העיניים בגרמניה נשואות היום (ראשון) למדינת המחוז המזרחית סקסוניה-אנהלט. עם כ-2.1 מיליון תושבים וכ-1.7 מיליון בעלי זכות בחירה, היא רק ה-11 בגודלה מבין 16 המדינות המרכיבות את גרמניה. אלא שתוצאות הבחירות בה עשויות להיזכר כאחד מרגעי המפנה הגדולים בפוליטיקה הגרמנית שלאחר מלחמת העולם השנייה: לראשונה מאז 1945, מפלגת ימין קיצוני עשויה לזכות בכוח שיאפשר לה לשלוט במדינת מחוז גרמנית.
מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה (AfD) מגיעה לקלפיות כשהיא מובילה בפער עצום. הסקר האחרון של ZDF העניק לה 41% מהקולות, לעומת 23% בלבד למפלגה הנוצרית-דמוקרטית (CDU) של ראש ממשלת המדינה המכהן סוון שולצה. סקר אחר העניק ל-AfD אפילו 43%. מדובר כמעט בהכפלת התוצאה שלה בבחירות המקומיות הקודמות ב-2021, אז קיבלה 20.8%. גם בזירה הארצית היא נמצאת בתנופה: בבחירות הפדרליות ב-2025 היא הכפילה את כוחה מ-10.4% ל-20.8% והפכה למפלגת האופוזיציה הגדולה בבונדסטאג.
אבל ניצחון בבחירות אינו בהכרח ניצחון במאבק על השלטון. כל המפלגות הגדולות בגרמניה מסרבות עד היום לשבת עם ה-AfD בקואליציה, כחלק מ"חומת האש" הפוליטית שהוקמה סביבה. מועמד המפלגה לראשות הממשלה, אולריך זיגמונד בן ה-35, הבהיר ערב הבחירות כי גם הוא אינו מעוניין בשותפים: לדבריו, יתמודד על תפקיד ראש הממשלה רק אם מפלגתו תשיג רוב מוחלט ותוכל לשלוט לבדה.
וכאן נכנסת לתמונה דרמה אחרת לגמרי - אחוז החסימה, שעומד על 5%. מפלגות שמקבלות פחות מכך אינן משתתפות בחלוקת המושבים, ולכן ה-AfD אינה זקוקה בהכרח ל-50% מהקולות כדי לזכות ביותר ממחצית המושבים. ככל שיותר קולות "נשרפים" על מפלגות שלא עוברות את החסימה, כך גדל חלקה היחסי בפרלמנט. הסוציאל-דמוקרטים (SPD) והירוקים צפויים לעבור לפי חלק מהסקרים, אך הירוקים עדיין נמצאים באזור המסוכן של 5%-6%, בעוד המפלגה הדמוקרטית החופשית (FDP) וברית זארה וגנקנכט (BSW) צפויות להישאר בחוץ.
אולריך זיגמונד, מועמד המפלגה לראשות הממשלה בסקסוניה-אנהלט. "מה שסוחף עכשיו את גרמניה כולה - כבר לא ניתן לעצירה"
(Jens Schlueter, Getty Images)
החשש מרוב מוחלט של ה-AfD הוליד אפילו קמפיין של "הצבעה טקטית", שקורא למתנגדי המפלגה להצביע ל-SPD או לירוקים גם אם אלה אינן הבחירה המועדפת עליהם - רק כדי להבטיח שיעברו את אחוז החסימה ויקטינו את מספר המושבים היחסי של הימין הקיצוני. לכן, יותר מאשר זהות המנצחת, אחת השאלות הגדולות של הערב היא כמה מפלגות בכלל יצליחו להיכנס לפרלמנט. "לא משנה מה תהיה התוצאה מחר, כבר עשינו היסטוריה", הכריז זיגמונד בעצרת הסיום של ה-AfD אמש במגדבורג. "מה שהתחלנו כאן בסקסוניה-אנהלט - ומה שסוחף עכשיו את גרמניה כולה - כבר לא ניתן לעצירה".
הגירה, חינוך ודגלי גאווה: מה תעשה ה-AfD אם תשלוט?
לניצחון כזה תהיה משמעות שחורגת בהרבה מהסמליות. למדינות המחוז בגרמניה סמכויות רחבות בתחומי החינוך, התרבות וביטחון הפנים, והן גם מיוצגות בבונדסראט - הבית העליון של הפרלמנט הגרמני. לסקסוניה-אנהלט ארבעה מתוך 69 הקולות בו. במצע "Vision 2026" מפרטת ה-AfD כיצד היא מתכוונת להשתמש בכוח הזה: בין השאר היא מבטיחה לפתוח במבצע גירוש של מהגרים ולהקים כוח משימה שיאיץ גירושים, לצמצם את ההסתמכות על עובדים זרים שהיא מגדירה כבאים מ"רקע זר מבחינה תרבותית" ולהיאבק במעמדם של פליטים מאוקראינה.
בבתי הספר מבטיחה המפלגה להפריד ילדי פליטים לכיתות נפרדות, להחזיר תלמידים עם מוגבלויות למסגרות מיוחדות, לאסור הנפת דגלי גאווה ולהניף מדי יום את דגל גרמניה. היא מבקשת גם לשנות את תוכני הלימוד ברוח "פטריוטית", להגביל ביטויים איסלאמיים - ובהם קריאות המואזין - ולפרק את המבנה הנוכחי של השידור הציבורי במדינה ולשלול תקציבים ממוסדות תרבות מסוימים.
לקראת הבחירות שוחחנו עם שני יהודים שמכירים היטב הן את איום האנטישמיות והן את הימין הקיצוני בגרמניה: מקס פריבורוצקי, יו"ר הקהילה היהודית בעיר האלה, שבה התרחש ביום הכיפורים 2019 הפיגוע בבית הכנסת שבו רצח מחבל ניאו-נאצי שני בני אדם לאחר שלא הצליח לפרוץ למבנה; ושטפן קריימר, יהודי-גרמני שמאז דצמבר 2015 עומד בראש המשרד להגנת החוקה של טורינגיה – שירות ביטחון הפנים של מדינת המחוז השכנה, שבה דפוסי ההצבעה דומים. פריבורוצקי ממשיך כיום לכהן כיו"ר הקהילה היהודית בהאלה.
אליס ויידל וטינו כרופאלה, מנהיגי ה-AfD. "המפלגה שלהם חייבת להיות תחת מעקב"
(צילום: RALF HIRSCHBERGER / AFP)
"אלטרנטיבה חייבת להיות תחת מעקב", אמר קריימר. "יש אינדיקציות חזקות לכך שחלקים משפיעים במפלגה פועלים בניגוד לכבוד האדם ולחוקה הגרמנית וחותרים נגד הסדר הדמוקרטי. בטורינגיה, ומאז 2023 גם בסקסוניה-אנהלט, שירותי ביטחון הפנים המקומיים הגדירו אותה כמפלגת ימין קיצוני מוכחת".
ברמה הפדרלית התמונה המשפטית מורכבת יותר: שירות ביטחון הפנים הגרמני, ה-BfV, הודיע במאי 2025 כי הוא מסווג את ה-AfD כארגון ימין קיצוני מוכח, אך השהה לאחר מכן זמנית את השימוש בהגדרה עד להכרעה בעתירה שהגישה המפלגה. בסקסוניה-אנהלט עצמה הסניף המקומי כבר מסווג על ידי שירות הביטחון המדינתי כימין קיצוני מוכח.
"המשיכה של המפלגה מגיעה מתערובת של מחאה, חוסר אמון במפלגות המסורתיות, דאגה מהגירה ומהשינויים החברתיים, והתחושה שהיא מדברת על בעיות שמפלגות אחרות מתעלמות מהן", הסביר קריימר. "במובן הזה, חלק מהמשיכה אליה הוא גם סימפטום לכישלון של המפלגות האחרות להגיע לבוחרים האלה. יש אפילו יהודים שתומכים בה בגלל העמדות שלה כלפי ישראל, האיסלאם, ביטחון והגירה - למרות שמדובר במפלגה קיצונית".
לדבריו, אסור להתבלבל בין כוחה של ממשלה מקומית לבין יכולתה לשלוט בגרמניה כולה. "צריך לשים דברים בפרופורציות. בבית העליון יהיו לה רק ארבעה קולות מתוך 69. אבל אם היא תקים ממשלה יהיה לה כוח, גישה למידע רגיש ויכולת למנות אנשים במשטרה, במודיעין, בכוחות הביטחון ובמשרד הפנים. השימוש במנגנון הממשלתי יכול לתת למפלגה דחיפה קדימה גם ברמה הפדרלית".
קריימר. "השפה שלהם מתוחכמת - שפת קודים עם כמה משמעויות, שדוחפת ובוחנת את גבולות החוק"
(צילום: AFP)
ומה המשמעות עבור יהודי גרמניה? "אלטרנטיבה ממצבת את עצמה כתומכת בחיים יהודיים ובישראל", אמר קריימר, "אבל היא מתנגדת לשחיטה כשרה, יש בה מנהיגים שמשתמשים בתיאוריות קונספירציה ובשפה אנטישמית, ובכירים שרוצים לערער על האופן שבו גרמניה מתייחסת לאחריות ההיסטורית שלה ולהתמקד פחות בשנים האפלות של ההיסטוריה הגרמנית".
"הבעיה היא לא שכל מצביע של אלטרנטיבה הוא אנטישמי", הוא הדגיש. "הבעיה היא שחלקים במפלגה מקדמים תפיסות אתנו-לאומיות של שייכות ורוצים להחליש מוסדות שנבנו במיוחד אחרי 1945 כדי להגן על הדמוקרטיה ועל מיעוטים. ואז השאלה כבר אינה 'האם אלטרנטיבה טובה ליהודים', אלא האם הדמוקרטיה הליברלית מסוגלת להגן על חיים יהודיים ועל מיעוטים אחרים, שהזכויות שלהם יכולות להתקיים רק אם כולם שווים בפני החוק".
"ליהודים אין היום את הלוקסוס לבחור ממי לפחד"
בגרמניה החוק אוסר שימוש פומבי בסמלים ובסיסמאות של ארגונים נאציים וכן הכחשת השואה או ביטול חומרתם של פשעי הנאצים. לדברי קריימר, כמה מבכירי ה-AfD כבר בחנו שוב ושוב את הגבולות האלה. "יש מנהיגים במפלגה שבבירור חצו את הקווים האסורים. ביורן הוקה, מנהיג המפלגה בטורינגיה, הורשע בשימוש בסיסמה הנאצית 'הכול למען גרמניה'. ויש עוד דוגמאות לשימוש שלו בשפה דומה. מדובר במורה מוסמך להיסטוריה - הוא יודע על מה הוא מדבר. אבל באופן כללי השפה שלהם הרבה יותר מתוחכמת: שפת קודים עם כמה משמעויות, שדוחפת ובוחנת את גבולות החוק".
על הקריאות לפסול את המפלגה אמר קריימר כי גם צעד כזה לא יפתור את הבעיה שמאחורי עלייתה. "דמוקרטיה לא יכולה ולא צריכה לפסול תסכול, כעס או דעות פוליטיות רדיקליות. צריך לפעול נגד ארגון שפועל נגד החוקה ונגד הסדר הדמוקרטי - אבל זו לא פעולה שתטפל בבעיה החברתית שהוא מייצג. אנחנו חייבים לשאול למה 40% כן תומכים בו. את השאלה הזאת היה צריך לשאול כבר לפני עשר שנים. אם תהיה פסילה כדי להגן על הדמוקרטיה שלנו, האתגר האמיתי יתחיל ביום שאחרי".
כתובת "להרוג את כל היהודים" שרוססה בברלין באפריל האחרון. מה יותר מסוכן? הימין הקיצוני, או החיבור בין גורמי שמאל קיצוני לאיסלאמיזם מאז 7/10?
(צילום: מתוך הרשתות החברתיות)
קריימר אמר בעבר כי ישקול לעזוב אם ה-AfD תעלה לשלטון. כעת הוא זהיר יותר, אך לא חוזר בו מהחשש. "אני עדיין עובד בטורינגיה, אבל בוודאי שאני והמשפחה שלי נוקטים אמצעי זהירות לקראת האפשרות שמפלגת ימין קיצוני תקים ממשלה במדינה בגרמניה". ומה אם הערב כ-40% מהבוחרים יבחרו ב-AfD - אך ברחובות יחגגו דווקא משום שהיא לא הצליחה להשיג רוב? "קודם כל, זה אומר שהרוב - 60% - לא בחר במפלגה", הוא השיב. "אבל אני מקווה שאנשים יהיו בשוק ויבינו באיזו סכנה נמצאת הדמוקרטיה שלנו ומה צריך לעשות. זה יהיה רגע אמביוולנטי מאוד. הוא יראה עד כמה מרכז הכובד הפוליטי זז ועד כמה הסטנדרט שלנו ליציבות פוליטית הונמך".
קריימר גם דחה את הניסיון להכריע איזה קיצון מסוכן יותר כיום ליהודי גרמניה - הימין הקיצוני או החיבור בין גורמי שמאל קיצוני לאיסלאמיזם שהתחדד מאז 7 באוקטובר. "הייתי לוקח את הטענה הזאת ברצינות. בשנה שעברה נרשמו 8,725 תקריות אנטישמיות, יותר מפי שלושה לעומת 2022, ו-68% מהן סווגו כאנטישמיות הקשורה לישראל. זו בעיה פיזית, מיידית ונראית לעין, שמאיימת על חיי יהודים מדי יום", אמר. הנתונים תואמים את הדוח השנתי של ארגון RIAS לשנת 2025.
"אבל שלטון של הימין הקיצוני מסוכן באופן אחר - דרך מינויים, סדרי עדיפויות בתקציבים, חינוך ותרבות הזיכרון", הוא הוסיף. "זו מפלגה שבה הרבה אנשי ימין קיצוני ואנטישמים מצאו בית. ליהודים אין היום את הלוקסוס לבחור ממי לפחד. הרשויות לא סייעו להם בנקודה הזאת - הן השאירו גם את המגרש הזה פתוח לאלטרנטיבה". בעיניו, סקסוניה-אנהלט יכולה להיות קדימון למה שיקרה בגרמניה כולה: "זו בוודאי אזהרה למה שעלול לקרות. זו מפלגה שפעם הייתה בשולי הפוליטיקה הגרמנית, והיום, בלי לשנות באופן מהותי את המצע שלה, היא יכולה לשלוט".
הפגנה פרו-פלסטינית בברלין. "אלטרנטיבה לגרמניה" מתמקדת במוסלמים, לפחות כרגע
(צילום: AP Photo/ Ebrahim Noroozi)
"אני רואה שלוש אפשרויות", הוא אמר. "הראשונה היא שמתרגלים אליה ומבינים שאם היא מביאה מספרים כאלה צריך לקחת אותה בחשבון - ואז המחסום הפסיכולוגי נשבר. השנייה היא שמדינות המחוז המזרח הופכות למעבדה שבה אפשר יהיה לראות איך אלטרנטיבה מתפקדת כשהיא בשלטון. והשלישית היא מה שאנחנו רואים עכשיו: מפלגות מתאגדות רק כדי להשאיר אותה בחוץ. זה היה אפשרי כשהיא הייתה על 10%. כשהיא מגיעה ל-25%, 35% או יותר - אי אפשר להקפיא אותה לנצח".
"אם אעזוב את גרמניה, זה יהיה מאותה סיבה שעזבתי את ברית המועצות"
בעיר האלה, שבה ניסה כאמור מחבל ניאו-נאצי לפרוץ לבית הכנסת ביום הכיפורים באוקטובר 2019 ולאחר שנכשל רצח שני בני אדם מחוצה לו, עוקבים אחר הבחירות מקרוב במיוחד. מקס פריבורוצקי, יו"ר הקהילה היהודית בעיר, אומר כי שבע השנים האחרונות הותירו מעט מקום לאופטימיות. "מה שקרה ב-7 באוקטובר האפיל אפילו על ההתקפה על בית הכנסת ביום כיפור. כל מה שקרה לנו מאז משאיר לנו מקום קטן לאופטימיות - ובעיקר האנטישמיות והחיבור בין השמאל הקיצוני לאיסלאם הקיצוני".
מקס פריבורוצקי. "אני מקווה שנספיק ללחוץ על הבלמים לפני שיהיה מאוחר"
לדבריו, העלייה של מפלגות פופוליסטיות וקיצוניות אינה מקרית. "יש כאן אכזבה מהמדיניות של הרשויות בגרמניה ובאיחוד האירופי. האכזבה מהפוליטיקה הנוכחית גורמת לאנשים לחפש אלטרנטיבות - לפעמים רק לשם האלטרנטיבה. אנשים לא תמיד שואלים אם המפלגות האלה באמת מסוגלות לפתור את הבעיות. אני מקווה שנספיק ללחוץ על הבלמים לפני שיהיה מאוחר".
למרות החששות, הוא מתעקש שהקהילה היהודית לא מתכוונת להיעלם. "מה שלא יהיה, החיים היהודיים בהאלה ובסקסוניה-אנהלט יימשכו. היו לנו בעיות בעבר והתמודדנו איתן. אין שום דיבור על עזיבה". ואז הוא הוסיף משפט שמקפל בתוכו את מלוא כובד הבחירות: "עזבתי את ברית המועצות כי לא רציתי להמשיך לחיות במדינה טוטליטרית. אם יום אחד אעזוב את האלה ואת גרמניה, זה יהיה מאותה סיבה שבגללה עזבתי את ברית המועצות לפני 37 שנה".
הקלפיות ייסגרו הערב ב-18:00 שעון גרמניה, ותוצאות ראשוניות צפויות להתפרסם מיד לאחר מכן. אז יתברר אם סקסוניה-אנהלט הפכה לעוד מעוז חזק של ה-AfD - או למקום שבו נשבר, לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה, המחסום האחרון שמנע ממפלגת ימין קיצוני לשלוט במדינת מחוז גרמנית.
