(צילום: משי בן עמי)
עו"ד טלי גוטליב, שבשבוע הבא תושבע לחברת כנסת לאחר שנבחרה במשבצת "האישה החדשה" בליכוד, התייחסה בריאיון לאולפן ynet לאפשרות שהקואליציה החדשה תחוקק פסקת התגברות ברוב של 61 חברי כנסת - וטענה כי אין בזה צורך. "פסקת ההתגברות זו כותרת מאוד פומפוזית ויפה, אבל אין צורך בה. חוק יסוד שפיטה לא נותן לבית המשפט העליון סמכות לבטל חוקים. כשלעצמי אני מתעלמת מפסיקה. זו פסיקה בלי סמכות, אני לא מכבדת את זה".
לדבריה, "בג"ץ צריך לזכור את מקומו וצריך לרסן את כוחו". היא הסבירה: "כשבית המשפט פועל בחוסר סמכות אני לא מכבדת את זה, צר לי. כשבית המשפט, תקשיבו לי טוב, כשהעליון מבטל חוק הוא פועל תוך הפרה בוטה של הסמכות הקנויה שלו בסעיף 2 בחוק יסוד השפיטה".
1 צפייה בגלריה
"פסקת התגברות? אין צורך בזה. לעליון אין סמכות לבטל חוק". עו"ד גוטליב והנשיאה חיות
(צילום: אלכס קולומויסקי)
גוטליב הביעה רצון להיות יושבת ראש ועדת חוק, חוקה ומשפט בכנסת הנכנסת. "אני מאוד מקווה שימצאו אותי ראויה לתפקיד החשוב הזה ואני מאוד מקווה שהידענות, הידע המשפטי, הניסיון, הקרבות שניהלתי ב-22 שנים הללו יובילו אותי לנהל נכון את הדבר הזה".
הוויכוח על פסקת ההתגברות
ראש הממשלה הנבחר בנימין נתניהו עושה קולות של היסוס בנוגע לפסקת ההתגברות, בנאום הזכייה שלו למשל בליל הבחירות כלל לא הזכיר את השינויים הדרושים לתפיסתו במערכת המשפט, והחרדים מאותתים לו כי מדובר בתנאי סף מבחינתם לתמיכה בקואליציה הבאה.
האדמו"ר מוויז'ניץ, מהמנהיגים הרוחניים הבכירים של יהדות התורה, זימן אליו אמש את חברי המפלגה, והורה להם שלא להיכנס לממשלה עתידית בלי התחייבות מצד הליכוד לחקיקה שתמנע את התערבות בג"ץ בחוקים שאישרה הכנסת.
המפלגות החרדיות, שבעבר לא היו שותפות לניסיונות מימין לבלום את בג"ץ, זקוקות לכך עכשיו כדי להבטיח ששורה של מהלכים שהם מתכננים להוביל בקואליציה הבאה לא יבוטלו, ובראשם חוק גיוס חדש המסדיר את מעמדם המיוחד של תלמידי הישיבות, בניגוד לדרישת בית המשפט לקידום השוויון בנטל.
אתמול פורסם ב-ynet כי במהלך השיחות בין ראשי יהדות התורה לנתניהו ובין סמוטריץ' ליו"ר הליכוד התפתחה מחלוקת. נתניהו הבהיר שבכוונתו לחכות עם ההסכמים הקואליציוניים ולהקים קודם ממשלה. הוא מעוניין קודם כל לחלק את התפקידים על בסיס הסכם "רזה" יחסית, ובהמשך להיכנס לקווי היסוד שעל פיהם תפעל הממשלה, כדי לא לייצר פאניקה מיותרת בציבור, לתפיסתו. סמוטריץ' ויו"ר דגל התורה משה גפני הודיעו שהם מתנגדים, ואחריהם הצטרף גם יו"ר אגודת ישראל יצחק גולדקנופף.
גפני יצא מהשיחות עם נתניהו ושלל בפני מקורביו את האפשרות שתושבע קודם ממשלה ורק לאחר מכן יובאו ההסכמים. "זה לא יהיה", הבהיר. אחת הדרישות המרכזיות, כאמור, היא פסקת ההתגברות - שתיתן יתרון לכנסת על פני בג"ץ בפסילת חוקים ברוב של 61 חברי כנסת. דרישה דומה הציג גם סמוטריץ', שמעוניין להסדיר גם את נושא ההתיישבויות וגם לקדם את תוכניתו לרפורמה במערכת המשפט.
נציין כי בעוד קיימות גרסאות מרוככות לפסקת ההתגברות, שבהן הביעו תמיכה בעבר גם בכירים במערכת המשפט, הקואליציה המסתמנת מתכוונת לחוקק חוק שיאפשר להתגבר על בג"ץ ברוב פשוט יחסית כאמור, של 61 ח"כים בלבד. המתנגדים לכך גורסים כי מדובר בחוק שלמעשה יבטל את בג"ץ לחלוטין, שכן על כל החלטה שלו שלא תמצא חן בעיני הממשלה - כל קואליציה תוכל להתגבר. הדבר עשוי להוביל לפגיעה במיעוטים ולהעברת חוקים אנטי-דמוקרטיים, שלא היו עוברים את מבחן בית המשפט העליון.
