בית המשפט העליון בארצות הברית פרסם הערב (שני) שורת החלטות משמעותיות, שרובן נוגעות ישירות למאבק של הנשיא דונלד טראמפ להרחיב את סמכויותיו מול הממשל הפדרלי, מערכת הבחירות והרגולטורים העצמאיים. זה היה יום מעורב עבור טראמפ: מצד אחד העליון העניק לו ניצחון דרמטי כשקבע כי הוא רשאי לפטר בכירים בסוכנויות פדרליות עצמאיות, ומצד שני הוא הציב גבול ברור כשהותיר בתפקידה את מושלת הפדרל ריזרב ליסה קוק, שטראמפ ניסה להדיח.
ההחלטה הדרמטית ביותר נגעה לנציבות הסחר הפדרלית, ה-FTC. ברוב של שישה מול שלושה, השופטים אישרו את פיטוריה של רבקה סלוטר, חברה דמוקרטית בנציבות, שטראמפ הדיח בשנה שעברה בשל חילוקי דעות פוליטיים. בכך ביטל העליון למעשה תקדים משנת 1935, "המוציא לפועל של המפרי", שקבע כי הקונגרס רשאי להעניק לראשי סוכנויות עצמאיות הגנה מפני פיטורים שרירותיים בידי הנשיא.
נשיא בית המשפט העליון, ג'ון רוברטס, כתב בדעת הרוב כי ההגנות שהעניק הקונגרס לחברי ה-FTC מפני פיטורים ללא עילה פוגעות בהפרדת הרשויות, משום שהנציבות כיום אוכפת ומנהלת עשרות חוקים הנוגעים כמעט לכל תחום בכלכלה האמריקנית. מבחינת הרוב השמרני, מדובר בפעולות ביצועיות מובהקות - ולכן הנשיא, שעומד בראש הרשות המבצעת, צריך להיות רשאי לשלוט בזהות מי שמבצע אותן.
המשמעות רחבה בהרבה מה-FTC בלבד. הגנות דומות מפני פיטורים קיימות ביותר משני תריסרי גופים עצמאיים אחרים, בהם מועצת יחסי העבודה הלאומית, המועצה להגנת עובדי המדינה והנציבות לבטיחות מוצרי צריכה. AP ציינה כי ההיגיון של פסק הדין צפוי להשפיע גם על גופים אלה, שבהם טראמפ כבר ניסה להדיח בכירים שמונו בתקופת ממשלים דמוקרטיים.
טראמפ חגג את ההחלטה ברשת החברתית שלו Truth Social, וכינה אותה "ניצחון גדול" ואחת ההחלטות החשובות ביותר שניתנו אי פעם בנוגע לסמכויות הנשיא. סלוטר, מנגד, אמרה כי היא מאוכזבת מהפסיקה, והביעה זעזוע מכך שבית המשפט ביטל תקדים בן 91 שנה שעיצב במשך עשורים את מבנה הממשל הפדרלי.
אבל באותו יום ממש, ובאותו נושא לכאורה - כוחו של הנשיא לפטר בעלי תפקידים - העליון סימן לטראמפ קו אדום: הפדרל ריזרב (הבנק הפדרלי האמריקני). ברוב של חמישה מול ארבעה דחו כאמור השופטים את ניסיונו של טראמפ להדיח את מושלת הפד ליסה קוק, ובכך מנעו ממנו להפוך לנשיא הראשון שמפטר בכיר בבנק המרכזי מאז הקמתו ב-1913.
בפסיקה הזו הצטרפו רוברטס והשופט השמרן ברט קוואנו לשלושת השופטים הליברלים. רוברטס כתב כי טראמפ לא העניק לקוק את ההליך שלו הייתה זכאית לפי החוק, ולכן לא איפשר לה להתמודד כראוי עם הטענות שהעלה נגדה. הוא הדגיש כי מושלי הפד אינם מכהנים לפי רצון הנשיא, אלא לתקופות כהונה מדורגות של 14 שנה, וניתן להדיחם רק "מסיבה".
טראמפ ניסה להדיח את קוק באוגוסט שעבר בעקבות טענות לא מוכחות להונאת משכנתאות. קוק, האישה השחורה הראשונה שמונתה למועצת הנגידים של הפד, הכחישה את הטענות וטענה כי מדובר בתירוץ שנועד להדיח אותה בגלל חילוקי דעות על מדיניות מוניטרית. כהונתה אמורה להימשך עד 2038. אחרי הפסיקה אמרה קוק כי ההחלטה מגינה על עצמאות הבנק המרכזי, וטענה כי "זה מעולם לא היה על מסמכי משכנתה", אלא על ניסיון להפעיל עליה לחץ פוליטי.
ההחלטה אינה סוף הסיפור המשפטי, שכן העליון לא הכריע סופית בכל הטענות העובדתיות סביב קוק, והתיק יחזור לערכאות הנמוכות. טראמפ עצמו ניסה לצמצם את משמעות ההפסד, וטען כי העליון החזיר את הסוגיה "על בסיס פרוצדורלי בלבד", אך מבחינה פוליטית וכלכלית מדובר בבלימה משמעותית. הפד, הבנק המרכזי החשוב בעולם, קובע את עלות האשראי בארה"ב ומשפיע על הכלכלה העולמית כולה, ולכן עצמאותו נתפסת בוושינגטון כאחד המחסומים החשובים מפני התערבות פוליטית בקביעת הריבית.
בכל מקרה, המסר המצטבר משתי הפסיקות ברור: העליון מוכן להרחיב מאוד את כוחו של הנשיא על המנגנון הפדרלי, אבל לא עד כדי השתלטות על הבנק המרכזי. עבור טראמפ, זו תוצאה כפולה - ניצחון היסטורי במאבק על "המדינה המנהלית", אבל הפסד בקרב הרגיש ביותר מבחינתו, אחרי חודשים שבהם תקף את הפד על כך שאינו מוריד את הריבית בקצב ובעומק שרצה.
ההחלטות על ספירת קולות בדואר, ומה שצפוי מחר
החלטה חשובה נוספת נגעה לבחירות בדואר. ברוב של חמישה מול ארבעה אישר העליון חוקים מדינתיים שמאפשרים לספור פתקי הצבעה בדואר גם אם הגיעו אחרי יום הבחירות, כל עוד נשלחו בזמן. ההחלטה עסקה בחוק של מיסיסיפי, שמאפשר לספור פתקים שהוחתמו בדואר עד יום הבחירות והגיעו עד חמישה ימי עסקים לאחר מכן. בכך ביטל העליון החלטה של ערכאה נמוכה יותר, שקבעה כי החוק סותר את החוקים הפדרליים שקובעים את מועד הבחירות לנשיאות, לסנאט ולבית הנבחרים.
גם זו הייתה מכה לטראמפ. הנשיא הבטיח בשנה שעברה לפעול לביטול ההצבעה בדואר ברחבי ארה"ב לפני בחירות האמצע הקרובות, והרפובליקנים טוענים זה שנים שהשיטה מועדת לזיופים - אף שאין ראיות להונאה נרחבת. לפי רויטרס, כ-30 מדינות ומחוז קולומביה מאפשרים לספור לפחות חלק מהפתקים שהגיעו אחרי יום הבחירות, כל עוד נשלחו במועד. טראמפ הגיב לפסיקה בקריאה לקונגרס לקדם את חוק הבחירות הרפובליקני, שיחייב הצגת תעודה מזהה עם תמונה והוכחת אזרחות לצורך רישום להצבעה.
במקביל, העליון ביקש מממשל טראמפ להציג את עמדתו בתיק נוסף שנוגע להצבעה בדואר בפנסילבניה - אחת המדינות המתנדנדות החשובות בארה"ב. הרפובליקנים מבקשים לאכוף דרישה שלפיה יש לפסול פתקי הצבעה בדואר אם הבוחר לא כתב בכתב יד תאריך על מעטפת ההחזרה. בתי משפט נמוכים חסמו את הדרישה, לאחר שקבעו כי היא עלולה לפסול אלפי קולות תקפים ללא הצדקה ממשית.
העליון גם הסכים לדון בקדנציה הבאה בערעור רפובליקני מאריזונה, שמבקש להחזיר לתוקף הגבלות הצבעה מחמירות: דרישה להציג מסמכי אזרחות לצורך רישום להצבעה, וכן מחיקה של מצביעים מרשימות הבוחרים אם לא ניתן לאמת את אזרחותם. ממשל טראמפ תמך בחלקים מרכזיים מהערעור. מתנגדי החוק טוענים כי הוא יפגע במיוחד בלטינים, ילידים אמריקנים וסטודנטים - קבוצות שנוטות להצביע לדמוקרטים.
בתיק נוסף, פחות פוליטי אך בעל משמעות גדולה לפרטיות בעידן הדיגיטלי, העליון החזיר לדיון בערכאה נמוכה יותר תיק שעוסק בצווים שמאפשרים למשטרה לדרוש מחברות טכנולוגיה, כמו גוגל, למסור נתוני מיקום של משתמשים ששהו באזור מסוים בזמן ביצוע עבירה. ממשל טראמפ הגן בתיק על השימוש בכלי החקירה הזה. השופטים קבעו כי עצם השימוש בנתוני המיקום הוא חיפוש, אך לא הכריעו אם במקרה הספציפי הוא היה בלתי חוקתי - ושלחו את התיק לבחינה מחודשת.
יום ההחלטות הזה אינו סוף המושב של העליון. מחר צפוי בית המשפט לפרסם את ההחלטות האחרונות של המושב הנוכחי, ובהן תיקים נפיצים במיוחד: ניסיון טראמפ להגביל אזרחות מלידה, ערעור רפובליקני על מגבלות מימון קמפיינים ומחלוקת סביב השתתפות טרנסג'נדריות בתחרויות ספורט לנשים.








