מאז אתמול, יום שישי בערב, צה"ל פועל בכוחות גדולים על הקרקע בצפון רצועת עזה. לפי פרסומים פלסטיניים ובתקשורת הערבית לעת עתה צה"ל נמצא בשכונות החיצוניות של צפון הרצועה בפרברי העיר עזה ועדיין לא במרכזה. זאת מפני שמדובר בסוג פעולה קרקעית שאפשר לכנותה מודולרית, צה"ל נכנס ואולי אף ייצא וייכנס שוב בכוחות גדולים ואולי אף גדולים יותר, בהתאם למטרות ולמשימות שיעלו כתוצאה מהפעולה בתוך שטח הרצועה.
סוג הפעולה הזה אופייני למלחמה שבה אתה נע בכל שטח האויב ותוקף אותו באש בכל שטחו שכל פעם כיוון הפעולה והמטרות המבצעיות המיידיות משתנים על פי המודיעין שמספקים השב"כ ואגף המודיעין של צה"ל.
4 צפייה בגלריה
שר הביטחון יואב גלנט בהערכת מצב עם בכירי מערכת הביטחון
שר הביטחון יואב גלנט בהערכת מצב עם בכירי מערכת הביטחון
המטרה השנייה, שכרגע בעדיפות ראשונה - שחרור החטופים. גלנט והלוי
(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
עד כאן בתחום הטקטי. המטרות האסטרטגיות נשארו כפי שהצהירו עליהן שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי ודחפו לביצוען בכל הכוח: למוטט את שלטון חמאס ולהשמיד בצורה יסודית את יכולותיו הצבאיות, והמטרה השנייה - שהיא כרגע בעדיפות ראשונה - להביא לשחרור החטופים.
שיטת הפעולה המודולרית שננקטת כעת כנראה גם אמורה לייצר לחץ על ההנהגה העזתית של חמאס ולהגדיל בהדרגה ועוצמה גוברים והולכים את מצוקתה כדי שלמי שמחזיק בחטופים, לא רק חמאס, יהיה אינטרס להגיע למתווה שחרור חטופים מוסכם. האיום שמייצרת כניסה קרקעית של כוחות ישראליים גדולים על הקרקע לרצועה יגרום בהכרח לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי להפחית את משחקי המניפולציה והלוחמה הפסיכולוגית שהם ניהלו בשלושת השבועות האחרונים נגד ישראל, תוך שהם משתמשים בסוגיית החטופים כמנוף העיקרי לא רק כדי לסחוט מישראל שחרור אסירים פלסטיניים ביטחוניים וכדי לקבל דלקים, אלא גם כדי לעכב את התמרון הקרקעי של צה"ל לתוך הרצועה כדי למוטט את שלטונם.
הנהגות חמאס בעזה, בלבנון ובקטאר ניסו פשוט למסמס באמצעות לחץ בינלאומי גובר על ישראל למנוע את הכניסה הקרקעית כליל. בישראל גברה ההכרה שבמשא ומתן או מיקוח פשוט עם חמאס לעולם לא נגיע לתוצאות קבילות מבחינתנו, ולכן הוחלט על הפעולה שאמורה גם לייצר לחץ פיזי לא מתון נוסף על חמאס בתוך עזה לשחרר את החטופים.
קיימת דילמה בהקשר זה בין אלה שטוענים שאסור לסכן את חיי החטופים ולכן צריך לנהל משא ומתן עם חמאס ולא להכניס את צה"ל לרצועה. האסכולה השנייה גרסה שבלי הלחץ הנוסף שמייצר מהלך קרקעי לתוך הרצועה, חמאס לא ישחרר את החטופים הישראליים, כולל הילדים הנשים והזקנים, שהם בעצם הקלף היחיד המדיני והאפקטיבי שנותר בידיו.
4 צפייה בגלריה
פה זה לא מוסול. הקרבות בעיראק, 2017
פה זה לא מוסול. הקרבות בעיראק, 2017
פה זה לא מוסול. הקרבות בעיראק, 2017
(צילום: AP)
לפי פרסום אמין ב"וושינגטון פוסט" הנשיא ביידן ואנשי הפנטגון בלחץ האגף הפרוגרסיבי-ליברלי במפלגה הדמוקרטית לחצו על ישראל לבצע פעולות כירורגיות באמצעות פשיטות נקודתיות ופעולה מן האוויר כמו שהאמריקנים פעלו במוסול שבעיראק כדי לשחרר אותה מעול דאעש בשנים 2016-2017, הלחץ הזה הוא לא הוגן ולא מוצדק, מפני שבעוד שהאמריקנים במוסול פעלו אמנם בצורה נקודתית והפציצו מהאוויר, על הקרקע פעלו כוחות מיוחדים עיראקיים מיליציות כורדיות ומיליציות שיעיות הנאמנות לאיראן שעשו את עבודת הלחץ וטיהור השטח על הקרקע, כולל את המנהרות.
לצה"ל אין מיליציות כורדיות ועיראקיות שיעשו עבורו את העבודה על הקרקע בעזה, בעוד חיל האוויר והארטילריה שלנו כותשים את עזה מהאוויר ומהקרקע באש. צה"ל צריך לעשות את העבודה לבדו ובעצמו ולכן הלחץ האמריקני נחשב בעיניי ההנהגה הישראלית לא הוגן - וכזה שלא יאפשר לישראל לעמוד במטרותיה שבראשן מיטוט חמאס.
4 צפייה בגלריה
אם ישראל לא תיכנס לרצועה, מה יבינו מכך איראן וחיזבאללה?
אם ישראל לא תיכנס לרצועה, מה יבינו מכך איראן וחיזבאללה?
אם ישראל לא תיכנס לרצועה, מה יבינו מכך איראן וחיזבאללה?
(צילום: EPA, AFP)
סיבה נוספת שהוחלט לפעול הייתה העובדה שחמאס היה באופוריה ושידר לכל העולם הערבי ביטחון. לא רק ביטחון עצמי, אלא גם את התחושה שישראל מפחדת לתקוף בעזה מפני שחמאס הצליח להשמיד לה את כל המפקדים באוגדת עזה שהכירו את התמרון הקרקעי הצה"לי, ומפני שישראל אין לה מענה צבאי לאיום הרחפנים והכטמ"מים שמפעילים העזתים ותוקפים את הטנקים שלנו מלמעלה וכך לדברי חמאס משמידים אותם.
הטיעונים האלה לשיכרון ניצחון של חמאס שודרו לכל העולם הערבי וזכו לתהודה רבה, שפוגעת בצורה קשה בהרתעה הישראלית. הייתה תחושה שאם התפיסה הזאת שמשדרת תעמולת חמאס תימשך, וישראל אכן לא תיכנס לרצועה, אזי גם האיראנים וחיזבאללה עלולים להגיע למסקנה שצריך לנצל את ההזדמנות ולתקוף אותנו כשצה"ל וההנהגה המדינית שלו פוחדים להילחם.
האופוריה הזו של חמאס גם גרמה לו להציג שלוש דרישות עיקריות לישראל: האחת, הפסקת אש לא תחומה בזמן; השנייה, שחרור כל האסירים הפלסטיניים בבתי כלא ישראליים; והשלישית, הכנסת דלקים לעזה שיאפשרו לחמאס להמשיך את הלחימה מתוך מערך המנהרות, המטרו שבנה ברצועה. בתמורה היה חמאס מוכן בימים האחרונים לשחרר את האזרחים הזרים ואולי אף את הילדים, הנשים והקשישים. כשישראל הודיעה למתווכים הקטארים והמצרים שהיא מוכנה לשקול חלק מדרישות חמאס, הארגון פירש את זה ככניעה ישראלית בגלל החטופים והקשיח את תנאיו.
4 צפייה בגלריה
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט עם מזכיר ההגנה האמריקני לויד אוסטין
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט עם מזכיר ההגנה האמריקני לויד אוסטין
דרש - וקיבל. אוסטין
(צילום: Chad McNeeley/Office of the Secretary of Defense Public Affairs/Handout via REUTERS)
לנוכח כל זה לא נותר אלא לבצע את התוכנית המודולרית שהתעדכנה כל הזמן ומתבצעת כעת. הלחץ האמריקני נמשך גם עכשיו. שר ההגנה האמריקני לויד אוסטין התקשר אמש לגלנט. הוא צלצל אליו בטלפון המוצפן זמן קצר אחרי שצה"ל החל לפעול בכוח קרקעי גדול בתוך שטח הרצועה. הוא ביקש להבין מה ישראל עושה. אחרי שקיבל הסבר כללי בדבר מטרות המהלך ביקש שר ההגנה שישראל תימנע ככל האפשר מפגיעה בלא מעורבים ומנזק לחפים מפשע. הוא גם דרש להגביר את הסיוע ההומניטרי שישראל מאפשרת להכניס לרצועה. גלנט, לפי מקורות זרים, נענה עקרונית בחיוב לשתי הדרישות.
במקביל פנה הנשיא ביידן לקונגרס האמריקני בבקשה לאשר לו להפעיל את כוחותיה של ארה"ב כדי להדוף תקיפות של איראן ושלוחיה על חיילי ומתקני צבא ארה"ב במזרח התיכון. ביידן עשה זאת מפני שחוק "כוחות המלחמה" דורש זאת. אתמול הגיבה ארה"ב על תקיפות קודמות של בסיסיה בסוריה ובעיראק בתקיפת מהאוויר של מחסני תחמושת של משמרות המהפכה באזור אבו-כמאל שבגבול סוריה-עיראק. התקיפה הייתה תגובה זהירה ביותר כדי שלא לגרום להסלמה בפעילות נגד האמריקנים.
אנחנו אזרחי ישראל צריכים לדעת שהמהלכים שיבצע צה"ל בימים ובשבועות הקרובים ייראו לעיתים לא מובנים ושגורמים אולי לסיכון מיותר של החטופים ושל הלוחמים שלנו בתוך שטח הרצועה. לכן צריך לדעת עיקרון אחד שכרגע בשלב הנוכחי שלום החטופים - כל החטופים - והחזרתם הביתה הוא בין המשימות.
כל מה שעושה צה"ל מבוסס על מודיעין איכותי שמספקים השב"כ ואגף המודיעין של צה"ל ועל שיקולים מבצעיים של המפקדים בשטח ושל קבינט המלחמה המצומצם. על פי התרשמותי מסיורים בשטח ומשיחות עם מקבלי החלטות, אפשר לסמוך כעת על גורמים אלה שינהלו את המלחמה בשכל, בנחישות וברגישות גדולה לחיי החטופים והלוחמים שפועלים כעת בשטח הרצועה.