שלוש שנים אחרי טבח 7 באוקטובר, ובעוד המצוד והחיסולים נמשכים, ראש אמ"ן אלוף שלומי בינדר חשף אמש (ראשון) בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני כי חוסלו רוב העזתים שפלשו. "מתוך 6,000 חוצי גדר - חוסלו 4,000", ציין בינדר. "נותרו 2,000 - נגיע עד לאחרון שבהם". הדברים נאמרו לשאלת שר המורשת יצחק וסרלאוף, ששאל כמה מחבלים נותרו מכל מי שפלש.
השרים שמעו בסקירה אמש כי גורמי מודיעין בישראל מזהים בתקופה האחרונה היערכות מוגברת של חמאס לחידוש הלחימה בעזה. ראש השב"כ דוד זיני אף עדכן את השרים כי חמאס מתכנן מתקפה או אירוע חטיפה נקודתי סמוך לבחירות או אחריהן - כפי שפורסם ב-ynet.
לפי ההערכה, חמאס מנצל את הזמן כדי לאגור כוחות ואמל"ח, לרבות העברת אמצעי לחימה למרחבים אזרחיים, מתוך הנחה שעד הבחירות בישראל ובארה"ב ידיה של ישראל כבולות והיא לא תקבל אור ירוק לפעולה נרחבת ברצועה. בפני השרים הוצגה אזהרה מפני אירוע רב-זירתי.
באשר למצבו של חמאס, בכירים בישראל טוענים כי מבחינת היקף המחבלים בזרוע הצבאית של ארגון הטרור נותרו כמה עשרות אלפים, ובעיקר - המספר לא שונה בהרבה ממה שהיה לפני 7 באוקטובר. הדבר צפוי כמעט, שכן כל עוד חמאס מחזיק בהגה השלטון התוצאה היא אינדוקטרינציה של הנוער, ויתרה מכך אין בעיה לגייס את הצעירים. חמאס משלם הרבה יותר טוב ממה שאפשר היה להרוויח במקום אחר.
מבחינה זאת, לשיטתם, כל עוד חמאס קיים כגוף שלטוני היכולת שלו להחזיק היקפים כאלה די ברורה מאליה, אך מדובר בכוח הרבה פחות מיומן, מאומן שהיכולת המזוינת שלו פחותה מאשר מה שהיה לפני הטבח. רמת המיומנות הנמוכה קשורה גם בכך שהתרגולים הפרקטיים מותקפים ובחמאס יודעים שביצוע אימון בשטח מסוכן ועלול לגרור תקיפה ישראלית.
שנית, יש בעיה בפו"ש, פיקוד ושליטה. לארגון קשה מאוד למצוא מפקדים כי הפגיעה עמוקה ורבה. המחבלים לא נשארים הרבה בתפקיד ומחוסלים שוב ושוב, בזה אחר זה. תפקידי מפתח מתחלפים במהירות בעקבות חיסולים, וכל אדם שנכנס לתפקיד, נכנס עם הרבה פחות ניסיון. ה"כיסא" לא יישאר ריק, אבל הניסיון, המעמד וההכשרה כן.
חמאס רוצה "מודל לבנון" בעזה
הבכירים ניתחו את מצבו של חמאס כיום בהשוואה לפני הטבח לפי שלושה רבדים אסטרטגיים: מידת הניתוק ממצרים, אובדן השטח והיכולת הרקטית.
ראשית, ארגון הטרור מנותק פיזית ממצרים, יכולת ההברחה פחתה ומעבר רפיח נמצא בשליטה מוחלטת. זה אירוע דרמטי, לפי הבכירים, שטענו כי זה פוגע ביכולת של חמאס לשקם את העוצמה הצבאית שלו. ההברחות הן בעיקר של חומרים דו-שימושיים דרך הסיוע ההומניטרי שנכנס לעזה, אבל לא מדובר באותם היקפים. לדברי הבכירים, זה שינוי אסטרטגי, שהביא לכך שחמאס מנותק מהצינור העיקרי של ההתחמשות.
שנית, אובדן השטח והעובדה שיותר מ-60% מעזה נשלטים על-ידי ישראל. לטענת הבכירים, חמאס איבד את היכולת לפלוש לדרום. יש אובדן של כמעט כל השטחים החקלאיים בעזה וערים וכפרים שלמים שנהרסו. לטענתם, גם אם ישראל תיסוג זה שיקום שייארך עשרות שנים, הן לגבי הערים והכפרים שנהרסו והן באשר לתשתיות טרור כמו מנהרות ועוד.
הגורמים הללו ביחד, טענו הבכירים, מציבים אתגר אסטרטגי בפני חמאס, שבסופו של דבר מחזיק ביכולת מוגבלת לספק את צורכי האוכלוסיה, להתחמש בעצמו ולהיות בשליטה אפקטיבית.
שלישית, היכולת הרקטית. לטענת הבכירים היכולת הזו עוד קיימת - אם כי מוגבלת - וחמאס משמר כל מיני מצברים לעת הצורך. לגבי מסירת הנשק, בישראל מעריכים שחמאס ירמה וימסור אולי חלק מהנשק, שתקול גם ככה, ויטען שזה כל מה שיש לו.
בישראל מעריכים כי חמאס שואף לעבור למודל המזכיר את זה של חיזבאללה בלבנון: להעביר את האחריות הפורמלית לניהול חיי האזרחים לוועדה הלאומית לניהול עזה, אך לשמר השפעה עליה באמצעות אנשיו ופקידים שיישארו במנגנוני השלטון. כך, לפי ההערכה, יוכל הארגון לשמר מרכיב משמעותי של השפעה אזרחית מבלי לשאת באחריות הרשמית לניהול הרצועה, ובמקביל להפנות משאבים לשיקום כוחו הצבאי.
הבכירים מצביעים גם על מאמצים של חמאס לגבש חזית פוליטית נגד יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, יחד עם פלגים פלסטיניים נוספים ומחנהו של מוחמד דחלאן. לדבריהם, מדובר בהתפתחות שעשויה להיות משמעותית לא רק לעתידה של רצועת עזה, אלא למערכת הפוליטית הפלסטינית כולה.
בהקשר זה מעריכים בישראל כי דחלאן זיהה כבר לאחר 7 באוקטובר הזדמנות לחזור למרכז הזירה הפלסטינית בעקבות הטלטלה הצפויה. לדבריהם, בפניו עמדו למעשה שלוש אפשרויות: להתקרב לחמאס ולנצל את קשריו עם הארגון ברצועה; להעריך שחמאס לא ישרוד את המלחמה ולהתקרב לישראל; או לנסות להתפייס עם אבו מאזן ולשוב לפתח לקראת מאבק הירושה ביום שאחריו. בישראל מעריכים כי דחלאן בחר בסופו של דבר בשיתוף פעולה עם חמאס, מתוך הנחה שהארגון יישאר גורם משמעותי בזירה הפלסטינית.
באשר להמשך יישום תוכנית טראמפ והמהלך לפירוק חמאס מנשקו, ההערכה שמציגים הבכירים היא כי גם זהות הממשלה הבאה בישראל תהיה גורם מכריע. לדבריהם, אם תכהן ממשלת ימין, במוקדם או במאוחר עלולה ישראל להגיע לסבב לחימה נוסף מול חמאס. ממשלה אחרת, הם מעריכים, עשויה לבחור בהסדרה - אך גם בתרחיש כזה חמאס ינסה לשמר השפעה על השלטון האזרחי ולהתפרק רק מחלק מנשקו. לדבריהם, אפשרות לשינוי במדיניות הישראלית בעקבות חילופי שלטון נלקחת בחשבון גם בחמאס ובעולם הערבי.
הפגיעה בחיזבאללה - דרך סוריה
באשר לחיזבאללה, הבכירים מעריכים כי כוחו כיום אינו דומה לזה שהיה ערב 7 באוקטובר. לדבריהם, הארגון איבד כ-80% מהפוטנציאל הרקטי שלו ושדרת הפיקוד שלו ספגה פגיעה קשה ביותר. לפי ההערכה שהציגו, מתוך כ-20 בכירים שהרכיבו את מה שהם מגדירים "מטכ"ל חיזבאללה", נותר כיום רק המפקד הצבאי המכהן, לאחר שיתר הבכירים חוסלו.
גם כוחות העילית של חיזבאללה נפגעו, ובראשם כוח רדואן, שנשא בחלק משמעותי מהלחימה מול צה"ל. לדברי הבכירים, שיעור הפגיעה בכוחות אלה גבוה אף משיעור הפגיעה בכלל הארגון.
בישראל מצביעים גם על השינוי במעמדו הפוליטי של חיזבאללה בתוך לבנון. לדברי הבכירים, בעבר קשה היה להעלות על הדעת שממשלה לבנונית ובעלי תפקידים במדינה יקבלו החלטות המוציאות את פעילותו הצבאית והביטחונית של הארגון אל מחוץ לחוק ודורשות את מסירת נשקו למדינה. לדבריהם, גם אם קיים פער משמעותי בין ההחלטות לבין היכולת ליישמן בשטח, עצם הנכונות לקבלן מעידה על השינוי במאזן הכוחות ועל היחלשות חיזבאללה.
לכך מצטרפת הפגיעה בעורף האסטרטגי של הארגון בעקבות נפילת משטר אסד בסוריה. בישראל אומרים כי חיזבאללה איבד בכך את הרצף הטריטוריאלי ששימש במשך שנים להעברת אמצעי לחימה מאיראן, לצד פגיעה בנתיבי אספקת הנשק שלו.
זירת נז"א
השרים דנו גם בנזקי הסרט נז"א, שמציג עדויות קשות של חיילים לכאורה מיחידה 8200, שטוענים כי היו מעורבים ב"פשע מלחמה ורצח עם", ומתארים את מדיניות הנזק האגבי, ההפגזות והחיסולים. בישיבה אמר הרמטכ"ל אייל זמיר כי צה"ל עוד לא השיג את חומרי הסרט, לאחר ששר המשפטים יריב לוין שאל אם החלה חקירה מי הם החיילים שהשתתפו.
"עוד לא ראינו. אנחנו עוד בוחנים את הכלים המשפטיים, במסגרת המגבלות", השיב זמיר. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף, והוסיף: "חייבת להיות חקירה, אם אתם לא יודעים את מי לחקור - תחקרו כדי לדעת".
לוין טען כי "זה לא קשור אם ראיתם את הסרט או לא, זה נזק נוראי" והשרה מירי רגב טענה כי "הצבא חייב לבדוק אם באמת יש חיילים שדיברו ככה נגד צה"ל, ואם זה נכון - אני לא מקבלת שאנחנו לא עושים כלום".










