הפיגועים בשבוע האחרון מאופיינים באובדן פחד מצד המחבלים, בחקיינות של פיגועים קודמים, בתעוזה לפעול בלב הערים ובשימוש בנשק חם. מה שמחבר בין המחבלים, פרט לכך שארבעתם בעלי רקע של קשר לטרור, זה לא התשתית הפיזית ולא התשתית הפיקודית, אלא הרשתות החברתיות. שם נמצאת ההסתה שמתדלקת את הקיצונים ומחברת ביניהם. מה שמצייצים בעזה רואים גם באום אל פחם ובעיירה יעבד שבצפון השומרון, שממנה יצא המחבל בפיגוע בבני ברק.
עבר הרבה מאוד זמן מאז שראינו טרור כזה בלב הערים. גם באינתיפאדת הסכינים לא ראינו אירועים כאלה - שלושת הפיגועים האחרונים מזכירים את הימים הקשים של האינתיפאדה השנייה. גם בשל כך, צריך להודות: לגל טרור כזה אין פתרון קסם. אין כתובת שאפשר לתקוף בעוצמה בחזרה, כמו עזה או מחנות הפליטים בשטחים. קשה מאוד לגבות מחיר. אין מנופי לחץ על האויב, כי קשה להגדיר אותו.
משדר מיוחד: פיגועי ירי בבני ברק וברמת גן – שיחה עם אלוף במילואים איתן דנגוט
(צילום: אסף חן)
4 צפייה בגלריה
דף הפייסבוק של המחבל דיא חמארשה. ההסתה ברשתות החברתיות מתדלקת את הקיצונים
(מתוך פייסבוק)
מה כן צריך לעשות? באופן מיידי, צה"ל החליט לתגבר את כוחותיו ביהודה ושומרון בעוד ארבעה גדודים, בנוסף לארבעה שכבר הוצבו שם לאחר הפיגוע בחדרה. המשימה כעת כפולה: גם לחץ התקפי על אזור צפון השומרון, משם יצא המחבל, וגם על אזורים נוספים עם פוטנציאל לטרור.
המהלך הזה נועד גם לשם הגברת תחושת הביטחון של הישראלים על הצירים הללו וגם לשם חיזוק קו התפר שממנו עוברים השוהים הבלתי חוקיים. הגדר הזו פרוצה במודע במספר מוקדים בדרום הר חברון, באזור ירושלים, בגוש עציון ובצפון השומרון - צה"ל לרוב לא סוגר אותה ולא מציב שם כוחות, משום שהמדיניות היא לאפשר ליותר פלסטינים לעבוד בישראל ולהכניס כסף, מה שאמור להקטין את המוטיבציה לבצע פעולות טרור.
יחד עם זאת, המסקנה צריכה להיות כזו: אל מול הפיתוי המובן לצאת בענישה קולקטיבית, צריך לפעול בכובד ראש ולראות איך פורסים את השמיכה הכי גדולה על האש שהוצתה - ולא שופכים עליה דלק. מהבחינה הזו, האתגר הגדול הוא שמירה על עזה מחוץ למשוואה, משום שהשקט נשמר שם כבר עשרה חודשים.
4 צפייה בגלריה
תקיפות צה"ל בעזה במהלך "שומר החומות". האתגר הגדול - שמירה על עזה מחוץ למשוואה
(צילום: AP)
4 צפייה בגלריה
המפכ"ל קובי שבתאי ביחד עם בנט ובר לב. צריך להגדיל את הכוח של המשטרה ושל מג"ב במהירות
(צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)
הבעיה ביישום של כל הצעדים, היא בעיקר המשטרה ומג"ב, להם אין את היכולת להתמודד עם אירועים כאלו. צריך להגדיל את כוחם במהירות. במג"ב, למשל, אפשר וצריך לגייס פלוגות מילואים בהיקפים גדולים, בטווח זמן מיידי - יש מספיק עתודות למג"ב, והלוחמים הללו צריכים להיות פרוסים ברחובות.
ואחרי כל זה, ישנו גם האתגר המנהיגותי - גל הטרור הזה הוא האתגר הגדול ביותר שניצב עד כה לפתחו של ראש הממשלה נפתלי בנט. בינתיים, הוא נתקל בתגובות זועמות שלעתים גובלות בהסתה מצד הציבור, בעודו מתמודד במקביל עם קואליציה שכמעט בלתי אפשרי לקבל במסגרתה החלטות דרמטיות מבלי להביא לפירוקה. על כתפיו מונחת גם המשימה לשקם, לצד הביטחון הפיזי, גם את תחושת הביטחון של האזרחים - וזה לא יקרה כל כך מהר.
