הבית הלבן אישר בקשה תקציבית חסויה בגובה 9 מיליארד דולר לרכישת שבבי מחשוב מתקדמים עבור סוכנויות הביון האמריקאיות, כך עולה ממידע שהגיע מגורמי ממשל רשמיים בהווה ובעבר לידי אתר The Information והניו יורק טיימס.
המהלך הדרמטי נולד מתוך הכרה מאוחרת של הממשל האמריקאי בקפיצת המדרגה הטכנולוגית של השנתיים האחרונות. מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית דורשים כיום כוח מחשוב עצום, בהיקפים שגם המומחים האופטימיים ביותר לא חזו רק לפני שנה או שנתיים.
המחסור בשבבים מתקדמים מעמיד את סוכנויות הביון המרכזיות, בהן ה-NSA וה-CIA, בעמדת נחיתות מובהקת. בעיקר בשעה שהן בוחנות להטמיע כלי ריגול ופענוח מבוססי בינה מלאכותית ברשתות מסווגות.
המלחמה הקרה 2.0
כדי לגשר על הפער המיידי עד לאישור התקציב המלא בקונגרס, הממשל כבר החל לשחרר כ-800 מיליון דולר בנוהל חירום מתקציבים אחרים לרכש מהיר של כוח מחשוב. הכסף הגדול מיועד ברובו להקמת תשתיות פיזיות ייעודיות שיכולות לתמוך במעבד העל החדש של אנבידיה, ה-Grace Blackwell.
מדובר במפלצות מחשוב שאינן מסוגלות לפעול בחוות שרתים רגילות; הן דורשות אספקת אנרגיה חסרת תקדים ומערכות קירור נוזלי מורכבות במיוחד, מה שמונע שדרוג מהיר של רשתות קיימות.
הניסיון האמריקאי לשלוט בשוק השבבים העולמי מייצר כעת אפקט בומרנג שמכה בסוכנויות הריגול שלה עצמה. בזמן שארה"ב מטילה מגבלות יצוא חמורות על שבבים כדי למנוע מסין נגישות לחזית הטכנולוגיה, סין עצמה עוקפת את המגבלות הללו באמצעות רשתות הברחה מתוחכמות, אימוני מודלים במדינות צד שלישי בדרום מזרח אסיה, ופיתוח מואץ של ארכיטקטורות מקומיות.
ענקית הטכנולוגיה הסינית וואווי כבר מדווחת על פריצת דרך בייצור שבבי אסנד (Ascend) המבוססים על ארכיטקטורת "Logic Folding" העוקפת את הצורך במכונות ליטוגרפיה מערביות מתקדמות שמיוצרות על ידי ASML ההולנדית באופן בלעדי, ומהווה בסיס למעל לארבעים אחוזים ממרכזי הנתונים במדינה.
במקביל, גם באירופה מנסים להיחלץ מהתלות המוחלטת בענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות באמצעות אסטרטגיות ריבונות טכנולוגית כמו תוכניות "Apply AI" ומימון ייעודי למחשוב ביטחוני עצמאי, מתוך הבנה שמי שאינו מחזיק בחומרה עצמאית מאבד את האוטונומיה המדינית והביטחונית שלו.
הקווים האדומים והאתיקה של ה-AI
המחסור החמור בחומרה אילץ את ראש סגל הבית הלבן, סוזי ויילס, לחתום על היתר חריג המאפשר ל-NSA להמשיך להשתמש במודל מתקדם של חברת אנת'רופיק, וזאת למרות שהפנטגון הגדיר רשמית את החברה כאיום על שרשרת האספקה הלאומית, רשמית בשל קשריה ומבנה הבעלות שלה, אבל למעשה בגלל הסירוב של החברה לאפשר שימוש בלתי מבוקר בטכנולוגיה שלה.
המודל החדש של החברה, המכונה "מיתוס" (Mythos), מתאפיין ביעילות יוצאת דופן באיתור וחיפוש פרצות אבטחה מורכבות במרחב הקיברנטי, והיתרון הגדול שלו על פני מודלים מתחרים כמו אלו של OpenAI או גוגל, הוא יכולתו לרוץ ביעילות גם על הדור קודם של שבבים.
חוזה חסוי שנחתם בין הצדדים החריג דרישה קודמת של משרד ההגנה לקבל סמכות לכל "שימוש חוקי" במוצר, סעיף שאנת'רופיק התנגדה לו נחרצות, והוכנסו בו מגבלות נוקשות המונעות שימוש במודל על מידע של אזרחים אמריקאים.
ובעוד ה-NSA וה-CIA נאלצים להסתמך על תיווך של רשתות ענן מסחריות מבודדות כמו אלו של אמזון (AWS) ששדרגה לאחרונה את שירותי הענן הממשלתיים שלה בהשקעה של 50 מיליארד דולר, מודלים ביטחוניים בעולם מראים כי קיימת דרך אחרת.
בישראל, למשל, צה"ל בחר באסטרטגיה של פיתוח פנימי ממוקד. הקמת חטיבת ההגנה בסייבר "עלומות" לצד הפעילות המבצעית של יחידת "מצפן", מוכיחה כי היתרון המודיעיני אינו נשען רק על רכישת חומרת קצה מסחרית במיליארדי דולרים, אלא על היכולת לנתח כמויות עצומות של נתונים משדה הקרב בזמן אמת.
דוגמה בולטת לכך ניתן לראות גם במערכת "לוחם" שניהלה את תכנון התקיפות האסטרטגיות האחרונות, ללא תלות מוחלטת בפתרונות ענן אזרחיים חיצוניים שעלולים לחשוף מידע מסווג.
מצד שני, צה"ל גם נמצא בסכנה דומה לפנטגון - קרי סירוב של חברות אזרחיות לספק לו פתרונות טכנולוגיים בגלל אקלים פוליטי כזה או אחר. זה בדיוק מה שקרה לאחרונה לאחר שצה"ל נזרק ממערכות Azure של מיקרוסופט עקב שימוש שלא עמד בקנה אחד עם תקנון החברה, לכאורה.
