ראשת ממשלת יפן, סאנאה טקאיצ'י, עוררה ביקורת במדינתה לאחר שחשפה כי מאז כניסתה לתפקיד באוקטובר האחרון היא ישנה בדרך כלל בין אפס לשלוש שעות בלילה. הפוסט שפרסמה ברשת X עורר חשש לבריאותה וליכולתה לקבל החלטות, אך גם דיון רחב יותר בתרבות עבודת-היתר במדינה - שבה שעות ארוכות במשרד נחשבות לא פעם לסמל של מסירות.
טאקאיצ'י כתבה כי מאז תחילת החודש היא מבלה גם את סופי השבוע בקריאת "ערימות עבות של מסמכים" משעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הלילה. לדבריה, במהלך סוף השבוע האחרון היא בחנה טיוטות סופיות של מסמכי מדיניות ועברה על כמה אלפי הודעות דואר אלקטרוני שהצטברו בתיבת הדואר שלה.
ראש הממשלה פרסמה את הפוסט ביום שני האחרון, שהיה היום האחרון של סוף שבוע ארוך בן שלושה ימים ביפן. היא כתבה כי הצליחה לישון חמש שעות - מספר שאותו תיארה כחריג לטובה. "מאז שהתמניתי לראש הממשלה, אפס עד שלוש שעות שינה הפכו לשגרה", כתבה.
טאקאיצ'י סיפרה כי את שעות אחר הצהריים של יום החופש הקדישה גם למטלות בית שהצטברו במשך זמן רב. לדבריה, היא גיהצה ערימה של ממחטות ובגדים דקים שהיא לובשת מתחת לחליפות, תיקנה שולי חצאיות שנפרמו וחיזקה כפתורים רופפים בז'קטים. היא הוסיפה כי העומס היה כה גדול עד שכמעט אזלו לה הבגדים הנקיים הנחוצים לעבודתה. "אני גרועה במיוחד בגיהוץ וזה לוקח נצח, אז המשכתי לדחות את זה, מה שהותיר אותי במצב שבו כמעט ולא היו לי שכבות תחתונות לשלב עם החליפות שלי", סיפרה.
הפרסום לא התקבל כהוכחה מעוררת השראה למחויבותה של טקאיצ'י לתפקיד. יואיצ'ירו טמאקי, מנהיג "המפלגה הדמוקרטית למען העם", אמר כי תפקידו של מנהיג אינו לבצע בעצמו את כל המטלות - אלא גם לדעת להאציל סמכויות ולהתרכז בהחלטות שרק הוא יכול לקבל.
טמאקי תהה אם הצוות שמקיף את ראש הממשלה מעניק לה תמיכה מספקת, והציע כי תעביר לאחרים גם חלק ממטלות הבית כדי שתוכל לנוח ולקבל החלטות "בראש צלול". גורם במפלגה הליברל-דמוקרטית של טקאיצ'י אמר כי הפוסט משקף "תחושת חוסר סבלנות", והדגיש כי ראש הממשלה זקוקה לעוזרים שעליהם היא יכולה לסמוך. בכיר באופוזיציה אמר כי "נדיר לראות ראש ממשלה של מדינה שמציג לראווה את העובדה שהוא אינו ישן".
זו אינה הפעם הראשונה שהרגלי העבודה של טקאיצ'י מעוררים דאגה. בנובמבר היא אמרה לחברי הפרלמנט כי היא ישנה כשעתיים בלילה, וארבע שעות לכל היותר. זמן קצר קודם לכן היא זימנה את עוזריה לישיבה בשעה 03:00 לפנות בוקר, לקראת דיון תקציבי שהיה אמור להתחיל שש שעות לאחר מכן. ההרגל משתלב גם בדמות הפוליטית שהיא מבקשת לעצב לעצמה: במשך שנים היא הציגה את מרגרט תאצ'ר, ראש ממשלת בריטניה לשעבר, כמקור השראה מרכזי. תאצ'ר עצמה הייתה מפורסמת בשעות השינה המעטות שלה, וטקאיצ'י אימצה ממנה לא רק קו שמרני ותקיף - אלא גם תדמית של מנהיגה שאינה מאפשרת לעייפות לעצור אותה.
כבר עם בחירתה למנהיגת המפלגה השלטת הבהירה טקאיצ'י מה תהיה גישתה לתפקיד. היא הכריזה כי תוותר מבחינתה על רעיון האיזון בין העבודה לחיים הפרטיים, והבטיחה: "אעבוד, אעבוד, אעבוד, אעבוד ואעבוד". היא אף קראה לחברי מפלגתה "לעבוד כמו סוסים". המשפט הפך בהמשך לביטוי השנה ביפן, אך גם עורר ביקורת בטענה שהוא מהלל שעות עבודה קיצוניות. טקאיצ'י הבהירה אז כי לא התכוונה לעודד אחרים לעבוד יתר על המידה, אלא להדגיש את התלהבותה מהתפקיד.
"קארושי"
הוויכוח רגיש במיוחד ביפן, שבה קיים אפילו מונח ייעודי למוות כתוצאה מעבודת-יתר - "קארושי". המדינה מנסה זה שנים לצמצם את שעות העבודה הארוכות ולהרחיב את האיזון בין העבודה לחיים האישיים, בין היתר בשל השפעת העומס על בריאות העובדים, חיי המשפחה ושיעור הילודה הנמוך. מבקריה של טקאיצ'י טוענים כי גם אם היא אינה דורשת מהציבור לחקות אותה, המסר שמועבר מראש הפירמידה עלול לחזק דווקא את התרבות שהממשלה אמורה לשנות. הוויכוח מגיע במדינה שגם כך סובלת ממחסור בשינה: מחקר שפורסם אשתקד מצא כי היפנים ישנים בממוצע כשבע שעות בלילה - 38 דקות פחות מהממוצע הבינלאומי שנבדק.
הביקורת על המסר של טקאיצ'י מקבלת משנה תוקף גם על רקע מדיניות ממשלתה. מיד עם כניסתה לתפקיד היא הורתה לשר העבודה לבחון הקלה במגבלות המוטלות על שעות נוספות. לפי החוק הקיים, התקרה הרגילה עומדת על 45 שעות נוספות בחודש ו-360 שעות בשנה, אם כי בנסיבות מיוחדות ניתן להגיע לפחות מ-100 שעות בחודש ול-720 שעות בשנה. ארגוני עובדים הזהירו כי שינוי המגבלות עלול להסיג לאחור את המאבק בתרבות העבודה הקיצונית.
טקאיצ'י נכנסה לתפקיד באוקטובר אשתקד והייתה לאישה הראשונה בתולדות יפן שעומדת בראש הממשלה. מאז ביססה לעצמה תדמית של מנהיגה נמרצת ובלתי מתפשרת, אך החשיפה החדשה חידדה את השאלה שמעלים כעת יריבים ובעלי ברית כאחד: האם עבודה ללא הפסקה היא עדות למחויבות - או סימן לכך שגם ראשת הממשלה צריכה ללמוד לעצור.
המסמכים שבהם שקעה טאקאיצ'י, שעליהן כתבה בפוסט שפרסמה, לא עסקו בעניינים שוליים. באותם ימים השלימה ממשלתה את מפת הדרכים הכלכלית הראשונה שלה, הכוללת תוכנית להזרמת השקעות ציבוריות ופרטיות בהיקף של יותר מ-370 טריליון ין - כ-2.3 טריליון דולר - עד שנת 2040. התוכנית עברה שינויים ברגע האחרון, לאחר שנוסחים מוקדמים עוררו חשש כי הממשלה מבקשת ללחוץ על הבנק המרכזי של יפן להימנע מהעלאות ריבית. כך, החשיפה על שעות השינה המעטות הגיעה דווקא בזמן שבו ראש הממשלה נדרשה להכריע בסוגיות בעלות השלכות כבדות על הכלכלה היפנית.






