"הרכבת הקלה היא פתרון כל כך נוח, שישדרג את החיים של המון משפחות כאן". את המשפט הזה לא אומר דובר עיריית ירושלים, אלא מנחם, חסיד גור שמתגורר סמוך למוקד עבודות הרכבת הקלה ברחוב בר אילן. בעוד שקבוצת קיצוניים, שחלקם כלל אינם תושבי האזור, הופכת מדי ערב את אתר הבנייה לזירת קרב, גורמת לנזקים מצטברים של יותר מחצי מיליארד שקלים ומעכבת את הפרויקט בשנתיים - הרוב הדומם, גם החרדי, רק מחכה שהסיוט ייגמר והרכבת תתחיל לנסוע.
ההפגנות והעימותים בירושלים
(צילום: מוטי פרץ, Eli Yarmush)
גלריה
"ייסעו פה באמצע הרחוב חילונים ונשים לא צנועות, ובלב שכונה חרדית זה לא שייך"
(צילום: יואב דודקביץ, שלו שלום)
רחוב המריבה
צריך להבין את הקונטקסט: בימים אלה ירושלים נמצאת בעיצומה של המהפכה התחבורתית והאורבנית הגדולה בתולדותיה, שבסיומה תהפוך לעיר הראשונה בישראל שמרושתת ברשת רכבות קלות מלאה. העבודות בשטח מתמקדות כיום בשני צירי ענק שיצטרפו לקו האדום הקיים: הקו הירוק (שמחבר בין גילה להר הצופים), שנמצא כעת בשלבים מתקדמים של נסיעות הרצה לקראת פתיחת המקטעים הראשונים שלו, והקו הכחול (שיחבר את רמות לגילה ולתלפיות), שעבודות התשתית עבורו נמצאות בשיאן ומובילות לשינויים היסטוריים בעיר- כמו סגירת מקטעים בעמק רפאים והפיכת רחוב המלך ג'ורג' למדרחוב שוקק, לצד כריית מנהרות תת-קרקעיות.
"כל מה שעושים - אנחנו קודם כל נגד. אחר כך יושבים ומדברים". מפגינים עם תינוקות
(צילום: חרדים ירושלים )
מטרת העל של הפרויקט האדיר הזה היא הרבה מעבר להנחת מסילות; מדובר ביצירת מערכת להסעת המונים שתשרת כ-600 אלף נוסעים ביום, תשחרר את הבירה מפקקי הענק ומזיהום האוויר, ותוביל להתחדשות עירונית כוללת הכוללת שדרוג תשתיות, נטיעת עצים והחזרת המרחב הציבורי להולכי הרגל. אלא שבפועל, יש מי שמעוניינים שהמסילות שאמורות לחבר את ירושלים יקרעו אותה מבפנים.
רחוב בר אילן הוא אינו עוד ציר תנועה ירושלמי שגרתי; כבר עשרות שנים שהוא נחשב לציר מרכזי ולאחד מסמלי המאבק ההיסטוריים והנפיצים ביותר בין חרדים לחילונים בעיר הבירה - שכבר ידע מאבקים אלימים סביב הדרישה לסגירתו לתנועה ביום שבת. כיום, כעורק תחבורה ראשי החוצה את לב הריכוזים החרדיים, הוא ממשיך לשמש כקו שבר רגיש שבו ניסיונות המודרניזציה ופיתוח התשתיות מתנגשים שוב ושוב חזיתית מול קיצוניות ובדלנות.
מאות אוטובוסים עם נשים וחילונים, אז מה הבעיה עם רכבת קלה? אתר העבודות ברחוב בר אילן
(צילום: אלכס גמבורג )
חלק מעשרות החרדים שמגיעים להפגין מדי ערב נגד תוואי הרכבת הקלה מגיעים מהשוליים הקיצוניים של הקהילות בשכונת מאה שערים הסמוכה לרחוב בר אילן, ואחרים מגיעים בכלל מאזורים אחרים. הפורעים, שמתנגדים למעבר המסילה בתוך שכונה חרדית, מפילים את גדרות האתר, פולשים לתוכו, ולעיתים מצטיידים בעגלות ובתינוקות כדי להקשות על פינויים. הם מזיקים לציוד, מפריעים לעבודות תשתית כמו יציקת בטון, ובעבר גם הצליחו לשרוף כלי עבודה יקרי ערך.
וזה לא שהזמן אינו דוחק: העבודות על הקו הירוק היו אמורות להסתיים בסוף 2025, אבל בפועל החלו רק באוקטובר 2025 בעקבות המלחמה ומחאות החרדים הקיצוניים. כעת, הצפי הוא שהעבודות יסתיימו רק בשלהי 2027.
"שימו חלונות שחורים"
הסיבה של הפורעים להתנגדות לעבודות, יש להודות, תלושה. ראשית, הרכבת הקלה בירושלים אינה פועלת בשבת. שנית, ברחוב בר אילן עצמו נסעו עד לאחרונה מאות אוטובוסים מדי שנה, שעליהם נשים, גברים, חילונים, ערבים, דתיים וחרדים כאחד - ללא כל הפרדה. שלישית, הרכבת תפחית משמעותית את העומסים באזור הצפוף, והראשונים שייהנו מכך הם התושבים. למעשה, התנועה הייתה כה רבה עד שכתוצאה ממנה הפך בר אילן לרחוב עם זיהום האוויר החמור ביותר בירושלים, דבר שהרכבת הקלה העתידית תפתור בקלות. אז האם מדובר, כמאמר הפתגם הישן, במהומה על לא מאומה?
"אם מישהו שואל מה יש לנו נגד הרכבת הרכבת הקלה, אז דבר ראשון עונים שכל מה שעושים צריך להיות נגד", אמר יואליש קרויס, מי שמכונה קמב"ץ העדה החרדית, בסרטון שפורסם ברשתות. קרויס, שמתנגד לכל שיתוף פעולה עם המדינה או חלק ממוסדותיה, הוסיף כי רק לאחר הבעת אותה התנגדות "אנחנו יושבים ומדברים".
"זה לא שייך פה", פוסק מרדכי, בעל לבוש חסידי, בעת שהוא חוצה את הכביש. "רכבת זה דבר גדול ובולט. ייסעו פה באמצע הרחוב חילונים ונשים לא צנועות, ובלב שכונה חרדית זה לא שייך".
בתשובה לכך שגם בלי הרכבת הקלה נסעו ברחוב מדי יום אלפי כלי רכב פרטיים, יחד עם אוטובוסים, אומר מרדכי כי הרכבת בכל זאת בעייתית מאוד בעיניו. "זה דבר ראוותני ובולט, עם חלונות גדולים, לא כמו רכב או אוטובוס", הוא חוזר ואומר. "היו יכולים למצוא פתרונות. אפשר היה להעביר את הרכבת מתחת לקרקע, או לשים חלונות שחורים. בכל מקרה פה זה לא מתאים".
"באים מבית שמש או מאה שערים. הם לא מדברים בשם התושבים". המפגינים נגד הרכבת הקלה
(צילום: יואב דודקביץ)
ועכשיו טוויסט בעלילה: מרדכי, מסתבר, בכלל לא גר באזור. רחוב בר אילן מצוי בין בתי המדרש של החסידויות הגדולות בישראל, גור ובעלז, וחסידיהן הם שגרים בעיקר באזור הזה. וכששואלים אותם, רבים מהם דווקא מחכים כבר ליום שבו הרכבת הקלה תהיה מוכנה לשימוש.
"חלק פה לא מתנגדים, והאחרים תומכים בהתלהבות", אומר מנחם, איש מבוגר שיוצא מבית המדרש של גור שנמצא סמוך למוקד העבודות. "זה יקל על התנועה מאוד ויאפשר כאן חיים יותר נוחים. זו נסיעה בטוחה וקלה, בטח למשפחות שנוסעות עם הרבה ילדים ותיקים. באוטובוס המטולטל והצפוף ממש לא נעים לנסוע, ועוד בפקקים. זה פתרון שיהיה כל כך נוח וישדרג את החיים של המון משפחות כאן".
מהמפגינים מנחם די מסתייג: "אלה אנשים שמגיעים מבית שמש או ממאה שערים. הם באים, עושים בלגן והולכים. אני לא יודע מה הם רוצים, אבל אני מחכה שהעבודות יסתיימו קודם כל בגלל הבעיות שהם עושים פה מדי ערב".
עם אבטחה כבדה ובבת אחת - כדי לזרז תהליכים: העבודות ברחוב בר אילן
(צילום: אלכס גמבורג )
רפאל, חרדי נוסף שגר באזור, קובע: "זה הדבר הכי טוב שיכול להיות פה. אתה יודע איזה הבדל זה יעשה? כולם פה רוצים את הרכבת. יש כמה משועממים שהחליטו שיש פה סיבה למחאה, אבל הם לא גרים כאן והם לא מדברים בשם תושבי השכונה. חבל שמהשטרה לא עושה יותר ולא פועלת בנחישות נגד אותם פורעים, שברור לנו שבסוף גם הם ישתמשו ברכבת".
"היטלר גאה בכם"
בכיר בעיריית ירושלים אומר בשיחה עם ynet כי "האתגרים והקשיים לא ישנו את התוצאה הסופית: רשת הרכבות הקלות בירושלים תפעל, והתושבים ייהנו ממנה. אני אומר לכם ש'אף על פי כן נוע תנוע'. נעשה כל מאמץ לזרז את קצב העבודות, וכשהקו ייחנך תושבי האזור יהיו הראשונים ליהנות ממנו ולברך על כך".
אבל המציאות לא קלה כל כך. בדיון שהתקיים בוועדת הכספים בחודש מרץ אמרה רכזת התשתיות באגף התקציבים של משרד האוצר, דנה דובר, כי עלות אבטחת האתרים עברה את 326 מיליון השקלים, התקציב למשטרה עומד על 135 מיליון שקל, ועלות הנזקים המצטברים מוערכת ב-350 מיליון שקל. מאז כאמור הנזק גדל, וכעת מוערך ביותר מחצי מיליארד שקל. החישוב הזה כולל את העיכובים, הפגיעות בציוד ובכלי הצמ"ה, הפלת הגדרות וביטול ימי העבודה הקריטיים.
בימים אלה עומלים כלל המעורבים על פתרונות שמורכבים משני צירים: אחד, זירוז לוחות הזמנים שיאפשר סיום מהיר של האירוע, מתוך אמונה שברגע שהרכבת תתחיל לפעול ההפגנות יסתיימו מעצמן; כך נוסדה התוכנית שנועדה לקצר את משך העבודות לחצי שנה במקום שנה, ובמסגרתה העבודות מתבצעות בכל המקטע בבת אחת - תחת אבטחה כבדה וגדרות נוספים שיגנו על מתחמי העבודות.
מחאה נגד הרכבת הקלה, יוני 2023. עיכובים שדחו את הפרויקט ועלו מאות מיליונים
(צילום: גיל יוחנן )
הפגנה של חרדים ברחוב בן אילן בירושלים, נגד הרכבת הקלה
(צילום: גיל יוחנן )
הציר השני הוא הציר המשפטי, שכולל הגשת תביעות אזרחיות וכתבי אישום פליליים נגד המפגינים. חברת מוריה הגישה עד כה יותר מ-30 תביעות נגד מפגינים שלטענתה נושאים באחריות מלאה לנזקים שגרמו, כולל העיכוב בלוחות הזמנים; במשטרה מספרים על יותר מ-50 כתבי אישום שהוגשו בארבע השנים האחרונות בגין היזק במכוון לתשתיות הרכבת הקלה בציר בר אילן.
והינה מקבץ מתוך כתבי האישום: מפגין אחד, תואר, "בעט בגדר והפיל אותה לתוך בור שנחפר באתר העבודה, תוך שהוא מסכן את עובדי האתר; בנוגע לשני מפגינים נכתב כי השתתפו ב"התפרעות אלימה סמוך לאתר העבודות, שבמהלכה חלק מהמעורבים פרצו לאתר, נכנסו לבורות שבהם עבדו כלים כבדים, יידו אבנים ובקבוקים לעבר כוחות המשטרה, ואז קיללו וצעקו לעבר עובדי האתר ושוטרים 'רוצחים, מחבלים, נאצים, היטלר גאה בכם'"; ובכתבי אישום אחרים תוארה גם כן כניסה לבורות מסוכנים בתוך אזור העבודה, בניגוד לשלטים שמזהירים מפני מעשה שכזה, ותוך התעלמות מוחלטת מהוראות השוטרים.
אלא שבעוד ההליכים המשפטיים מתנהלים בעצלתיים, המפגינים פועלים ביעילות רבה יותר, וקרן ייעודית משחררת את הבודדים מהם שנעצרים תוך זמן קצר בערבות. ולאור אוזלת ידה של המשטרה ומערכת אכיפת החוק כולה בהתמודדות עם התופעה, חברות הבנייה כפיר ומוריה דורשות מהמדינה פיצוי של 650 מיליון שקלים על העיכובים בעבודה בשל נזק מתמשכים, כולל זריקת חפצים ליציקות בטון שעוד לא התקשו, השחתת צינורות והצתה של דחפורים, גדרות וציוד בנייה. מסילות הרכבת הקלה, נציין, נחשבות לעדינות ומורכבות מחומרים מיוחדים, וגם הבטון מכיל בתוכו חומרים שונים שמייקרים אותו יותר מאשר בנייה רגילה.
"מדובר באנשים שהפגנתם אומנותם", אומר גורם שמעורב בעבודות. "פעם הם מפגינים נגד עבודות תשתית בבית שמש ופעם מפגינים בכיכר השבת. כשנגיע לקו הסיום הם ייעלמו מהאזור". אלא שגם אם ההנחה הזו נכונה, הרי שבאופק מחכה לה מהומה חדשה - כשיתחילו העבודות בתוך שכונת מאה שערים. או כמו שנאמר, אשרי המאמין.
ממשטרת ישראל נמסר: "שוטרי מחוז ירושלים פועלים בנחישות, במישורים הגלויים והסמויים, כנגד מפרי סדר שפוגעים באופן מהותי בתשתיות הרכבת הקלה, תוך ביצוע מעצרים וגיבוש תיקי חקירה למיצוי הדין עם המעורבים. בשנים האחרונות נעצרו עשרות מפרי סדר, בחלקם של האירועים הוגשו כתבי אישום. ככלל, ההחלטה על הגשת כתבי אישום בעבירות אלו הינה החלטה של הפרקליטות".
