רשם המפלגות הודיע הבוקר (חמישי) על דחיית התנגדות מפלגת הליכוד, ואישור שמה של מפלגת "המילואימניקים" בראשות השר לעבר יועז הנדל. זאת בעקבות עתירה תקדימית של הליכוד שנחשפה ב-ynet אל רשמת המפלגות עו"ד שולי אבני שוהם, שבה דרשו לאסור על השימוש בשם "המילואימניקים" בטענה כי עלול "להטעות את הציבור, לפגוע בתקנת הציבור וברגשותיו".
יו"ר המפלגה שר התקשורת לשעבר הנדל בירך על ההחלטה, ומסר כי "העתירה של הליכוד נגדנו נבעה מפחד והבנה שהם מפקירים את הציבור המשרת. ראינו בשנתיים האחרונות את הבחירה במשתמטים על פני המשרתים. בזמן מלחמה".
לדבריו, "מפלגת השלטון שמעודדת השתמטות ופוגעת בציבור המשרת - ניסתה למנוע מאיתנו לייצג אותו. המונח 'מילואימניקים' מציב בפניהם מראה לא נוחה. ההתעסקות בתפל היא סיבה נוספת למה צריכים במוקדי קבלת ההחלטות יותר מילואימניקים ופחות כלומניקים".
לפני כשבועיים קיימה המפלגה מסיבת עיתונאים, שבה הכריז היו"ר על "יריית הפתיחה לקמפיין ויציאה להתפקדות" - אך לא פסל הצטרפות לממשלה תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו. "מבחינתי כל מי שאחראי על 7 באוקטובר צריך ללכת הביתה, אבל לא אני קובע", אמר. "אנחנו בוחרים להתעסק בעקרונות ולא בחרמות. יש פה אנשים חכמים שמתנהגים כמו מטומטמים - עושים שוב ושוב את אותו הדבר ומצפים לתוצאה שונה".
הוא תיאר את קווי היסוד והעקרונות של המפלגה, שבמרכזם "הקמת ממשלת אחדות ציוניות - בלי ערבים וחרדים". לצד זאת, הוא הציג "תפיסת ביטחון אגרסיבית שמעבירה את ההכרעה לשטח האויב, העברת חוק גיוס לכולם והקמת ועדת חקירה ממלכתית למחדלי 7/10".
הנדל בוועידת הביטחון והשירות של קבוצת "ידיעות אחרונות"
(צילום: סנטרל הפקות)
ברקע קידום הנוסח של יו"ר ועדת חוץ וביטחון בועז ביסמוט לחוק ההשתמטות, אמר הנדל: "צריך כוח פוליטי שיכפה שמי שבוחר לא לשרת - בוחר להיות אזרח סוג ב', ולא יקבל כלום מהמדינה. הוא גם לא יוכל לבחור ולהיבחר לכנסת". לדבריו, "רק מי ששירת בשירות צבאי או לאומי יוכל להתפקד ולהיות חבר מפלגה".
נתניהו ממשיך לקדם את חוק ההשתמטות
בתוך כך, לאחר ביטול הצהרתו שלשום ולחץ הסיעות החרדיות כי "הדבר ילהיט את הרוחות" בקרב המתנגדים לחוק הפטור מגיוס - ראש הממשלה ממשיך בניסיון להאיץ את החקיקה. נתניהו ביקש להבין את מסגרת הזמנים לחקיקה, ושלח את ביסמוט להיפגש עם יו"ר הקואליציה אופיר כץ, יועמ"שית הכנסת שגית אפיק והיועצת המשפטית של הוועדה מירי פרנקל שור.
הייעוץ המשפטי הבהיר בפגישה כי אי-אפשר לקבוע סד זמנים לחקיקה, ויש לשמור על הליך תקין. כחלק מהניסיון להאיץ את התהליך, ועדת החוץ וביטחון של הכנסת תקיים בשבוע הבא שלושה דיונים על חוק הפטור מגיוס כדי להכין אותו לקריאה שנייה ושלישית.
בכירים במפלגות החרדיות תהו לגבי הצהרתו של נתניהו שבוטלה: "מה ההיגיון אם הכול מתנהל בוועדת החוץ והביטחון". לדבריהם, "כל מה שיגיד ראש הממשלה רק ילהיט את הרוחות ויגרום לעוד שיח תקשורתי נגד הציבור החרדי. גם אם נתניהו נתון ללחצים מצד סמוטריץ' ואנשיו, לא הגיוני להתגלח על חשבון החרדים".
כבר שלשום, אחרי ההודעה של לשכת נתניהו על ההצהרה המתוכננת, יו"ר ש"ס אריה דרעי נלחץ, פנה לאנשי נתניהו ואמר כי בעיניו הדבר יביא רק להגברת גובה הלהבות והמתח הציבורי סביב החוק, וכי עדיף להימנע מכך. בש"ס ובדגל התורה מנסים להביא להליך חקיקה מהיר ככל הניתן - עם כמה שפחות זמן שיאפשר סערה תקשורתית רחבת היקף. דרעי סבור כי הצהרה שכזו יכולה הייתה לעשות את הפעולה ההפוכה, ואף להגביר את הלחץ מצד מתנגדי החוק בסיעות הליכוד והציונות הדתית.
