התשובה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה שהוגשה לבג"ץ ביום שישי האחרון, לעתירה של עמותת חדו"ש נגד תקצוב מוסדות החינוך החרדיים, מצביעה על שורת ליקויים באופן הפיקוח של המדינה על לימודי הליבה במוסדות אלה. מהתשובה שהגישה היועמ"שית עולה כי המדינה מתקצבת במיליארדי שקלים את רשתות החינוך ובתי הספר החרדיים בכפוף להתחייבות ללימודי ליבה, על אף שהם כלל לא נערכים ללמד לימודים אלה.
לדוגמה, ב-2024 היו מוסדות חרדיים השייכים לרשתות בהם אין ולו מורה אחד מוכשר ללמד מקצוע ליבה. מתוך מוסדות אלה, 35 מוסדות נמצאו על ידי משרד החינוך כמלמדים את תוכנית היסוד באופן מלא.
בנוגע ללימודי אנגלית, צוין כי מתוך 521 מוסדות השייכים לרשתות החינוך ובתי הספר החרדיים, ב-225 מהם אין ולו מורה אחד המוכשר ללמד אנגלית - כ-43% מכלל מוסדות. כמו כן, ב-396 מהמוסדות אין אפילו מורה אחד המוכשר ללמד אנגלית המשובץ לכיתות ז' ו-ח', כ-76% מכלל מוסדות הרשתות.
בתחום המתמטיקה, מתוך 521 מוסדות השייכים לרשתות, ב-413 אין אפילו מורה אחד המוכשר ללמד מתמטיקה המשובץ לשכבות ז' ו-ח', כ-79% מכלל מוסדות הרשתות.
בתחום המדעים, צוין בתשובת היועמ"שית לבג"ץ כי מתוך 521 מוסדות השייכים לרשתות, ישנם 458 מוסדות שאין בהם ולו מורה אחד המוכשר ללימוד מדעים המשובץ לשכבות הרלוונטיות, ז' ו-ח', קרי, בכ-87% מכלל המוסדות של הרשתות.
חוות הדעת קבעה כי על פי נתוני משרד החינוך רק "8% מהמוסדות בשתי הרשתות נמצאו כעומדים בדרישות ההכשרה שנקבעו בחוזרי המנכ"ל". עוד נכתב: "במילים אחרות - מרכיב יסודי של החובה ללמד לימודי ליבה 'לכלל ילדי ישראל' – השכלה והכשרת המורים המלמדים מקצועות ליבה - נותר מחוץ למנגנוני הפיקוח והאכיפה. זאת, למרות שהדרישות מעוגנות באותו הסדר נורמטיבי ומהוות יחד את תוכנה של החובה. ובפשטות - לא ברור כיצד ניתן לומר כי שעות הליבה נלמדות במקום שבו המורה שצריך ללמד את אותה שעה אינו מוכשר ללמדן".
כמו כן, נקבע כי "חוזרי המנכ"ל יוצרים זיקה אינהרנטית בין החובה ללמד את תחומי הדעת הליבתיים לבין החובה כי הוראה זו תיעשה באמצעות מורים בעלי ההשכלה וההכשרה שנקבעו לכך. מקום שבו אין במוסד מורים המוכשרים ללמד את מקצועות הליבה, לא ניתן לומר כי הוא עומד במלוא החובה ללמד את תוכנית היסוד".
לפיכך, קבעה המדינה כי המשך קבלת תקצוב מכוח עקרון "כלל ילדי ישראל" יותנה בעמידה בחובות היסוד החלות על מוסדות הרשתות. בהן, לימודי ליבה מלאים כפי שאלה נקבעו בתוכנית היסוד של החינוך הרשמי, העסקת צוותי הוראה בעלי הכשרה מתאימה, השתתפות מלאה במערכי המדידה וההערכה, שיתוף פעולה עם מנגנוני הפיקוח והאכיפה ועמידה בחובות הדיווח. דרישות אלו יחולו כבר בשנת הלימודים הנוכחית.
דרשה מבג"ץ: תקצוב החינוך החרדי יותנה בלימודי ליבה מלאים. היועמ"שית גלי בהרב-מיארה
(צילום: רפי קוץ)
כאמור, ביום שישי האחרון היועמ"שית הודיעה לבג"ץ כי המשך תקצובן של רשתות החינוך החרדי מכוח עקרון "כלל ילדי ישראל" יותנה מעתה בעמידה בחובות היסוד החלות על מוסדות הרשתות, ובראשן לימודי ליבה מלאים כפי שנקבעו בתוכנית היסוד של החינוך הרשמי. לפי עמדת המדינה, הדרישות יחולו כבר בשנת הלימודים הנוכחית.
התשובה הוגשה במסגרת עתירה שהגישה תנועת חדו"ש נגד העברת כספי "אופק חדש" ו"גפ"ן" לרשתות החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני - תוספת קואליציונית של כמיליארד שקל בשנה, שהממשלה מבקשת להעביר לרשתות אף שאינן מלמדות לימודי ליבה מלאים. בית המשפט כבר הוציא צו ביניים שמקפיא את העברת הכספים.
ח"כ ולדימיר בליאק (ביחד), מרכז האופוזיציה בוועדת כספים, מסר בתגובה על הנתונים שהוצגו: "עוד הוכחה כי מדובר במערכת רקובה, מושחתת מן היסוד שמספקת דיווחים כוזבים, מקבלת תקציבים בניגוד לחוק וגוזלת מהתלמידים את האפשרות לקבל חינוך ראוי. הפתרון הוא לא לחפש עוד 'פשרות' עם דרעי וגפני ולקדם מהלכי ישראבלוף, אלא לפרק את האוטונומיה החרדית ולחזק את החינוך הממלכתי, על כל זרמיו".
יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני מסר בתגובה לחוות הדעת: "מי שם את בהרב-מיארה להחליט בכל דבר במדינה על פי האג'נדה שלה? לממשלה נבחרת אסור לקבל החלטות בתקופת בחירות, לכנסת מגבילים את האפשרות לחוקק, אבל ליועמ"שית מפוטרת מותר להחליט לבדה כיצד ילדי החינוך החרדי יתחנכו ומה הם ילמדו? אם היא מבקשת לקבוע לילדי החינוך החרדי מה ללמוד, אז אני דורש באותה מידה שכל ילדי ישראל ילמדו את תרי"ג המצוות, את מסורת ישראל, תורה, נביאים וכתובים וגמרא, ומי שלא ילמד את כל אלה, לא יקבל תקצוב".
