2 צפייה בגלריה
שאול ואיריס אלוביץ' בבית המשפט
שאול ואיריס אלוביץ' בבית המשפט
שאול ואיריס אלוביץ' בבית המשפט
(צילום: עמית שאבי)
סנגוריהם של שאול ואיריס אלוביץ' הנאשמים בתיק 4000, הגישו הבוקר (יום ד') לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה להורות על ביטול האישום נגדם. בני הזוג נאשמים במתן שוחד ליו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו.
הסנגורים הגישו בקשה מפורטת – טענה מקדמית של הגנה מן הצדק. לפי החוק, לאחר הגשת כתב אישום הנאשם יכול לטעון לטענות מקדמיות שאם יתקבלו, בית המשפט יכול להורות על ביטול האישום או חלקו. כשנטענת טענה כזו בית משפט יכול לדון בה לאלתר, לבקש מהתביעה להגיב לה או לומר שהוא ידון בה בשלב אחר של המשפט.
צוות ההגנה של בני הזוג אלוביץ', בראשות עו"ד ז'ק חן, טען בבקשתו כי "הגשת כתב האישום וניהול ההליך הפלילי נגד הנאשמים עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית. המבקשים סבורים שכבר עתה הונחה בפני בית המשפט הנכבד תשתית ראייתית מספקת להכרעה בבקשה".
2 צפייה בגלריה
ניר חפץ לקראת עדות במשפט נתניהו
ניר חפץ לקראת עדות במשפט נתניהו
חפץ בבית המשפט
(צילום: רפי קוץ )
לדבריהם, "הואיל ותכליתה של ההגנה האמורה היא למנוע עינוי דין קשה ומיותר, בשלה העת להגישה, גם מבלי להזדקק לראיות נוספות שטרם הוצגו בפני בית המשפט אשר מובילות, אף הן, למסקנה המתבקשת כאן. יובהר שהמבקשת מוסיפה ושומרת את זכותה להעלות את טענתה המקדמית הנפרדת להגנה מן הצדק מטעמים של אכיפה בררנית כלפיה, לשלב אחר של המשפט, היה ובקשה זו לבדה לא תוכרע באופן שיביא לביטול האישום נגדה כבר עתה".
ז'ק חןעו"ד ז'ק חן
בבקשה, שמונה 200 עמודים, הזכירו בין היתר את תרגיל החקירה שהופעל על עד המדינה ניר חפץ, בין השאר על ידי שימוש במקורביו, וטענות לפגיעה אסורה בזכות הייצוג של חשודים בתיק. "חקירת פרשת 4000 נוהלה באופן פסול ושערורייתי. מראשיתה התאפיינה החקירה בלהיטות יתר שהביאה ל'ראיית מנהרה' ולכך שלקתה בהטיית אישוש קשה", נטען. "כתוצאה מכך, לא הועלו ולא נחקרו שאלות מהותיות שהן קריטיות לבירור האמת בסוגיות השנויות במחלוקת יסודית. גם אם באופן אגבי נאסף במהלך החקירה חומר ראיות הנוגע לשאלות מהותיות שבמחלוקת, הוא נזנח ככלי אין חפץ בו ונותר 'על רצפת חדר העריכה'. החוקרים במקרים בולטים הביאו להטיית גרסאות ופגעו ביכולת ההגנה להתגונן וביכולתו של בית המשפט לרדת לחקר האמת".
עוד נטען כי "התפיסה המוקדמת בדבר אשמתם של החשודים, לצד להיטות היתר של רשויות האכיפה, גרמה לחוקרים גם לחצות את גבול המותר והלגיטימי. כלפי החשודים הופעלו אמצעים דורסניים שמקומם לא יכירם במדינת חוק. כך בהליכים הקשורים לאיסוף ראיות, בהליכי מעצר, בשטף בלתי פוסק של הדלפות פוגעניות ומגמתיות במהלך החקירה והמשפט, בתפיסת רכוש בניגוד לחוק ובאופן משפיל, בתרגילי חקירה אסורים ומזעזעים, בהתערבות במרחב הייצוג שבין חשודים לסנגוריהם, באיומים ובתנאי מעצר וחקירה קשים באופן מכוון. אלה ננקטו בניסיון להפעיל על החשודים לחץ ולהביאם בדרך פסולה לספק לחוקריהם, בכל מחיר, ראיות מפלילות כלפי החשודים עצמם וכלפי אחרים. המטרה – הפללתם של החשודים – קידשה, למרבה הצער, את האמצעים שהופעלו לשם כך".
מפרקליטות מיסוי וכלכלה נמסר: "טענות דומות נטענו כבר בעבר והבקשה הנוכחית, בין היתר, מציגה תמונה חלקית בלבד, שאינה משקפת את מלוא העדויות והראיות. מקומה של הכרעה בטענות מסוג זה היא בתום שמיעת העדויות כולן והבאת מלוא הראיות בפני בית המשפט, ולפיכך עיתוי הגשת הבקשה תמוה. ככל שנתבקש, נשיב לדברים במסודר בבית המשפט".