הוא היה מהראשונים שהצטרפו ללחימה במחבלי חמאס בעוטף עזה בבוקר 7 באוקטובר, הוא איבד חברים והציל חיים, נפצע בעזה בקרב נועז וכל שעניין אותו לחזור להילחם: רס"ן (במיל') יצהר הופמן, בן 36 מאשחר שבמועצה האזורית משגב בגליל נהרג אתמול (רביעי) בהיתקלות ליד שאטי שבצפון רצועת עזה.
הופמן, מפקד פלגה נערץ ביחידת שלדג, לחם ב-7 באוקטובר בקיבוץ בארי שאליו חדרו עשרות מחבלי חמאס, והיה אחד מהגיבורים שסייעו לשחררו. לפני חודשיים נפצע הופמן, ממובילי הפעולה בבית החולים שיפא בתחילת התמרון ברצועת עזה, וחזר להילחם עוד לפני שהשתקם לגמרי.
"אי אפשר להאמין ולתפוס מציאות כזאת שיצהר שלנו, של החברים והמשפחה וכל מכריו נפל", סיפרה מיה מרלנג'ון, חברתו מאשחר. לדבריה, אינספור כתרים ניתן לקשור לשמו של החבר, האב והלוחם הנערץ. "יצהר היה הביצועיסט של כל החברים, הראשון שאמר אני, הראשון שידע לפתור כל בעיה", תיארה מיה.
היא הוסיפה על הלחימה ביום הראשון למלחמה: "כשיצהר יצא למילואים עם פתיחת התמרון בתוך רצועת עזה, הדבר הראשון ששמעתי מאחותו, אושרת, זה שהוא היה בבארי, ומרגיש אשם שלא הצליח עם חבריו להציל יותר אנשים". כאשר שמעו בני משפחתו וחבריו כי הוא נפצע ברגלו מירי בעת היתקלות עם מחבלים, הוא הגיע לביתו למנוחה קצרה בלבד. "הוא היה בבית רק כמה ימים והיה חייב לחזור להיות לצד חייליו", ציינה מיה. "הוא סיפר לי שהפציעה החלימה לאט ממה שציפה והוא רוצה להצטרף כמה שיותר מהר לחבריו".
לדבריה, "עם הפציעה ברגל הוא נכנס פנימה בחזרה למלחמה. הייתה לנו הרגשה מאוד רעה וקיווינו כל כך שזה היה 'כרטיס הפטור' שלו מכל פגיעה בהמשך המערכה. אני מצטערת לומר שנשמנו אז לרווחה כי ידענו שיצהר נמצא במקומות המסוכנים ביותר ושהוא לא רואה ממטר ותמיד ראשון בכוח".
במשך שלושה ימים לחם יצהר עם חבריו במחבלי חמאס. הלוחמים הביאו יחד להצלת חייהם של רבים מתושבי העוטף, אך כאמור ליבו נשבר שלא הצליחו להציל יותר מהם. בסוף חודש אוקטובר הם נפגשו עם חברי קיבוץ בארי, שביקשו להודות להם על שהתייצבו להצלתם. הופמן עמד אז על הבמה ופנה אל פרח, אחת מניצולות הקיבוץ, וביקש את סליחתה. "חיפשנו אותך שעות ואני מצטער שלא הצלחנו להגיע אליך מהר יותר. עשינו את כל מה שיכולנו, אבל אני מבקש סליחה".
בני משפחתו של יצהר, יליד היישוב עפרה שבבנימין, היו ממקימי היישוב ועברו לפני שנים לירושלים. בן דודו, פנחס (פיני) כהן, שהיה קצין בסיירת גבעתי, נהרג בחאן יונס ב-6 במרץ בשנת 2002. לפני כשלוש שנים, ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה, פרסם הופמן פוסט בפייסבוק שהוקדש לבן דודו. "הימים עוברים והופכים לשנים, ואתה כאן בפנים. אנחנו עם משפחה וילדים, גדלים ומתבגרים. ואתה עדיין בשנות העשרים. הזיכרונות מתכסים בעמימות שמתפוגגת בעזרת תמונות וסרטונים. צהריים מאוחרים של יום הזיכרון, כמעט מוצאיו. הר הרצל, פסטורליה שורטת. עוד כמה שעות כולנו נחזור לשגרה, ואתה פה, מתחת לאבנים. פיני, מתגעגעים, כואבים ומרגישים רחוקים. מדי רחוקים", כתב.
יצהר הותיר אחריו הורים, אח ואחיות. הוא היה נשוי לזוהר ולהם שני ילדים קטנים, בארי והראל. אחותו אושרת וגיסו מולי, פועלים שניהם כקציני נפגעים, המודיעים למשפחות שכולות על מות יקיריהם, וגרים לצידם ביישוב הדתי-חילוני שבמשגב. יצהר היה הבוגר התשיעי של הישיבה התיכונית "אור תורה נווה שמואל" שנהרג במלחמה. גם רס"ב במיל' יובל ניר, שנפל שלשום, למד בצעירותו בישיבה התיכונית באפרת.
מתחילת המלחמה נהרגו 561 חיילי צה"ל, בהם 224 בתמרון הקרקעי ברצועת עזה. בנוסף נפצעו 1,651 חיילים, מהם מאושפזים עדיין 37 במצב קשה, 239 במצב בינוני ו-106 במצב קל.
פורסם לראשונה: 18:53, 31.01.24
