לראשונה מאז פורסמה בשבוע שעבר ההצעה המעודכנת של חוק הפטור מגיוס לחרדים, ראש הממשלה בנימין נתניהו התכוון להתייחס הערב (שלישי) בקולו להצעה שמטלטלת את ישראל ואת הקואליציה שלו. משרדו הודיע כי ההצהרה תימסר ב-20:10, אך דקות לפני כן הדוברות מסרה כי "עקב אילוצי לו"ז, רה"מ נתניהו נאלץ לדחות את הצהרתו בעניין חוק הגיוס". הצהרתו הייתה אמורה להימסר כשברקע גם בקשת החנינה שהגיש שלשום לנשיא המדינה יצחק הרצוג. במקביל, נתניהו נועד הערב עם שרת התחבורה מירי רגב בענייני תקציב המדינה לשנה הקרובה.
עוד קודם לכן, גם ראש האופוזיציה יאיר לפיד וראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט הודיעו שימסרו הצהרות בנושא, ובנט כינה את ההצעה שעל הפרק "חוק ההשתמטות". הבוקר טען מזכיר הממשלה יוסי פוקס ש"נתניהו נחוש לאשר את חוק הגיוס, הוא עומד מאחוריו באופן מלא ובימים הקרובים תשמעו זאת גם בקולו". בריאיון ברדיו "קול ברמה" הוא הוסיף: "אני מעריך שהחוק יעבור, מתוך היכרות גם עם אלו שהחוק לא יעבור להם בגרון. יש ארבעה שאנחנו יודעים שלא יתמכו, אבל בסוף התמיכה תהיה סיעתית. לא הופתענו בכלל מההתנגדות וצפינו אותה מראש".
לפיד: "ביבי ברח", בנט: "חוק פוליטי על מלא"
בהצהרתו של ראש האופוזיציה, לפיד התייחס לביטול ההצהרה של נתניהו טען כי "ביבי ברח". לדבריו, "הבריחה של נתניהו הערב היא מסר ברור לכל חברי הקואליציה: אי-אפשר להגן על החוק הזה, והחוק הזה לא יעבור. אני מתחייב. אנחנו נעצור אותו". לפיד תקף את נתניהו ואמר כי "נתניהו ביטל את ההצהרה שלו כי הוא יודע את האמת. כי הוא יודע שאנחנו מכירים את פרטי חוק ההשתמטות, ואין לו איך להגן עליו. זה לא חוק היסטורי. לא יתגייסו 50% מהחרדים. גם לא 5%".
לפיד: "נתניהו יודע שהחוק לא יעבור"
הצהרתו המלאה של בנט: "החוק - ישראבלוף"
בהתייחס להצעת החוק, לפיד הוסיף: "החוק הזה מלא חורים שהוכנסו לתוכו בכוונה. אין מכסות, אין סנקציות, אין אפשרות אכיפה. השליטה היא לא בידי צה"ל, אלא בידי דרעי וגולדקנופף. אזרחי ישראל מצפים לתיקון וריפוי, במקום זה הם מקבלים עוד בגידה בלוחמים שלנו. בבחירה בין הלוחמים למשתמטים, נתניהו בחר במשתמטים ובגד בלוחמים. מה שעלה בכנסת הוא חוק השתמטות על מלא, והמטרה היחידה שלו היא לחדש את הזרמת הכסף לישיבות. 60 מיליארד שקל שאנחנו משלמים כל שנה מהכסף שלנו למשתמטים שלא מגיעים לבקו"ם. החוק הזה מבזה את הלוחמים שלנו, את יותר מ-920 הלוחמים שנהרגו, את 20 אלף הפצועים בגוף ובנפש של השנתיים האחרונות, את הציונות ואת צה"ל".
בנט פתח את דבריו באזכור האסון ב-7 באוקטובר והדגיש כי "רק כשאנחנו יחד, אנחנו מסוגלים להתגבר על הכול. כך היה - וכך גם יהיה". הוא טען כי "לצה"ל חסרים כרגע כ-20 אלף חיילים כדי להגן על גבולות המדינה. יש רק שתי אפשרויות: לגייס את אחינו החרדים כדי לתת כתף, או לגזור על המילואימניקים עוד כ-120 ימי מילואים בשנה באופן קבוע ולהרוס את עתידם".
בתחילת הצהרתו של בנט נרשמה מבוכה, כשהוא תועד פונה לאנשי הצוות שלו ואומר: "חבר'ה, מהתחלה. ביקשתי בלי". בהמשך הוא טען כי "יש כמאה אלף צעירים חרדים חייבי גיוס שאפשר להכשירם תוך חמישה חודשים ברמה הנדרשת למלא את המשימה. זה אפשרי וצה"ל מסוגל לזה, אך הוא זקוק לגב ממשלתי. אלא שהממשלה - במקום לפעול לגיוס החרדים, היא עושה בדיוק הפוך. בימים אלו היא מקדמת חוק שימנע כל סיכוי לגייס חרדים. החוק שהממשלה מקדמת אינו חוק גיוס, אלא ישראבלוף. החוק מלא בניסוחים ובתרגילים שנועדו להטעות אתכם, הציבור, כאילו המטרה היא לגייס חרדים, אך בפועל כל מרכיבי החוק מבטיחים שלא יתגייסו".
המבוכה בתחילת הסרטון של בנט
בנט המשיך בביקורת: "החוק מעניק חנינה מיידית לכל העריקים כיום, כלומר פרס למי שערק, והוא גם קובע שצעיר חרדי שימשוך עד גיל 26 יזכה לפטור לכל החיים. אז ברור לכם שכולם יעשו את זה. החוק מלא בבלופים כאלה. לכן צה"ל מתנגד לחוק. לכן שר הביטחון הקודם יואב גלנט התנגד לחוק ופוטר. לכן יו"ר הוועדה יולי אדלשטיין התנגד לחוק ופוטר. כולם יודעים שהממשלה מעבירה את החוק הזה רק כי החרדים מאיימים להפיל את הממשלה. זה חוק פוליטי על מלא".
"נתניהו בחר בהישרדותו הקואליציונית"
גם יו"ר כחול לבן בני גנץ ויו"ר ישר! גדי איזנקוט התייחסו הערב להצעת החוק. "נתניהו, אם אתה באמת מאמין בחוק ההשתמטות - בוא נלך עליו לבחירות בזק", קרא איזנקוט. "לך ולממשלת המחדל אין טיפה של סמכות מוסרית לחוקק את החרפה הזו". לדבריו, "ביטול ההצהרה לא ישנה את מהות חוק ההשתמטות. החוק הוא פגיעה במוכנות צה"ל. לא לתת מענה לצורך ב-12 אלף לוחמים בעיצומה של מלחמה זו לא טעות - זו הפקרות. נתניהו בוחר במודע בהישרדותו האישית והקואליציונית על פני הביטחון הלאומי ועל פני חיי החיילים".
גנץ טען כי הוא "מכיר את דף המסרים של נתניהו", ומסר הודעה לפני ביטול ההצרה של נתניהו. "רגע לפני שהוא עולה לשקר כהרגלו - כדאי שהציבור בישראל יֵדע", כתב גנץ. "מעולם לא היה 'חוק גנץ' עם יעדים ל-25 שנה. היה חוק גישור, שאני התנגדתי לו בממשלה הקודמת, ומטרתו הייתה להוריד את גיל הפטור לחרדים ולהוציא אותם לעבודה אחרי הקורונה. באותה החלטת ממשלה נקבע שיועבר מתווה שירות בתוך שנה, שיעשה מהפך בסוגיית השירות. לצערי הממשלה הזו נפלה", כתב.
גנץ הוסיף כי "עברנו מלחמה קשה וארוכה, צה"ל צריך 12 אלף לוחמים ותומכי לחימה", והדגיש: "כשאמרתי שהגיע הזמן לפרק את הגושים, התכוונתי בדיוק למצב הזה שיש 90 ח"כים שמבינים מה צריך לעשות, ונתניהו ממשיך לעבוד אצל החרדים כדי לקבל עוד כמה חודשים בשלטון".
בקואליציה נשמעו מסרים סותרים בכל הקשור לחוק. עם המתנגדים לנוסח של יו"ר הוועדה בועז ביסמוט נמנים ח"כ יולי אדלשטיין, שעמד בעבר בראש הוועדה והציג נוסח מחמיר יותר, ח"כ דן אילוז, ח"כ שרן השכל, ח"כ משה סעדה, ח"כ אלי רביבו, ח"כ משה סולומון, ח"כ מיכל וולדיגר - והשר אופיר סופר מהציונות הדתית, שהודיע כי יתנגד לחוק גם אם זה יעלה לו בפיטורים ממשרד העלייה והקליטה. גורם בקואליציה התייחס היום להתנגדות להצעה בקרב שותפיו של רה"מ, ואמר כי "נתניהו ידע שתהיה בעיה, הוא רק לא ידע את עומק ההתנגדות ואת גודל הבעיה".
האב השכול בוועדת החוץ והביטחון
(צילום: ערוץ כנסת)
בדיון שהתקיים היום בוועדת החוץ והביטחון, שמכינה את ההצעה לקריאה שנייה ושלישית, תקף האב השכול צבי זוסמן את החוק וכינה אותו "מתווה סרבנות בחסות החוק". זוסמן, שבנו בן נפל בעזה, אמר: "אנחנו ניאבק בחוק המביש הזה - ואנחנו ננצח. סרבני הגיוס ועוזריהם בוועדה ייכשלו. האחראים על החוק יישאו באחריות ואות קין על פגיעה בביטחון ישראל".
בטיוטת החוק שפורסמה, וגררה ביקורת נרחבת בעיקר באופוזיציה ובקרב ארגוני מילואים, נכתב כי שירות אזרחי ביחידות סמך של משרד רה"מ נחשב כשירות, וחרדי מוגדר בה כמי שלמד במוסדות החרדיים לפחות שנתיים בין גיל 14 ו-18. כלומר, החוק קובע את יעדי הגיוס לא מקרב תלמידי ישיבות - אלא מרחיב גם לכדי "בוגרי חינוך חרדי".
לפי יעדי הגיוס בנוסח שפורסם, 8,160 צעירים יגויסו לשירות צבאי ואזרחי בשנה הראשונה - שמוגדרת למעשה כשנה וחצי, עד יוני 2027. לאחר מכן יגויסו 6,840 בשנה השנייה, 7,920 בשלישית, וברביעית לא פחות מ-8,500. בשנה החמישית ואילך, לפי הנוסח, יגויסו 50% מכל מחזור גיוס שנתי של בוגרי החינוך החרדי. ואולם, זאת כאשר מחשיבים גם את אלו שיגויסו לשירות אזרחי ולא צבאי בלבד, עד למגבלה של 10% מהיעד השנתי.
