אחרי לא מעט עימותים פומביים בין השניים, והקריאה לחקור את ההתרעות לדרג המדיני לפני 7 באוקטובר, שר הביטחון ישראל כ"ץ יצא הערב (שבת) למתקפה נוספת נגד הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר. "לצערי הרמטכ"ל לא נענה לפנייתי וקיים את דיון השיבוצים", כתב כ"ץ על רקע סוגיית המינויים שהובילה כבר לכמה עימותים ביניהם. "צה"ל כפוף להחלטות הדרג המדיני בראשות רה"מ, ותפקידי כשר הביטחון לוודא שצה"ל מקיים ומבצע את ההחלטות שהתקבלו".
3 צפייה בגלריה
"לצערי הרמטכ"ל לא נענה לפנייתי". עימות פומבי נוסף בין זמיר לכ"ץ
(צילום: אלעד מלכה, משרד הביטחון)
שר הביטחון אמר בפתח דבריו כי "סוגיית התחקירים והמינויים בצה"ל היא בעלת משמעות רבה לאור אירועי 7 באוקטובר ואין קשר בינה לשום היבט אישי או פוליטי". לדבריו, "כבר בכהונת הרמטכ"ל הקודם עמדתי על הצורך להשלים בהקדם את התחקירים כתנאי למינוי אלופים חדשים, ואכן בעקבות פרסום התחקירים פרשו הרמטכ"ל וקצינים בכירים נוספים מצה"ל ומונו אחרים".
לאחר המינוי של זמיר, כך ציין כ"ץ, הוא הציג בפניו את הכוונה למנות ועדה בראשות אלוף (במיל') סמי תורג'מן "כדי לבחון את התחקירים ואת הצורך לבצע בהם שינויים, או להשלים אותם". שר הביטחון ציין כי תמך במהלך, וכי עם השלמות העבודה הוצגו בפניו הדוח וההמלצות.
"חלק מרכזי בהמלצות היה הצורך לבצע מחדש תחקירים שבוצעו באופן לא ראוי, ולהשלים תחקירים בתחומים שלא נחקרו וביניהם נושא חשוב ביותר כמו 'חומת יריחו' - תוכנית החמאס למיטוט אוגדת עזה שנחשפה ע"י המודיעין הישראלי כבר בשנת 2018 ולא זכתה להתייחסות מתאימה", אמר. "ציפיתי שהרמטכ"ל יפעל בהתאם להמלצות הוועדה וישלים ויעמיק את התחקירים, אבל הופתעתי כאשר זימן קצינים והטיל עליהם סנקציות שונות מבלי לעדכן אותי במהלך כל כך משמעותי ומבלי להתייעץ".
"ץ וזמיר בפיקוד דרום, באוגוסט האחרון
(צילום: אלעד מלכה, משרד הביטחון)
עוד אמר שר הביטחון כי "מאחר ואני הגורם שמאשר על פי חוק את מינויי הקצינים הבכירים בצה"ל מדרגת אל"מ ומעלה, הטלתי על מבקר מערכת הביטחון, שהוא הגורם המקצועי המוסמך ביותר, להשלים את התחקירים ולהביא בפניי את הממצאים שיאפשרו לי לשקול את עמדתי בנושא מינויי הבכירים, וביקשתי מהרמטכ"ל להמתין 30 יום עם נושא השיבוצים כדי שיהיה בידיי המידע הנדרש ושנוכל לפעול בהתאם לנוהל שגיבשנו - הכולל התייעצויות מוקדמות. לצערי הרמטכ"ל לא נענה לפנייתי וקיים את דיון השיבוצים".
הוא ציין כי עוד לפני שישקול את הנושא בהתאם למידע שיקבל, הוא נחשף לכוונה "לגייס לצה"ל ולהעניק דרגת תת-אלוף למי שקרא והטיף באופן מובהק לסרבנות". לדבריו, "הודעתי לרמטכ"ל באופן חד משמעי שלא אאשר את המינוי - ואכן הוא הוסר מעל הפרק. ראוי להדגיש כי בכל הקשור לפעילות המבצעית של צה"ל בזירות השונות, מתקיים על ידי קשר ישיר ושוטף עם הרמטכ"ל וצמרת צה"ל, כמו גם דיונים משותפים רבים בראשות רה"מ, ודבר אינו נוגע בדבר".
אלוף-משנה במילואים גרמן גילטמן, אליו התייחס כ"ץ בדבריו, התייחס הערב לשיח סביבו, וכתב כי "בימים האחרונים שמי עלה לכותרות בהקשרים פוליטיים, וחשוב לי שתשמעו את האמת ישירות ממני, ולא דרך התקשורת". לדבריו, "חשוב לי להבהיר בצורה חד משמעית: הייתי חלק מתנועת 'שריונרים להגנת ישראל ודמוקרטיה', תנועה נפרדת שלא הייתה מעולם חלק מ'אחים לנשק'. מעולם לא קראתי לסרבנות או לאי-התנדבות, ואני מוקיע קריאות כאלה.
"כל חיי הבוגרים, משירות הקבע ועד המילואים, שירתי את המדינה בגאווה. גם באירוע התקשורתי המדובר שבו השתתפתי – לא נאמרה על ידי שום קריאה לסרבנות", הוסיף. "אבל המבחן האמיתי שלנו היה ונשאר המעשים. בבוקר 7/10 התייצבנו כולנו בנחל שורק, עוד לפני שקיבלנו צו. הקמנו את מפקדת האוגדה וניהלנו יחד, כתף אל כתף, את הלחימה. ימין ושמאל, חילונים ודתיים, אנשי הפריפריה והמרכז. מנכ"לים, מורים, עצמאים ושכירים – כולנו היינו 'עם מאוחד'. שמנו את המדינה מעל הכול, מעל כל מחלוקת ומעל כל אינטרס אישי, מתוך אחריות לעתיד ילדינו".
הוא שיתף כי אתמול קיים שיחה עם הרמטכ"ל, והוסיף כי "פורום המטה הכללי כולו הביע תמיכה מלאה במועמדותי, אך לצערי השר כ"ץ החליט לפסול את המינוי. זו החלטה פוליטית ולא מקצועית, וכך יש להתייחס אליה. עם זאת, אנחנו כאנשי צבא ומילואים נדרשים לקבל החלטות מקצועיות ואחראיות. לאור הסערה, ומתוך רצון לשמור על צה"ל נקי, הסכמתי להסיר את מועמדותי לתפקיד המדובר, אך אני לא הולך לשום מקום".
עוד אמר גילטמן כי "לאחר מחשבות רבות, החלטתי להמשיך לשרת כרמ"ט האוגדה. חשוב לי להיות מעל הפוליטיקה. יש לנו אחריות כבדה על הכתפיים, ולמדינה הזו יש רק צבא אחד. אני נשאר כי אני מחויב לכם, למדינה ולדרך שעברנו יחד בשנתיים של המלחמה. רק יחד, באחדות אמיתית כמו שיש אצלנו באוגדה, נדע לעבור כל משבר. יחד ננצח!".
בדבריו הערב התייחס כאמור כ"ץ גם לעניין תוכנית "חומת יריחו" שלא תוחקרה. אותה תוכנית הגיעה לידי ישראל כמה וכמה פעמים בגרסאות שונות – מספר גרסאות שנכתבו בשנים 2018-2016, וגרסה אחת שנכתבה באוגוסט 2021 ונתפסה באפריל 2022. "בדיקה אמיתית וכוללת של פרשת 'חומת יריחו', בלי לחשבן ובלי להתחנחן עלולה לייצר רשימת אחראים ארוכה הרבה יותר", העריך גורם בקיא בנושא התחקירים בשיחה עם ynet בשבוע שעבר, "ולא בטוח שרק ממערכת הביטחון".
אתמול כאמור פרסם זמיר מסמך קצר ובלתי מסווג, שנמתח על פני תשעה עמודים, שבו שרטט לראשונה את משנתו על ממצאי תחקירי הצבא על 7/10, ואת הסיכום של ועדת אלוף (במיל') סמי תורג'מן שבדקה את טיבם. "מחדל 7/10 הוא כשל מערכתי ומתמשך", כתב. "הטלת אחריות אישית על מפקדים, שהקדישו את חייהם לביטחון המדינה, היא החלטה כבדה וראוי שהחלטות אלו לא יהיו מושפעות מלחצים חיצוניים ויעשו בזהירות יתרה. רק ועדת חקירה בעלת תמונה מלאה, רחבה ומעמיקה, תוכל לקבל הכרעות אישיות נוספות ושוויוניות, הרות גורל. עם זאת, אין להפחית בכך מאחריות צה"ל והמפקדים".
הוא הוסיף כי "כדי להגיע לחקר האמת ולמסקנות מלאות ברמה הלאומית יש להקים ועדת חקירה חיצונית ואובייקטיבית, כפי שנעשה לאחר מלחמת יום הכיפורים. בין היתר יש לתחקר את הממשק בין הדרג הצבאי למדיני, את התפיסות המדיניות והביטחוניות שהובילו למלחמה, את ה'קונספציה', את המודיעין וההתרעות שהונחו בפני מקבלי ההחלטות, את תהליכי הבקרה ואת יחסי הגומלין והאחריות בין הגורמים השונים".
גם בשבוע שעבר נרשם עימות פומבי בין זמיר לכ"ץ סביב סוגיית המינויים, אז בחר ראש הממשלה בנימין נתניהו לזמן את שניהם לשיחת הבהרה אצלו. זה החל כששר הביטחון הורה לבחון מחדש את הדוח והודיע כי יוקפאו מינויי בכירים בצה"ל, והוביל לתגובה חריפה של זמיר, שמסר כי "ההחלטה להטיל דופי בדוח, שנכתב במשך שבעה חודשים על ידי 12 אלופים ותתי-אלופים, שסוכם על ידי מפקד הצבא ושהוצג לשר באופן אישי - מעוררת תמיהה".
כ"ץ מצידו הודיע שהקפאת המינויים לא תשונה, והוסיף: "אני מעריך את הרמטכ"ל, שיודע היטב שהוא כפוף לראש הממשלה, לשר הביטחון ולממשלת ישראל. אני לא מתכוון להתנצח בתקשורת".
