בבוקר 7 באוקטובר, 16 מחבלי נוחבה טעו בדרכם מחאן יונס ליעדם, בסיס פיקוד העורף ויחידת 8200 שבמחנה אורים, והגיעו למושב הגדול בנגב המערבי, עין הבשור, בו גרים למעלה מ-1,600 בני אדם. כיתת הכוננות של המושב הדפה מתקפה רצחנית והמונית במקום, והאירוע הסתיים בשני פצועים ישראלים, שניהם לוחמים מכיתת הכוננות. כך נראה "קרב 20 הדקות" בעין הבשור.
מושב עין הבשור ידע עשרות ניסיונות פריצה וגניבה פליליים בשנה שקדמה לטבח 7 באוקטובר, ובהתאם לאובדן המשילות של המדינה מול תופעת הפשיעה החקלאית בנגב ובגליל, כיתת הכוננות של המושב נאלצה להעמיד בעצמה כיתת כוננות מתושביה, מיומנת, מנוסה, ובעיקר נחושה ומקצועית. בבוקר שבו פרצה המלחמה כיתת הכוננות הזו גברה על כוח עודף עליה, בכמות ובאיכות הנשקים.
תיעוד מבוקר הטבח בעין הבשור: הלחימה ובריחת המחבלים
אומנם חברי כיתת הכוננות היו מצוידים בנשקים שאוכסנו במושב, אך חלקם שלא היה בבית באותה השבת נדרשו מראש לשמור את הרובים בבסיס האוגדה המרחבית. המחבלים היו מצוידים בטנדר טויוטה ועליו טילי RPG, שלפחות אחד מהם נורה - אך פגע בעץ בצמוד לעין הבשור, רובה צלפים מסוג דראגונוב, מקלע PK, מכשירי קשר טקטיים לתקשורת רציפה עם החפ"ק האחורי של גדוד חמאס. שני מחבלים מאותו כוח של חמאס הגיע גם על גבי אופנוע.
הקרב עצמו נמשך כ-20 דקות בלבד, אך המחבלים הספיקו באותו הבוקר לבזוז גם את תחנת הדלק הסמוכה לקיבוץ מגן הקרוב, ולאחר שהבינו שלא יצליחו לפשוט על עין הבשור, התמקמו על צומת סמוך וירו על כוחות תגבור שחלפו בו. כוח משולב לצה"ל ולמג"ב נלחם בהם עד שהבריח גם אותם. לפחות שניים מהמחבלים שהגיעו לעין הבשור חוסלו, ובצבא מעריכים כי מחבלים נוספים מאותו הכוח נפגעו - אך לא יודעים אם רובם נהרגו במהלך המלחמה.
"צה"ל נכשל בהגנה על עין הבשור, ולחימתם של חברי כיתת הכוננות יחד עם תושבי המקום שיצאו להילחם, הדפה המחבלים, הביאה לנסיגתם ומנעה נזק כבד יותר", נקבע בתחקיר, "פעולות החילוץ והטיפול בנפגעים, ובהמשך הפינוי של התושבים בוצעו כולם על ידי המושב באופן עצמאי הראוי לציון". בצבא ציינו לטובה את חברי עין הבשור שהיו מהראשונים לשוב לבתיהם.
"הרבש"צ של עין הבשור, שני סגניו ויתר חברי כיתת הכוננות נלחמו ביעילות ובגבורה, מנעו הרג ונזק רב. התושבים מהמושב פינו את חבריהם תחת אש ובהמשך אותה שבת הקימו חמ"ל באחד הבתים לגיבוש תמונת המצב, ניהול קשר עם גורמי חוץ ועדכון התושבים באירועים".
מושב עין הבשור מסר בתגובה על התחקיר: "מושב עין הבשור מבקש להודות לצבא על התחקיר ועל הצגתו הרגישה לקהילה. אנו מלאי הערכה כלפי נציגי הצבא שהתייצבו מולנו באומץ ובפתיחות, התנצלו בפנינו על הכישלון שהותיר את תושבי העוטף ללא הגנה בשבעה באוקטובר, סיפקו הסברים לשאלות נוקבות, לקחו בגלוי אחריות והבטיחו כי למידה מעמיקה של הלקחים תהווה אבן יסוד בהתנהלות הצבא בהווה ובעתיד. ב-7 באוקטובר התגלתה גבורתם של בני קהילתנו חברי כיתת הכוננות והתושבים האמיצים אשר יצאו מביתם להגנת היישוב, הצליחו להדוף את המחבלים בקרב על גדר המושב, במהלכו נפצעו 2 חברי כיתת הכוננות, שפונו בגבורה לבית החולים".
"הערבות ההדדית, הנמצאת בבסיס קיומנו , משתקפת בעוצמתה ביתר שאת בתקופות מורכבות. הקרב על עין הבשור, תקופת הפינוי, השיבה הביתה ותהליכי הצמיחה הקהילתיים והחקלאיים מהווים עדות ניצחת לכך. אנו יודעים כי תקומתנו הקהילתית, תקומת העוטף ותקומת מדינת ישראל נשענות בראש ובראשונה על חזרת הקהילות לביתן ושובם של כל החטופים החללים לקבר ישראל. מושב עין הבשור ימשיך לעמוד איתן ולסייע ככל יכולתו בתהליכי השיקום של המועצה והאזור".
בכך סיים צה"ל את 44 תחקירי הקרבות ביישובים ובבסיסים בעוטף עזה ב-7/10, ונותר לצבא ולסכם את תחקיר הקרבות בכבישי העוטף, שזכה לתחקיר נפרד שעומד בפני עצמו. תחקיר זה מנוהל על ידי אלוף פיקוד דרום בבוקר הטבח ולאורך מרבית המלחמה, שכבר פרש מאז עקב המחדל, האלוף ירון פינקלמן.
בצבא אומרים כי תחקיר זה אמור גם כן להגיע לסיומו בקרוב. במקביל, מסקנות וממצאי ועדת האלוף במילואים סמי תורג'מן, הממונה על "תחקיר התחקירים", להתפרסם בקרוב. הצוות של תורג'מן בדק את איכות התחקירים בצה"ל, ועיקר הליקויים שמצא לא נוגעים לתחקירי הקרבות, אלא לתחקירים שבקומות פיקוד הדרום, המטה הכללי והקשר בין הקונספציה לדרג המדיני.
