1 צפייה בגלריה
מליאת הכנסת
מליאת הכנסת
לא עוצרים. לוין ורוטמן
(צילום: אלכס קולומויסקי)
ממשיכים לקדם את המהפכה המשפטית: ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון ביום ראשון הבא, לקראת הצבעה בקריאה ראשונה, בפסקת ההתגברות - שתאפשר לכנסת להתגבר על פסילת חוקים בבג"ץ - וביום רביעי יעלה להצבעה בקריאה טרומית "חוק הנבצרות", שלפיו ניתן להכריז על נבצרות של ראש ממשלה רק בהחלטה של 90 ח"כים, וללא אפשרות של בג"ץ לדון בבקשה או לאשרה.
לאחר שאושרו אתמול בקריאה טרומית פסקת ההתגברות ו"חוק דרעי 2", המחאה נגד תוכנית נתניהו-לוין תימשך גם השבוע. מארגניה הודיעו מוקדם יותר על הפגנת ענק נוספת במוצאי שבת, לצד כוונה לחסום כבישים ולשבש את השגרה ביום רביעי הקרוב. "זה יהיה יום שיבוש לאומי", מסרו.
שר הביטחון לשעבר משה יעלון, ממובילי המחאה, אמר כי "זאת המלחמה החשובה בחיי. אנחנו בעיצומו של הליך חקיקה שדורס את הרשות השופטת, ברור על פי כל הגדרה שמדובר בהפיכה משטרית". יעלון פנה לנשיא המדינה ואמר כי "מי שקרא לעצור ורואה שהתהליך לא נעצר, צריך להתייצב עם הרוב שדורש מדינה דמוקרטית ולא לנסות להגיע למשא ומתן על בסיס ההצעה הזאת. אין מצב של חצי דמוקרטיה או חצי דיקטטורה".
חוקי המריבה שממשלת נתניהו רוצה לחוקק
בתוך כך, ועדת החוקה תדון במקביל הן בחוק יסוד: השפיטה והן בחוק יסוד ההתגברות, כשיו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), מתכוון לאחד את שתי ההצעות הללו להצעת חוק אחת - מה שיקצר את משך זמן החקיקה. דיוני הוועדה יחלו כל בוקר מיום ראשון ועד רביעי, כדי להמשיך בהכנות החוק לקראת ההצבעה בקריאה ראשונה. רוטמן הודיע לחברי הוועדה כי מתוכננים דיונים ארוכים, אך בשלב זה נראה שלא צפויות הצבעות.
לפי הצעות החוק של הקואליציה, בית המשפט העליון יוכל לפסול חוקים רגילים של הכנסת רק פה אחד - בתמיכתם של 15 שופטי ההרכב מתוך 15 - ורק בתנאי שהחוק סותר בבירור הוראה ששוריינה בחוק יסוד. שופטי העליון, אגב, לא יוכלו לדון בחוקי יסוד כלל. הכנסת, לפי הצעתם של רוטמן ושר המשפטים יריב לוין, תוכל לחוקק מחדש חוקים שנפסלו בבג"ץ.

רוטמן מתכוון להציג בשבוע הבא חלופה אפשרית לפסקת ההתגברות - בדמות מה שהוא מכנה "ביקורת שיפוטית רכה", בדומה למודל שקיים בבריטניה. לפי המודל הבריטי, בית המשפט העליון לא יכול לבטל חוק, אלא רק להביע את עמדתו - והכנסת תחליט. "אם בית המשפט יחשוב שחוק מסוים סותר חוק יסוד הוא יצהיר על אי תאימות, והכנסת תדון בנושא ותחליט אם היא מקבלת או לא, או מתקנת את החקיקה", אמר בדיונים השבוע. "זה מודל המוריד מתחים מבית המשפט, שיוכל להיות עם אצבע קלה יותר על ההדק, כי בסופו של דבר אין נשק אטומי של פסילה אלא הצהרת אי תאימות רכה. גם הכנסת תיענה יותר להצעות מאשר לדרישות".
חבר הכנסת יואב סגלוביץ' (יש עתיד) השיב לו כי "רק בזכות פסילה כלשהי נמנע מצב שבו המדינה תעמוד בפני בית משפט בין-לאומי. כל מומחי הדין הבין-לאומי הבכירים ביותר של 20 השנים האחרונות אמרו זאת גם בפורום הפתוח".

בינתיים, ביום ראשון יעלו לדיון בוועדת שרים לחקיקה שורה של הצעות חוק מטעם חברי כנסת בקואליציה ובאופוזיציה, בהן עונש מוות למחבלים. לא ברור אם ההצעה, שהגיש בעבר השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר והפעם הגישה חברת הכנסת ממפלגתו לימור סון הר מלך, תזכה לתמיכת השרים. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה צפויה להתנגד להצעת החוק, מכיוון שלדבריה טמונות בה "בעיות חוקתיות כבדות משקל". היועצים המשפטיים, נציין, התנגדו מאז קום המדינה להטלת עונש המוות, על אף שהוא מצוי עדיין בחוק האזרחי והצבאי. מציעי העונש תמיד ראו בו כ"הכרח הרתעתי", אך בפועל הוא אינו מביא ליותר הרתעה - וממילא מחבלים רבים נהרגים במהלך ביצוע הפיגוע, שאליו הם יוצאים בידיעה שימותו.
במקביל לכל אלה, ועדת הכנסת תקבע בשבוע הבא באילו ועדות ידונו בחוקים שעברו ביום רביעי בקריאה טרומית, בהם כאמור "חוק דרעי 2" - שימנע מהעליון לפסול מינוי שרים - גם אם הורשעו בפלילים. על סדר היום ישנו גם חוק מח"ש של משה סעדה - הקובע שהמחלקה לחקירות שוטרים תועבר מהפרקליטות ותהפוך לגוף עצמאי תחת שר המשפטים, וחוק החמץ של משה גפני מיהדות התורה - הקובע שמנהל בית חולים יוכל להורות על חיפוש בתיקים של מבקרים במהלך חג הפסח.
למעשה, ארבעת החלקים המרכזיים של המהפכה המשפטית כבר נמצאים בהליך חקיקה: שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים, מניעת התערבות בג"ץ בחוקי יסוד, הגבלת בג"ץ מפסילת חוקים ופסקת ההתגברות. הצעת החוק הבאה שתעלה היא כנראה צמצום עילת הסבירות, כך ששופטים לא יוכלו להשתמש בה בהחלטות הנוגעות לנבחרי ציבור. לפי נוסח הרפורמה של לוין, השופטים לא יוכלו להתערב במינויים והחלטות של נבחרי ציבור כמו הממשלה ושריה בטענה לחוסר סבירות. את ההצעות הללו רוטמן טרם הציג לחברי הוועדה, אך זה צפוי לקרות בקרוב.
בשל המשבר הפוליטי סביב המהפכה המשפטית, נשיא המדינה יצחק הרצוג ביטל נסיעה מתוכננת ליפן ב-21 במרץ, כראש משלחת של עשרות אנשי עסקים. בבית הנשיא הגיעו למסקנה שלנוכח המשבר לא נכון לנשיא להיעדר מהארץ. בהודעה שהעבירו לאנשי העסקים, שהיו אמורים להתלוות לנסיעה, נכתב כי "בשל המשבר החוקתי והחברתי בו נתונה ישראל ועקב מאמציו הבלתי פוסקים של הנשיא לקדם הידברות שתוביל להסכמה רחבה ותימנע את המשך הקרע בעם, נאלץ הנשיא לדחות את ביקורו ביפן".
פורסם לראשונה: 21:55, 23.02.23