השקט בדרום לבנון מטעה. כשחוצים את הגבול, מה שפעם היה קו מגע מתוח - נראה כעת כמו זירת לחימה שעברה טרנספורמציה. בפעם הראשונה מאז סיום מבצע "חיצי הצפון" בנובמבר 2024, ורגע אחרי כניסת הפסקת האש לתוקפה, התיר דובר צה"ל לעיתונאים ישראלים להיכנס אל השטח, אל המקומות שבהם חמש אוגדות פעלו כדי לקבע את מרחב האבטחה החדש.
צפו: כוחות הנח"ל בדרום לבנון
(צילום: אלישע בן קימון)
אלוף-משנה אריק מויאל, מפקד חטיבת הנח"ל, לא משאיר מקום לספק. כשמויאל מסתכל אל מעבר ל"קו הצהוב", הוא רואה מציאות ביטחונית שונה בתכלית. "כרגע, כל איום שאני מזהה שמעמיד בסכנה את הכוחות - אנחנו יורים לעברו", הוא אומר בנחרצות. "ראינו אנשים מסתובבים במרחב גם ללא נשק, אבל ההנחיה ברורה: אם יש איום, מסירים אותו. גם אם נצטרך להתנצל אחר כך".
מויאל אמר עוד: "הפתיחה באש מאפשרות לנו הכול, כל מה שאנחנו צריכים, והחייל יודע שהוא יוצא למשימה, ויכול להפעיל אש, להשמיד כל אויב שנקרה בדרכו. הוא לא בדילמה של קו סגול, קו צהוב, כן מותר, לא מותר, יש לו הוראות פתיחה באש מאוד מאוד ברורות, פתוח לאש, סגור לאש, בעיקר צריך להקפיד שלא עושים דו"צים, אבל כל דמות מאיימת שהוא מזהה כאן מבחינתנו היא מחבל".
התמרון הפעם היה שונה. אוגדה 162 פרצה ציר חדש, קצר ודרמטי, שמאפשר לכוחות לפעול בעומק של עד 14 קילומטרים לתוך שטח לבנון. המשימה ברורה: לטהר את "כפרי הטרור" - עייתא א-שעב, בית ליף רשאף ואחרים - ולמנוע את האפשרות לירי ישיר או תלול-מסלול לעבר יישובי הצפון.
הקרבות הראשונים היו עצימים. חיזבאללה, כך מתברר, ניסה ליישם לקחים שלמד מעזה: תשתיות תת-קרקעיות מסועפות, שימוש בבתי אזרחים כמחסני אמל"ח, ושימוש מסיבי בטילי נ"ט ורחפני נפץ. "בימים הראשונים היינו תחת מטחים כבדים של טילים ורחפנים", מספר קצין בחטיבה. "הם ניצלו את השטחים המיוערים והצפופים, אבל מערכות ההגנה שלנו, כמו 'מעיל רוח', עשו את עבודתן".
אלא שהמכה שחטף חיזבאללה הייתה אנושה. המפקדים בשטח מצביעים על נתונים יבשים שמעידים על התפוררות היכולות של ארגון הטרור במרחב הפעילות של אוגדה 162. מנתוני סיכום של פעילות צוותי הקרב החטיבתיים של הנח"ל, 401 וחטיבת האש 215 בפיקוד אוגדה 162, עולה כי לחימתם הובילה לחיסול 251 מחבלים, השמדת 404 תשתיות אויב, נטרול 644 איתורים ובכללם מנהרות, בונקרים ועמדות שיגור, וכן יותר מ-1,000 פריטי אמל"ח שנתפסו. במהלך אחת הפעילויות, אותרו מצלמות גוף של מחבלי חיזבאללה ובהן תיעודים ששימשו לתעמולה של ארגון הטרור.
פעילות כוחות אוגדה 162 בדרום לבנון
(צילום: דובר צה"ל)
במבחן התוצאה, השיגורים דעכו משמעותית. אם בתחילת הלחימה נרשמו מאות שיגורים, הנתונים הנוכחיים מדברים על ירידה חדה, כמעט לאפס, של רחפני נפץ וטילי נ"ט. "האויב זיהה שאנחנו לא מהססים", מסביר גורם ביטחוני. "ברגע שפגענו בדרגי הפיקוד ובמשגרים, התמונה השתנתה". למעשה, מסבירים בצה"ל, מחבלי חיזבאללה שירדו לדרום לבנון עם פתיחת המערכה לא מכירים את השטח ונעזרו מחבלים מקומיים. ברגע שאותם מחבלים מקומיים חוסלו על-ידי הכוחות, נוצר ואקום של ממש בהבנת השטח אצל מחבלי חיזבאללה.
צה"ל מנסה כעת לסגל לעצמו את כללי הפסקת האש, גם מול חיזבאללה שמצידו עושה פעולות של איסוף מודיעין והתארגנות מחדש לסבב הבא אם יגיע. עבור הלוחמים, המעבר מהסתערות בתוך הבוץ והטופוגרפיה הקשה של דרום לבנון למציאות של הפסקת אש הוא אתגר מבצעי. "אנחנו צריכים לראות שהלוחמים מאופסים", אומר אל"ם מויאל. "יש הפסקת אש, אבל האיום עדיין כאן. העובדה שמסתובבים פה היום בלי קסדות היא סוג של תחושת ניצחון, אבל אסור לשכוח שיש כאן עוד עבודה רבה".
האיום המוחשי ביותר כעת הוא מטעני החבלה הישנים, שגבו מחיר כואב מהכוחות גם לאחר תחילת הפסקת האש. "אנחנו מתקדמים בזהירות, עם באגרים וסבלנות", מבהיר המח"ט. בסוף הביקור נכנסו יחד עם אנשי חטיבת הנח"ל לאחד הבתים שנכבשו ואז התבררה סגירת המעגל. אל"ם מויאל מספר כי ממש מאותו הבית שבו היינו, ניהל בכיר חיזבאללה עימאד מורנייה ב-2006 את המבצע לחטיפת אלדד רגב ואהוד גולדווסר ז"ל.
בזמן שכוחות יוניפי"ל מסתובבים בשטח, ולצד בסיסיהם נמצאות תשתיות טרור שצה"ל מקפיד שלא לתקוף, עולה השאלה כיצד ייראה מרחב האבטחה ביום שאחרי. מבחינת צה"ל, אין כוונה לאפשר חזרה למצב הקודם. יתרה מכך, קיימת בצבא תמימות דעים שיש לאסור חזרת תושבים שיעים למרחב הכפרים בתוך "הקו הצהוב", משום שמדובר באירוע שיהיה קשה להכיל ביטחונית.
במרחב שבו כוחות צה"ל שולטים כיום לא תתאפשר נוכחות עוינת. שטח מרחב האבטחה שבו שולט הצבא הוא עצום בגודלו. מדובר בשטח של עשרות קילומטרים, ובחלקים ממנו סבוך מאוד טופוגרפית. לכן, השליטה במרחב האבטחה היא אתגר גדול. "אנחנו לא הולכים לשום מקום כל כך מהר", מסכם אל"ם מויאל. "כשיחליטו שנצא, נצא - אבל המציאות כאן חייבת להיות כזו שאין אוכלוסייה שתומכת בטרור, ושהתשתיות הצבאיות בכפרים מושמדות לחלוטין".
במהלך המלחמה איבד מח"ט הנח"ל את אחיו רב-סמל בכיר במיל' שאול מויאל, אב ל-10 מקרני שומרון, שנפל בקרב בדרום לבנון ב-26 באוקטובר 2024. ערב יום הזיכרון, אמר מח"ט הנח"ל: "לפני שנה וחצי איבדתי פה את אחי. אותי לימדו שיום הזיכרון הוא לא אבל פרטי, אלא לאומי, ויום של גבורה לאומית. צה"ל הוא צבא שהולך קדימה, שמאפשר לאמא בשתולה להכניס את הילדים שלה לגן שקט. יום הזיכרון הוא יום של ערכים, של דבקות במשימה, של רעות לוחמים".
