עמוס הוכשטיין, שליחו של הנשיא ביידן למזרח התיכון, הציג אתמול (ראשון) בביקורו בישראל את עיקרי ההסדר המדיני שהוא מקדם בין ישראל ללבנון, כשברקע משא ומתן בין ארה"ב וצרפת לבין השלטון בביירות וחיזבאללה בתוכו. ובינתיים, בגבול הצפון: 18 אזעקות הופעלו אתמול ביישובי הגליל מהבוקר ועד הצהריים בעקבות מטח חריג, ושר הביטחון יואב גלנט שיגר איום לחיזבאללה: "עדיין לא הפעלנו את כל יכולותינו המיוחדות, חרטומי המטוסים מופנים צפונה".
3 צפייה בגלריה
יואב גלנט בפגישה עם עמוס הוכשטיין
יואב גלנט בפגישה עם עמוס הוכשטיין
שר הביטחון הבהיר כי ישראל ערוכה לכל אפשרות. גלנט והוכשטיין, אתמול
(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
ההסדר של הוכשטיין כולל שני שלבים: בשלב הראשון ייפסקו מעשי העוינות מצד חיזבאללה והוא ייסוג צפונה, בין שמונה לעשרה קילומטרים מהגבול, התושבים הישראלים יחזרו לבתיהם ותהיה פריסה רחבה של צבא לבנון ויוניפי"ל לשמירה על היציבות בדרום לבנון ולאורך הגבול. בשלב השני - יפתח משא ומתן לקביעת הגבול היבשתי (כולל דיון על 13 נקודות המחלוקת בין המדינות), ובמקביל ארה"ב והקהילה הבינלאומית יבחנו מתן "גזרים כלכליים" ללבנונים.
הוכשטיין קיבל אור ירוק להסדר שלו מלבנון - אך לא ברור אם ההסדר מוסכם על חיזבאללה. השליח, שנפגש ביממה האחרונה עם הנשיא יצחק הרצוג, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט והשר בני גנץ, ביקש מישראל לתת סיכוי להסדר שלו.
גלנט הבהיר להוכשטיין כי מדינת ישראל מחויבת לשיפור המצב הביטחוני במרחב הצפון, הכולל את החזרת תושבי הצפון לביתם לאחר הסרה של איום הפשיטה והירי הישיר משטח לבנון. השר גלנט והשליח הוכשטיין דנו באפשרויות השונות לקידום הדרכים המדיניות שיביאו לסיום העימות בגבול הצפון. גלנט הדגיש כי מחויבותה של ישראל עבור תושבי הצפון גדולה מכל מחויבות אחרת, ואמר כי ישראל מוכנה לפתור את המשבר בדרך מדינית, אך ערוכה לכל אפשרות אחרת. שר הביטחון הודה להוכשטיין על המאמצים הרבים להביא להשגת פתרון מדיני ולשינוי המצב בגבול הצפון.
3 צפייה בגלריה
יואב גלנט בפגישה עם עמוס הוכשטיין
יואב גלנט בפגישה עם עמוס הוכשטיין
הוכשטיין והצמרת הביטחונית. בישראל הבהירו כי על לבנון להסיר את האיום, בלי קשר ללחימה בדרום
(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
יו״ר המחנה הממלכתי, השר בני גנץ, הביע בפגישתו עם הוכשטיין את הערכתו למאמצים הרבים והתפקיד החשוב שממלאת ארה״ב בהתמודדות עם האתגרים באזור בעת הזו, בהם מאמץ להשבת החטופים, המאבק בתוקפנות ציר הטרור האיראני והשבת היציבות האזורית. עוד נמסר מלשכת גנץ, כי השר ציין בפני הוכשטיין כי מדינת לבנון היא האחראית לטרור שיוצא משטחה וישראל תרחיב ותעמיק את הפעילות הצבאית להסרת האיום, אלא אם הקהילה הבינלאומית ולבנון יסירו את האיום, וזאת ללא קשר להתפתחויות הלחימה בדרום.
במקביל לביקור של הוכשטיין, כאמור, נמשכו חילופי האש בגבול הצפון. בגליל העליון דיווחו אתמול על 18 אזעקות משעות הבוקר ועד לצהריים, בנוסף לארבע התרעות על ירי רקטות לעבר שטחים פתוחים. חיזבאללה, מצדו, לקח אחריות על שישה שיגורים לעבר ישראל. במקביל, בלבנון דווח על תקיפות ישראליות בדרום המדינה. ב"אל מיאדין" המזוהה עם חיזבאללה, דווח על תקיפת כטב"ם על בית בבלידדא שבדרום לבנון, בנוסף ל"תקיפות ארטילריות". ב"אל-ג'זירה" דווח על תקיפה גם במיס אל-ג'בל שבדרום לבנון.
זמן קצר אחרי המטח מלבנון, שיגר גלנט מסר מאיים לחיזבאללה. "ככל שנעמיק את ההישג המבצעי כך הסיכוי להגעה למצב שבו לא נאלץ להגיע למלחמה - גובר. אנחנו נמשיך ונעמיק את ההישג המבצעי. ואני אומר מכאן, הסיסמה שראיתי בכניסה לבסיס – 'אין מקום שהוא רחוק מדי', היא סיסמה מאוד נכונה עבור חיל האוויר ועבור מדינת ישראל. אנחנו נפעל בכל גזרה ונבוא חשבון עם כל מי שתקף אותנו, על מנת להבטיח את ביטחוננו ואת קיומנו", אמר גלנט בביקור שערך בבסיס תל נוף של חיל האוויר.

3 צפייה בגלריה
תיעוד לבנוני: ההרס לאחר התקיפות האוויריות בעיירה מיס אל-ג'בל שבדרום לבנון
תיעוד לבנוני: ההרס לאחר התקיפות האוויריות בעיירה מיס אל-ג'בל שבדרום לבנון
הרס לאחר תקיפות במיס אל-ג'בל בדרום לבנון, אתמול

ההיטמעות בכפרים, חולשת יוניפי"ל והכאוס בלבנון: האתגרים בדרך להסכם

השיח על הרחקתו של חיזבאללה צפונית לליטאני, או לטווח קטן יותר של עד 12 קילומטרים מהגבול, מעורר שאלות לגבי אופן ביצוע פעולה שכזאת. חיזבאללה ביסס את עצמו בכפרי הגבול. פעיליו חיים בעיירות הנמצאות מספר קילומטרים בודדים מהגבול עם ישראל. כך למשל, שניים מההרוגים שחיזבאללה דיווח על מותם הבוקר, מוחמד ג'ודאת יחיא ועבאס עלי מבארכ, הגיעו מכפר טייבה שבדרום לבנון, שנמצא כ-5 קילומטרים בלבד ממטולה.
כמוהם, רבים מפעילי חיזבאללה פרוסים בעיירות הגבול הלבנוניות הנמצאות במרחק של קילומטרים ספורים משטחי ישראל. אותם פעילים חיים בעיירות האלה, עובדים ומנהלים חיי שגרה, עד שחיזבאללה מפעיל אותם למשימותיו.
לכן, כשמדברים על הרחקת חיזבאללה מגבול ישראל, יש לציין את מי או את מה בדיוק מרחיקים וכיצד ניתן לוודא שהרחקה כזאת באמת בוצעה. לא ברור אם מדובר בהרחקת נשק כבד ואסטרטגי של הארגון מהאזורים הקרובים לישראל, או אם מדובר בעזיבה של מוצבי חיזבאללה הסמוכים לגבול, או אם מדובר בהרחקת של פעילי הארגון שחיים עם משפחותיהם באזור.
גורמים בלבנון כבר אמרו בחודשים האחרונים כי אנשי חיזבאללה הם בעלי האדמות בדרום לבנון ולא ניתן לעקור אותם מבתיהם ומאדמתם. בריאיון שקיים בדצמבר האחרון עיתון "אל-אחבאר" הלבנוני, המזוהה עם חיזבאללה, עם בכיר צבאי בלבנון לשעבר, אמר הבכיר כי לרבים בלבנון יש נשק קל, וכי יוניפי"ל לא יכול לעשות הרבה בנידון - בגלל חוקים לבנוניים שמחייבים אותם לשמור על רכוש פרטי.
בשורה התחתונה, עולה השאלה כיצד ניתן להבטיח את הרחקת חיזבאללה ויכולותיו מהגבול. יהיה צורך בהרחבת השליטה והסמכויות של יוניפי"ל וצבא לבנון בדרום המדינה, מה שקשה כרגע ליישם משתי סיבות. ראשית, חיזבאללה לא מעוניין לנהל שום שיח על דרום לבנון עד עצירת התקיפות ברצועת עזה, והבהיר זאת פעמים רבות בשבועות האחרונים.
שנית, המשבר הנשיאותי בלבנון והמצב החברתי והכלכלי לא מאפשרים קבלת החלטות יציבה לטווח הרחוק. כלומר, גם אם יוחלט על פרמטרים שקובעים מה כוללת הרחקת חיזבאללה מגבולות ישראל וכיצד היא אמורה להתבטא בשטח, יהיה צורך בפתרון סוגיות מדיניות פנימיות בלבנון כדי להביא ליישום יעיל של ההחלטות האלה, ועד אז יהיה קשה לפקח על שינוי בגזרה.
פורסם לראשונה: 22:54, 04.02.24