בנק ישראל הודיע אחר הצהריים (שני) על הפחתת הריבית במשק ברבע אחוז, בפעם השנייה ברציפות ובפעם השלישית מתחילת 2026. הריבית הבסיסית תעמוד מעכשיו על 3.5%, וריבית הפריים תהיה 5%.
בכך העדיפה הוועדה המוניטרית ליטול סיכון מסוים בהפחתת ריבית נוספת על פני המתנה להחלטה הבאה, ב-31 באוגוסט.
בנק ישראל
(צילום: שלו שלום)
חברי הוועדה, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הודיעו על הפחתת הריבית למרות אי הוודאות הפוליטית והחשש מבזבוז כספים ממשלתי ערב הכרזת מועד הבחירות. הפחתת הריבית צפויה לסייע בהוזלת החזרים חודשיים לנוטלי המשכנתאות, ולעסקים שנאלצו ליטול הלוואות בשל המלחמה המתמשכת.
כעת, להערכת רוב החזאים לא צפויה הפחתה נוספת של הריבית בהחלטה הבאה של הבנק בסוף אוגוסט.
בנק ישראל פרסם במקביל את התחזית המקרו-כלכלית שלו, ובמסגרתה צופה כי המשק יצמח ב-4% בשנת 2026 וב-5.5% ב-2027. מדובר בעדכון כלפי מעלה לעומת תחזית מרץ, בעיקר על רקע נתוני חשבונאות לאומית חזקים מהצפוי ברבעון הראשון של השנה.
האינפלציה צפויה לעמוד על 1.8% במהלך שנת 2026, נמוך מהצפי הקודם של 2.2%, בעיקר בשל ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל בעקבות סיום מבצע "שאגת הארי", התחזקות השקל וירידה חדה במחירי הנפט לאחר פתיחת מצר הורמוז. הריבית צפויה לעמוד על 3% בממוצע ברבעון השני של 2027, תוך שתי הפחתות ריבית נוספות במהלך השנה הקרובה.
הגירעון בתקציב המדינה צפוי לעמוד על 4.9% תוצר בשנת 2026 ו-4.2% ב-2027, ויחס החוב לתוצר צפוי להתייצב על כ-69% בשנים אלה. תרחיש הבסיס מניח כי תקציב הביטחון יגדל ב-15 מיליארד שקל בשנת 2026, מעט יותר מסכום הרזרבה שהוקצה. אולם בנק ישראל מזהיר כי הגדלה נוספת של עד 25 מיליארד שקל, כפי שדורשת מערכת הביטחון, תביא לעלייה בגירעון ובחוב ולעלייה באינפלציה של 0.2% עד 0.5%.
הנגיד פרופ' אמיר ירון אמר במסיבת העיתונאים בהתייחסו לחוק שומרי תורה כי "ברמה הכלכלית אנחנו צרכים לראות את אוכלוסיית חרדים בשוק העבודה ועם מיומנויות. יש לזה משמעות כלכלית מאוד גדולה".
בהתייחסו למסמך היועץ המשפטי במשרד האוצר שקבע כי לחוק שומרי תורה תהיה עלות של מיליארדי שקלים התחמק נגיד בנק ישראל ואמר: "אני לא משפטן. אני לא יכול להתייחס לעתיד אבל מערכת הביטחון מצביעה על צרכיה בנושא גיוס החרדים. אנחנו חישבנו כי 7,500 גיוסי חרדים נוספים שווים בשנה 10 מיליארד שקל שהם חצי אחוז תוצר".
הנגיד הדגיש כי להשתלבות החרדים בשוק העבודה ובצבא "יש משמעויות כלכליות כבירות כיום".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסר כי "ההורדה המזערית של הריבית לא תואמת את אתגרי המשק. אנחנו במשרד האוצר רואים את התנועות במשק ואת מצבנו ביחס לכלכלה הגלובלית, ולכן הפצרתי בבנק ישראל להוריד את הריבית בחדות. ההורדה המזערית של הריבית לא תואמת את האתגרים של משקי הבית והעסקים, לא מחוברת לצרכי המשק ומקשה על ענף ההייטק והייצוא. הפחתה של הריבית בשיעור חד היא הצעד הנכון שיקל על יוקר המחיה, ויאזן את התחזקות השקל".
