המשטר האיראני עומד בשעות אלו בזעזוע משמעותי. סמל המשטר, עלי חמינאי, נהרג ויחד איתו חלקים חשובים ממעגלי ההנהגה הקרובים לו. חמינאי לא היה רק סמל דתי, אלא גם סמל לאומי שהעניקו יחד לגיטימציה למשטר בקרב העם האיראני, וזאת, כדי להרחיב את הלגיטימציה של המשטר גם לתחום התרבותי והלאומי. הורדת סמל המשטר על רקע שנתיים בו המשטר חווה משברי לגיטימציה פנימיים קשים, הכוללים את אי יכולתה להגן על אזרחיה מפני הפצצות ומשבר אמון לספק את הצרכים האזרחיים הבסיסיים, יחד עם הטבח שעשה בשבועות האחרונים – סודק עוד יותר את הקרקע עליו המשטר עומד.
המשטר מבין את המשבר העמוק בו הוא שרוי, ועל רקע זה עלי לאריג'אני, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, נשא נאום ארוך הפונה ישירות לעם. מנאומו ניתן ללמוד על הפחד הגדול של המשטר שהוואקום וההתקפות האמריקאיות והישראליות יעוררו את המפגינים ואנשי האופוזיציה להפגין ואף לנסות לבצע הפיכה, דבר שידרוש מהמשטר להפנות משאבי ענק להשתקתם. נאומו של לאריג'אני מנסה להתמודד עם הבעיה האופציונלית הזאת על ידי שבירת תקוותה של האופוזיציה שבזכות התערבות ארה"ב וישראל, יכול להיות עתיד טוב יותר לאזרחים האיראנים. ובמקביל לגייס את העם האיראני על ידי זיכרון טרום מהפכני שיזכיר לו, ללא התייחסות ישירה, את המשמעות האמיתית של ההשקעה הכלכלית האדירה של איראן בפרוקסי וצעדיה שהובילו לסנקציות.
לאריג'אני פותח בקריאה לציבור האיראני להניח בצד את הוויכוחים הפנימים ולהתאחד כעורף לאומי מאוחד כנגד האיומים הזרים. הוא יודע שקריאה זאת לא תספק את התסכול של המפגינים הפוטנציאלים, לכן, כדי לגייס את האוזן האזרחית לאריג'אני משתמש בזיכרונות ההשפלה הקדם-מהפכנים שהחלו לצמוח במאה ה-19 כאשר המעצמות (רוסיה, בריטניה, צרפת ובהמשך ארה"ב) חדרו לאיראן, שאבו את אוצרות הטבע שלה והפכו את ההנהגה האיראני לתלויה ואת ארצם למדינת חסות. השפלה זאת יחד עם הרודנות של השאה וההתערבות האמריקאית בהסדרים פוליטיים הפנימיים באיראן- הובילו בשנת 1979 במהפכה לחיבור חסר תקדים בין אסלמיסטים לקומוניסטים, בין דתיים לחילונים. כאשר הסמל המחבר להחזרת הגאווה האיראנית והחזרת משאבי הטבע לעם איראני היה איתוללה ח'ומייני.
זניחת הנימוקים הדתיים
לאריג'אני זונח את הנימוקים הדתיים ופונה לטיעונים קולונליסטים שאיחדו דאז את העם האיראני תחת המהפכה ולהחזירם רגשית לאירועים שתרמו לזריעת זרעי השנאה לארה"ב וישראל. ולכן פותח בכך שהשיטה האמריקאית מאז ומעולם הייתה ביזה, כאשר טראמפ הוא סמל הביזה. כהוכחה לכך טעון לאריג'אני שהמטרה לחטיפת מדורו הייתה לאפשר לטראמפ וארה"ב להשתלט על הנפט של וונצואלה וכך לשדוד את משאבי הטבע שלה. מוונצואלה הוא ממשיך להסביר שמניעי תוקפנותה של ישראל נובעים מתוך כך ששטחה קטן ללא משאבי טבע ועם מעט אזרחים. ולכן יצאה למסע כיבוש איראן כדי שתוכל להשתלט על משאבי הטבע וכוח האדם בה ולמצב עצמה כמעצמה אימפריאליסטית.
הגיוס הציני של הסיפור הקולוניאליסטי, המתכתב עם הסיפור האנטישמי, המתקשר בתעמולה האיראנית, ישפיע על אלו שצורכים בנאמנות את מסרי המשטר ויכול להשפיע גם במידה משתנה על רבים אחרים בתוך איראן
מטרתו, בין השורות, להעביר מסר לאזרחים שגם במידה שארה"ב וישראל יצליחו להפיל את השלטון ולהשליט סדר חדש באיראן על ידי הנהגה איראנית דמוקרטית, בפועל הנהגה זאת תהיה ממשלת בובות שכל מטרתה לקדם את האינטרסים האמריקאים והישראלים. כאשר אינטרסים אלו יובילו לכך שהעם האיראני לא יזכה להנות ממשאבי הטבע שלו. וכך בעצם מנסה לארג'אני לומר – אתם מפגינים על המצב הכלכלי והרווחתי ועל שאתם סובלים מיד קשה מצד השלטון? כשארה"ב וישראל ישלטו באיראן המצב הכלכלי שלכם יהיה גרוע גם כן. זאת כי משאבי הטבע, שכיום אתם נהנים מהם, יישדדו על ידי חברות אמריקאיות וישראליות. אך לא רק המצב הכלכלי שלכם ידרדר, גם הגאווה הלאומית שלכם תשבר. החלום הטרום מהפכני לחזרה לימי הזוהר של האימפריה הפרסית, האתוס לאומי שאיחד דאז וחי גם כיום בתרבות ובחברה האיראנית יישבר. לאריג'אני בוחר להתמקד בטיעון הנובע מאתוס ימי הזוהר הפרסיים, התפיסה שהתרבות הפרסית עליונה על התרבויות האחרות ותחושת ההשפלה, כי הוא יודע כמה כוח מאחד יש לאתוס מכונן.
לכן, לאריג'אני ממשיך את נאומו בכך שאיראן אינה מעוניינת במלחמה, אך במקביל מנסה לגייס את האתוס הזה כדי למסגר את הסבל האזרחי מההפצצות, הסנקציות, העוני והמתח שחוו בשבועות האחרונים בתהליך המשא והמתן עם ארה"ב, תחת ההסבר שארה"ב לא באמת תסתכם בהסכם שיכבד את הריבונות האיראנית. ולכן, אין זה רק מאבק מתמשך בין בני האור בבני החושך, מלחמת השיעים המוסלמים בכופרים, אלא מאבק על עצמאותה וגאוותה של איראן.
נאום זה חשוב כדי להכשיר את הלבבות האיראנים למערכה ארוכה, להתייצבות המשטר עד מציאת תחליף לסמל שחמינאי היווה ולהשתקמות מההרס במרחב האזרחי מההפצצות. אך לא פחות חשוב מכל אלו, מטרת הנאום לחזק ואף לבנות מחדש את הלגיטימציה להשקעות המשטר בחימוש ערביי יו"ש, עזה, חיזבאללה ושאר זרועות הפרוקסי שלה. מימון שעליו יש ביקורת קשה ברחוב האיראני הנובע מהטיעון הדומה לטיעון האמריקאי "איראן תחילה" המצב הכלכלי שלנו כל כך קשה ואתם עסוקים בלהשקיע במיליונים בחוץ?
שרה לרך זילברברגצילום: INSSהגיוס הציני של הסיפור הקולוניאליסטי, המתכתב עם הסיפור האנטישמי, המתקשר בתעמולה האיראנית, ישפיע על אלו שצורכים בנאמנות את מסרי המשטר ויכול להשפיע גם במידה משתנה על רבים אחרים בתוך איראן. אך במקביל ישנם רבים המבינים את משחק האתוסים שהמשטר עושה וחשדנים לכל מסר המועבר על ידם. כך שגם אם נראה רגיעה יחסית ברחוב האיראני אין זה אומר שרבים מאלה שיצאו בהפגנות הקודמות השתכנעו מטיעונים אלו. עם זאת, ניתן להעריך שהם מפחדים ומחכים לשינוי חיצוני נוסף בהתפתחויות כדוגמת חיסול חמניאי.
הכותבת היא חוקרת איראן, חברת פורום דבורה
פורסם לראשונה: 20:39, 01.03.26
