר הממשל האמריקני לא מוותר ודורש כאמור שהמיליציות יפורקו.
לקראת הבחירות נרשמו כמה אירועים מטלטלים שזכו לכותרות ועוררו שיח רב במדינה. בין הנושאים נמצאת החרמת הבחירות על ידי איש הדת השיעי מוקתדא א-סדר, שידוע כמי שמתנגד להשפעה האיראנית בעיראק ובאופן כללי מתנגד לכל השפעה חיצונית על המדינה. הוא החליט כי הוא מחרים את הבחירות הקרובות עקב כמה סיבות, בהן אי-ריכוז הנשק של המיליציות בידי המדינה. בשבוע שעבר הבהיר ראש ממשלת עיראק מוחמד שיאע א-סודאני כי עיראק התחייבה לרכז את הנשק, אך הדבר לא יושג כל עוד הקואליציה בראשות ארה"ב, שאותה חלק מהמיליציות העיראקיות רואות ככוח כובש, נשארת במדינה.
עם יציאתו של א-סדר מהמירוץ לבחירות, נעלם למעשה גורם שמתנגד למיליציות הפרו-איראניות, כך שהמשקל של הגוש השיעי בבחירות נשען על "מסגרת התיאום": הברית השיעית שממנה הוקמה הממשלה הנוכחית וכוללת נציגי מיליציות פרו-איראניות. תומכיו של א-סדר, הנאמדים במיליונים במרכז ודרום עיראק, עשויים להחרים גם הם את הבחירות, מה שיוצר וואקום שאותו עלולים לנצל השיעים תומכי איראן.
על יציאתו של א-סדר מהמירוץ אמר סיטרינוביץ כי "הוא מייצג קבוצה פוליטית סופר משמעותית בציבור השיעי בעיראק, אבל העובדה שהוא מנהיג פוליטי לא יציב מונעת מאנשיו לא רק להצביע, אלא הוא מועמד נעדר והתוצאות האלה לא מייצגות נאמנה את מה שהציבור השיעי רוצה לעשות". לדבריו, בבחירות הקודמות א-סדר זכה ברוב, אך התפטר - והמיליציות השיעיות זכו מההפקר.
בנוסף לפרישתו של א-סדר, נרשמו אירועים חריגים נוספים עם השפעה על תוצאות הבחירות, בהם התנקשות במועמד סוני בשם ספאא אל-משהדאני, שחוסל בפיצוץ של רכבו ממטען חבלה צפונית לבגדאד.
בסופו של תהליך בחירת הפרלמנט אמור להיבחר גם ראש ממשלה. לפי סיטרינוביץ, נראה לעת עתה כי א-סודאני ימשיך בתפקידו. "בסוף הוא בין הפטיש לסדן, אבל נראה שהוא מנהל זאת בצורה מעניינת. הוא מצליח לאזן בין המיליציות והלחץ האמריקני שרק הולך וגדל על ציר הזמן. הלחצים עליו רק ילכו ויתגברו. הוא צריך למצוא את דרך המלך שהיא לא פשוטה, אבל אחרי הרבה שנים שראש ממשלת עיראק זכה רק לקדנציה אחת, הפעם מסתמן כרגע לפחות שהיכולת הפוליטית שלו תאפשר לו להיבחר לקדנציה נוספת", אמר.
