על רקע הודעת מח״ש היום (רביעי) כי היא שוקלת לחזור בה מהסדר הטיעון עם רב-פקד מאיר סוויסה, קצין המשטרה שהואשם בהשלכת רימוני הלם על מפגינים בדרך לא-חוקית ב-2023, ל-ynet נודע כי במהלך שלוש השנים האחרונות בחנו במשטרה 26 תלונות בלבד כנגד עבירות משמעתיות שביצעו שוטרים - שברובן נסגרו.
בשנה שעברה למשל, וחרף תיעודים רבים על אלימות משטרתית לכאורה, המשטרה פתחה בבדיקה של ארבעה מקרים בלבד. שלושה מהם הוגדרו כלא מוצדקים, ומקרה אחד עדיין נמצא בטיפול. בין החשדות שנבדקו: התנהגות שאינה הולמת, שימוש לרעה בסמכות, התבטאויות, אופן מילוי תפקיד בידי שוטר ואופן ניהול חקירה.
תיעוד: שוטר מכה לכאורה מפגין במחאה נגד הממשלה בי-ם, יוני 2024
תיעוד: רפ"ק מאיר סוויסה משליך רימוני הלם על מפגינים, מרץ 2023
(צילום: אוהד אשכנזי)
הנתונים על התלונות שנבדקו במשטרה מתפרסמים כתשובת המשטרה לבקשת חופש מידע שהגישו מכון ״זולת״ לשוויון וזכויות אדם והתנועה לחופש המידע. מתוך 26 המקרים שנחקרו במשטרה, ב-17 מקרים נטען כי התלונה לא מוצדקת או לא מוכחת, בחמישה מקרים נקבע כי התלונה מוצדקת או מוצדקת חלקית, בשלושה מקרים התלונה הועברה למח״ש, ומקרה אחד עדיין נמצא בטיפול.
מאז החלו המחאות נגד הממשלה והרפורמה המשפטית שהוביל השר יריב לוין, בינואר 2023, נרשמו ברחבי המדינה הפגנות רבות, שבהן פרצו בין היתר עימותים בין שוטרים למפגינים. אחרי הטבח ב-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו, החל גל מחאות נוסף בדרישה להשבת החטופים משבי חמאס ברצועת עזה.
לפי מידע שהועבר על ידי המשטרה בשנת 2023, אז פרצו המחאות נגד המהפכה המשפטית, נחקרו שישה מקרים שונים של תלונות נגד שוטרים. בשני מקרים הוכרע כי התלונה הייתה מוצדקת או מוצדקת חלקית, תיק אחד הועבר להמשך טיפול של מח״ש, ושני תלונות נסגרו לאחר שנמצא שהן לא הוכחו.
שנה מאוחר יותר, ב-2024, נפתחו בדיקות על 16 תלונות שהוגשו כנגד שוטרים במשטרה. בשני מקרים בלבד הוכח כי התלונה מוצדקת: שוטר אחד עבר הדרכה, ושוטר אחר עבר ריאיון פיקודי; בשתי תלונות אחרות הוחלט כי המקרים לא ברורים או מוצדקים בחלקם, והמשך הטיפול הועבר למחלקה לחקירות שוטרים. בשאר 11 המקרים לא הוכח שהתלונה מוצדקת.
תיעוד: שוטרים מפנים בכוח מפגינים חרדים בבית שמש, ספטמבר 2024
בימים אלה מקדם חבר הכנסת משה סעדה מהליכוד, שהיה סגן ראש מח"ש, הצעת חוק להכפפת המחלקה לחקירות שוטרים לדרג הפוליטי - במקום לפרקליטות. ״הנתונים מראים את המצב העגום גם כך הקיים היום, שבו מח״ש כמעט ולא פותחת בהליכים נגד שוטרים שפוגעים בחופש המחאה", אמרו במכון זולת, שם מובילים את ההתנגדות לחקיקה. "הנתונים שנחשפים כאן מראים שאם החקיקה תעבור, לא תהיה כל אכיפה נגד אותם שוטרים. משמעות הדבר תהיה הפיכת הגוף היחיד בישראל שאמון על חקירות שוטרים, שגם ככה מוחלש וחלש, לגוף פוליטי שנתון למרות הדרג הפוליטי ולגחמותיו של שר המשפטים".
עו״ד איתי מק ממכון זולת הזהיר בנייר עמדה שהוגש לכנסת מפני קידום החוק: ״מח"ש, על אף חולשותיה ויד רכה מדי כלפי שוטרים, היא עדיין אחד המנגנונים האחרונים המגינים על הציבור מפני שימוש לרעה בסמכויות ובכוח משטרתי. במקום לתקן את הכשלים של גוף מורכב הדורש רפורמה, הצעת החוק הנוכחית מבקשת לפרק אותו מבפנים: ליטול ממנו את עצמאותו המקצועית, להעביר הלכה למעשה את מינוי ראש מח"ש לידי שר המשפטים, ולנתק אותו מהתביעה הכללית ומהשדרה המקצועית של הפרקליטות".
