שר האוצר לשעבר משה כחלון, שכיהן כיו"ר דירקטוריון חברת האשראי החוץ-בנקאי יונט קרדיט, הודה והורשע בבית המשפט המחוזי בתל אביב. כחלון הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירת דיווח לפי חוק ניירות ערך, לאחר שעל פי כתב האישום לא פעל לחשוף מידע מהותי על אי סדרים חמורים שהתגלו בסניף נצרת של החברה, אף שידע עליהם במשך חודשים.
כעת, לאחר שהשופטת דנה אמיר הרשיעה אותו הבוקר הצדדים יעתרו במשותף להטלת מאסר על תנאי, קנס של 180 אלף שקל והגבלת כהונה כנושא משרה בחברה ציבורית למשך 18 חודשים.
על פי כתב האישום, בו הודה כחלון, החברה פעלה בתקופה הרלוונטית כחברה ציבורית שמניותיה נסחרו בבורסה לניירות ערך בתל אביב, כאשר חלק מהותי מפעילותה התבצע באמצעות סניף נצרת. כבר במהלך שנת 2021, עוד לפני כניסתו של כחלון לתפקיד, נחשפו בעלי השליטה ובכירים נוספים בחברה ל"אי סדרים חמורים", שכללו לפי האישום "צ’קים חסרים בסך מיליוני שקלים, עסקאות ניכיון צ’קים בסך מיליוני שקלים החשודות כפיקטיביות", וכן טענות בדבר גניבה מהסניף.
לפי הנטען, רק בתחילת ינואר 2022 עודכן כחלון לראשונה על ידי קצין הציות של החברה, יואב צבר, בדבר חוסר של 10 מיליון שקל בסניף נצרת, לרבות שני צ’קים חסרים בסך 5 מיליון שקל. באותה שיחה נאמר לו גם כי בעלי השליטה מוכנים להפקיד ערבויות בסך של כ 2.5 מיליון שקל, וכי קיימות מחלוקות קשות באשר למקור החוסרים. על פי כתב האישום, כחלון הנחה את צבר "לפעול בדבר ואמר לו כי יסייע לו בכל מה שצריך". יומיים לאחר מכן, כך נטען, הבהיר כחלון בפני צבר כי מדובר ב"סיכון המרכזי והמיידי של החברה הציבורית".
אלא שעל פי האישום, למרות שהבין את חומרת המצב, כחלון לא הביא את מלוא המידע לידיעת דירקטוריון החברה. במסמך נטען כי בשיחה שנערכה ב 8 במרץ 2022, לאחר שצבר עדכן אותו על המשך הטיפול בנושא, שאל כחלון האם יש צורך להעלות את הדברים בפני הדירקטוריון, אך בהמשך "הנחה אותו לא למהר עם הדיווח לדירקטוריון ולפעול בזהירות", והשניים דנו בעיתוי ובאופן הצגת הדברים.
משה כחלון מגיע לדיון בבית המשפט
(צילום: מיקי שמידט)
לפי כתב האישום, כשבועיים לאחר מכן אישר דירקטוריון החברה את הדוחות הכספיים השנתיים לשנת 2021, מבלי שנמסר לו מלוא המידע על הכספים החסרים בסניף נצרת. כחלון, כך נטען, "לא גילה לדירקטוריון את המידע שהיה ברשותו על אודות הכספים החסרים… חרף העובדה שמדובר במידע מהותי". בהמשך חתם על הדוחות הכספיים שפורסמו לציבור, מבלי שהפרטים המהותיים נכללו בהם.
כתב האישום מוסיף כי גם בחודשים אפריל ומאי 2022, כאשר המאמצים לצמצם את החובות בסניף כשלו, נמנעו כחלון וצבר מהעברת דיווח למוסדות החברה ולציבור. עוד נטען כי השניים תיאמו את אופן הצגת הדברים בישיבת דירקטוריון שנערכה בסוף מאי, כך שהמידע יימסר תחילה כעדכון בלבד, ורק לאחר מכן תתבקש חוות דעת משפטית.
הפרשה התפוצצה בישיבת הדירקטוריון מיום 29 במאי 2022, אז עדכן צבר כי בעקבות בדיקות מעמיקות התגלו חוסרים בהיקף של 22 מיליון שקל בסניף, מתוכם כ-10 מיליון שקל שאינם ניתנים לגבייה. בעקבות הדברים חזרו בהם רואי החשבון מאישור הדוחות הכספיים, מונה בודק חיצוני, ובהמשך דיווחה החברה על אי התאמות כספיות בהיקף של 5 עד 7.6 מיליון שקל. כחלון התפטר מתפקידו ימים ספורים לאחר מכן, ובדיווח מאוחר יותר נמסר כי היקף ההמחאות שמקום הימצאותן אינו ידוע עומד על 10.6 מיליון שקל.
לפי כתב האישום, במעשיו "לא קיים הוראת סעיף 36 לחוק ניירות ערך אודות אי הסדרים שנתגלו בסניף נצרת בדוחות הכספיים הרבעוניים והשנתיים של החברה ובדיווחיה המיידיים".
נציג הפרקליטות אמר בטיעונים לעונש: "הבאנו בחשבון את נכונותו של הנאשם לקחת אחריות על מעשיו, וכן את החסכון של הזמן השיפוטי, וכן מכלל הראיות ביחס לפרשה כולה, אנחנו סבורים שזהו הסדר מאוזן שמביא בחשבון את השיקולים הרלוונטים. הרשעה פלילית וסנקציות על כחלון, שלא היה מעורב בעבירות המרמה עצמן בפרשת יוניט, משדרת מסר הרתעתי חשוב לציבור נושאי המשרה והמשקיעים: מי שמפר חובות נושא בעונש".
