נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אמר הערב (יום ו') כי הוא אינו מעוניין בהפסקת אש עם איראן, וטען כי על אף המשבר ההולך וגדל סביב חסימת מצר הורמוז על-ידי הרפובליקה האיסלאמית, "מבחינה צבאית הם גמורים". על רקע הדיווחים שהפנטגון כבר עורך הכנות לאפשרות של שליחת כוחות קרקעיים לאיראן, ושבממשל האמריקני שוקלים לכבוש את "אי הנפט" האיראני חארג, תקף טראמפ את שותפותיה של ארה"ב בנאט"ו על חוסר הסיוע שלהן, וטען כי בסופו של דבר המצר "ייפתח מעצמו".
בפוסט שפרסם אחר כך כבר כתב טראמפ כי "אנחנו מתקרבים מאוד להשגת היעדים שלנו, ושוקלים לצמצם בהדרגה את מאמצינו הצבאיים". הוא פירט את אותן מטרות: "פגיעה מוחלטת ביכולת הטילים של איראן, במשגרים ובכל מה שקשור אליהם; השמדת התעשייה הביטחונית של איראן; חיסול חיל הים וחיל האוויר שלה, כולל מערכות נ"מ; מניעת כל אפשרות שאיראן תתקרב ליכולת גרעינית, ושמירה על יכולתה של ארה"ב להגיב במהירות ובעוצמה לכל מצב כזה, אם יתרחש; והגנה ברמה הגבוהה ביותר על בעלי בריתנו במזרח התיכון, כולל ישראל, סעודיה, קטאר, האמירויות, בחריין, כוויית ואחרים".
טראמפ מחוץ לבית הלבן: "לא רוצה הפסקת אש"
בשיחה עם כתבים ליד הבית הלבן חזר טראמפ על מסריו מהיממה האחרונה שבהם תקף חברות הברית הצפון-אטלנטית על סירובן להצטרף לארה"ב במבצע להרחקת הכוחות האיראניים ממצר הורמוז, נתיב תעבורה ימי עמוס ביותר שדרכו עוברת חמישית מהספקת הנפט העולמית. על רקע איומי איראן לתקוף ולהעלות באש כל ספינה שתעבור שם כל עוד המלחמה נמשכת נוצר בשבועות האחרונים פקק באזור המצר, חלים שיבושים קשים בהובלת הנפט ממנו – ובהתאם לכך נרשמת טלטלה בשווקים. מדינות נאט"ו, שלרבות מהן יש יחסים מתוחים מאוד עם טראמפ, גם על רקע איומיו להשתלט על גרינלנד, סירבו עד כה להתגייס לסייע לו בפתיחת המצר, מחשש להיגרר בעצמן למלחמה שלא רצו בה.
הערב הדגיש טראמפ כי ארה"ב עצמה כלל אינה משתמשת במצר ואינה תלויה בנפט המגיע ממנו, בעוד מדינות אירופה כן: "אנחנו לא צריכים אותו. אירופה צריכה אותו, דרום קוריאה, יפן, סין והרבה אחרים. אז הם יצטרכו להיכנס קצת". אחרי שקודם לכן היום האשים את מדינות נאט"ו כי בלי ארה"ב הן רק "נמר של נייר", וכי הן נוהגות כפחדניות בסירובן להצטרף למבצע לפתיחת מצר הורמוז, אמר הערב טראמפ: "זה תמרון צבאי פשוט, וזה בטוח יחסית, אבל צריך הרבה סיוע. צריך ספינות. נאט"ו יכולה לעזור לנו, אבל עד עכשיו לא היה לה אומץ לעשות זאת. גם אחרים יכולים לעזור לנו, אבל אנחנו לא משתמשים בזה. בשלב מסוים זה ייפתח מעצמו".
טראמפ שב וטען כי בפועל ארה"ב כבר ניצחה את איראן: "הבסנו את האויב. הם קבוצה חולה של אנשים. ההנהגה נעלמה, חיל הים נעלם, מערכות הנ"מ שלהם, המכ"ם שלהם, הכול נעלם. השמדנו הכול. אנחנו פועלים בחופשיות. מבחינה צבאית כל מה שהם עושים זה לחסום את המצר, אבל צבאית הם גמורים". כשנשאל מפורשות אם הוא מתכוון שהמלחמה באיראן הוכרעה צבאית הוא השיב: "אני חושב שניצחנו".
טראמפ נשאל גם אם הוא חושב שישראל תהיה מוכנה לסיים את המלחמה כשהוא יהיה מוכן, והשיב: "מערכת היחסים טובה מאוד. אני חושב שכן". על סירובו להפסקת אש כרגע אמר: "אנחנו יכולים לנהל דיאלוג, אבל אני לא רוצה לעשות הפסקת אש. אתם יודעים, לא עושים הפסקת אש כשאתה פשוט מוחק לגמרי את הצד השני".
טראמפ לא סולח לסטרמר: "הסיוע הגיע מאוחר מדי"
בתוך כך, הערב הודיעה לשכתו של ראש ממשלת בריטניה קיר סטרמר כי הממשלה הבריטית נתנה היום לארה"ב אישור להשתמש בבסיסים צבאיים בריטניה כדי לבצע הפצצות נגד אתרי טילים איראניים המשמשים לתקיפת ספינות במצר הורמוז. לפי הודעת הלשכה, השרים הבריטים קיימו ישיבה בנושא המלחמה באיראן וחסימת מצר הורמוז על-ידי האיראנים, והם "אישרו כי ההסכם המאפשר לארה"ב להשתמש בבסיסים בריטיים במסגרת ההגנה העצמית הקולקטיבית באזור כולל את הפעולות ההגנתיות האמריקניות לשחיקת אתרי הטילים והיכולות המשמשות להתקפות נגד ספינות במצר הורמוז".
7 צפייה בגלריה


ראש ממשלת בריטניה קיר סטרמר. איראן: "הוא מתעלם מהעם שלו, שלא רוצה שום קשר למלחמה"
(צילום: James Manning, Pool Photo via AP)
הערב, ליד הבית הלבן, נשאל טראמפ על שינוי הכיוון של בריטניה, שעד כה סירבה לאפשר לארה"ב להשתמש בבסיסיה לצורך תקיפות באיראן, ונשמע כמי שאינו ממהר להודות לה: "תגובה מאוחרת מאוד מצד בריטניה", אמר. "הם היו צריכים לפעול מהר יותר". בשבועות האחרונים כבר מתח טראמפ בפומבי ובשיחות פרטיות ביקורת חריפה על לונדון ועל ראש הממשלה סטרמר, שאותו הוא מציג כמי שאינו מתעלה לגודל השעה בסירובו לסייע באופן אקטיבי יותר לארה"ב במלחמתה באיראן. "הוא לא צ'רצ'יל", אמר עליו בין השאר.
בעקבות האישור שנתנה בריטניה לארה"ב להשתמש בבסיסי חיל האוויר שלה שיגר הערב שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י איום לעבר לונדון, ואמר כי ראש המשלה סטרמר "מסכן חיים של בריטים" במעשה הזה: "הרוב הגדול של הבריטים אינם רוצים שום חלק במלחמת הברירה הישראלית-אמריקנית נגד איראן", כתב עראקצ'י ברשת X. "מר סטרמר מתעלם מהעם שלו עצמו, והוא מסכן את חייהם של בריטים בכך שהוא מאפשר להשתמש בבסיסים בריטיים לצורך התוקפנות נגד איראן. איראן תממש את זכותה להגנה עצמית".
ארה"ב שוקלת לכבוש את "אי הנפט", גם "אי החץ" אופציה
קודם לכן הערב דיווח אתר Axios האמריקני כי ממשל טראמפ שוקל תוכנית לכיבוש האי האיראני חארג או הטלת מצור עליו, במטרה ללחוץ על הרפובליקה האיסלאמית לפתוח מחדש את מצר הורמוז. האי שוכן כ-24 קילומטרים מהחוף האיראני ומעבד 90% מייצוא הנפט הגולמי של איראן. בשבוע שעבר תקפה אותו ארה"ב לראשונה, ואז טען טראמפ כי היא השמידה לחלוטין את היכולות הצבאיות בו. ב-Axios מציינים כי השתלטות עליו עלולה להציב חיילים אמריקנים באופן ישיר יותר בקו האש, ולכן מבצע כזה – אם אכן יתממש – ייצא לפועל רק אחרי שצבא ארה"ב ישחק עוד יותר את היכולת הצבאית של איראן סביב מצר הורמוז.
"אנחנו צריכים בערך חודש כדי להחליש את האיראנים עוד יותר באמצעות תקיפות, להשתלט על האי, ואז לתפוס אותם בביצים ולהשתמש בזה למשא ומתן", אמר מקור הבקיא ברעיונות הנבדקים כעת בבית הלבן. אם המבצע יאושר הוא יצריך כוחות נוספים. שלוש יחידות מארינס כבר נמצאות בדרכן לאזור, ובבית הלבן ובפנטגון שוקלים לדברי גורם רשמי אמריקני אף לשלוח כוחות נוספים.
רשת CBS האמריקנית דיווחה הערב כי גורמים רשמיים בפנטגון כבר ערכו הכנות מפורטות לפריסת כוחות קרקע אמריקניים בתוך איראן – למקרה שיהיה צורך לממש את האפשרות הזו. לפי הדיווח של הרשת, הנשען על כמה מקורות שעודכנו בפרטים, מפקדים בכירים בצבא האמריקני כבר הגישו בקשות ספציפיות שנועדו להיערך לאפשרות כזו, בעוד טראמפ ממשיך לשקול אם להציב כוחות קרקעיים באזור. בדיווח נכתב עוד כי הצבא ערך פגישות כדי להיערך לאופן הטיפול במעצר אפשרי של חיילים איראנים על-ידי כוחות קרקע אמריקניים, כולל דיון בשאלה לאן יישלחו העצורים.
7 צפייה בגלריה


דוברת הבית הלבן קרוליין לוויט. "כרגע לא שולחים כוחות קרקעיים לשום מקום"
(צילום:ANDREW CABALLERO-REYNOLDS / AFP)
דוברת הבית הלבן, קרוליין לוויט, מסרה בתגובה כי "מתפקידו של הפנטגון לערוך הכנות כדי להעניק למפקד העליון מרחב אפשרויות מקסימלי; אין זה אומר שהנשיא קיבל החלטה, וכפי שהנשיא אמר אתמול בחדר הסגלגל, הוא אינו מתכנן לשלוח כוחות קרקעיים לשום מקום בעת הזו".














