"בואו נדבר על הפיל שבחדר", פתחה המראיינת הצעירה את הערב בבית ציוני אמריקה בתל אביב, אל מול קהל של כ-300 איש, רובם צעירים וצעירות, שמועמדי הפריימריז במפלגת הדמוקרטים מבקשים לשכנע אותם לבחור בהם. הפורום המארח הוא פורום דב, ראשי תיבות של דמוקרטיה וביטחון, קבוצה של צעירי מפלגת הדמוקרטים שהוקמה לפני כשלושה חודשים. בניגוד לסטיגמות, בסמן השמאלי של גוש השינוי יש לא מעט קולות כאלה; הם מסמנים את התחייה המחודשת של העבודה ומרצ, שאחרי המפלה בבחירות הקודמות צפויות להביא הפעם כעשרה מנדטים.
כולם מדברים על שלום: הכנס הסוער של פורום דב
הפריימריז למפלגת הדמוקרטים יתקיימו ביום שני הקרוב. לאור השילוב בין שתי המפלגות, הסקרים המחמיאים ומספר המתפקדים הגבוה שהצליחה לרשום המפלגה - 112,000 איש - הם כוללים מאבקים ייצריים ורווי פוליטיקה, קרבות בין שמות חדשים לישנים ואינטרסים מנוגדים. לא פחות מ-51 מועמדים מתחרים על 12-10 מקומות ריאליים, רצים מחוג בית אחד למשנהו, ומנסים לגייס גם את תמכית מוקדי הכוח המסורתיים של שתי המפלגות.
בשבועות האחרונים נדדנו בין חוגי הבית והכנסים של המפלגה, שוחחנו עם המועמדים ומיפינו את הקרב האמיתי על המקומות הריאליים ברשימה לכנסת. מי נאבק בצמרת, מי יפתיע, את מי מנהיגי הגוש לא רוצים לראות בכנסת הבאה אך בכל זאת יש לו סיכוי להשתחל אליה - וברקע גם שאלת מיליון הדולר: האם הדמוקרטים יצליחו לסחוף את הרחוב הערבי ולייצר את המהפך המספרי מול מחנה נתניהו?
כולם מדברים על שלום
תוך זמן קצר הצליח פורום דב למשוך אליו את שלושת חברי הכנסת של המפלגה - נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן - וכן חלק ניכר מהמועמדים לכנסת הבאה, וגם קבוצה גדולה של צעירים שמילאו את האולם בתל אביב בתחילת החודש. כך, הראשונים שעלו על הבמה בכנס הפורום הם שלושת חברי הכנסת המכהנים של מפלגת הדמוקרטים, שהתיישבו בסדר התואם את כל הערכות לקראת תוצאות הפריימריז, החל מהמקום הראשון: נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן, בסדר הזה. עוד נגיע לזה.
לא רוצים יותר "להתנחמד". הקהל בפורום דב
(צילום: יריב כץ)
"יש לנו 20 דקות, אנחנו חייבים לחזור להצבעות בכנסת עד חמש בבוקר", אמרה מיד יו"ר סיעת הדמוקרטים, ח"כ אפרת רייטן, בכובעה כמי שמתכללת את המאבק האופוזיציוני של המפלגה בכנסת.
"הפיל שבחדר", השאלה הראשונה ששאלה המראיינת, הוא "איך משכנעים את הציבור הישראלי שההתנחלויות הן נטל ביטחוני ושצריך ואפשר לפנות את חלקן כדי לסיים את הסכסוך עם הפלסטינים".
זהו לא סתם פיל קטן; בשאר המפלגות בגוש - מנפתלי בנט ועד גדי איזנקוט - לא תשמעו טקסטים דומים לאלה שהיו כאן. מפלגת הדמוקרטים היא פסיפס מורכב במיוחד של מה שנותר מהשמאל הישראלי, וחבריה מבקשים להעלות על נס את שיח השלום וההסדרים המדיניים. יש בה אנשי עבודה מתונים, ולצידם אנשי מרצ שנחשבים רדיקליים; בקהל, קומץ מפגינים שלא הסתפק בדברים שנאמרו על הבמה הניף שלטים למען שחרור מנהל בית החולים מעזה שנעצר, ונגד עינויים בבתי הכלא.
השאלה הזו גם מסמנת דבר הולך ונעלם בפוליטיקה הישראלית: מפלגה שמתעסקת ברעיונות אידיאולוגיים ברורים. לא רק החלפת הממשלה היא היעד, ולא רק נושאי מיינסטרים כמו גיוס חרדים. בזה אחר זה השמיעו חברי הכנסת של המפלגה טקסטים בעד חילופי שטחים וגם החזרתם, בטענה כי כך הגיעה ישראל לכל הסכמיה המדיניים. לזימי אמרה כי כל הסדר עתידי יכלול גם פינוי של חלק מההתנחלויות; קריב הזהיר מ"תודעה כוזבת" שייצר הימין הישראלי נגד הנושא, ורייטן היותר ניצית ביטחונית מהשניים מודה כי אם חלום ה-61 יתממש - יהיו מאבקים בתוך הקואליציה על הנושאים הללו.
מרתיע את ליברמן, בנט ואיזנקוט. גולן
(צילום: אלכס קולומויסקי)
גם בתל אביב וגם בחוג הבית בעיר ההפוכה לה ירושלים, שם התקבצו כ-50 מתפקדים מבוגרים יותר במכללה הרפורמית קולג' יוניון, התחושה שעולה מהשאלות היא כי מצביעי המפלגה לא רוצים יותר "להתנחמד". "ממשלת השינוי החליפה את נתניהו אך לא החליפה הרבה מהדרך שלו", אומר עמית קלדרון, צעיר בשנות ה-30 לחייו. "חייבים להחליף את הדרך".
האווירה הזו היא בדיוק מה שמטריד את ליברמן, בנט ואיזנקוט, שסבורים כי הדמוקרטים, וגם היו"ר יאיר גולן, מרתיעים את המתנדנדים - מצביעי קואליציה מאוכזבים - לעזוב את גוש נתניהו ולעבור לגוש האופוזיציה. בקואליציה מזהים את החשש הזה, ולכן סמוטריץ' מפעיל קמפיין שבו הוא כל הזמן מזכיר את גולן. בליכוד מתמקדים באזכור הערבים, אך ברור כי גם הפחדת הציבור הימני מהדמוקרטים היא חלק מתכנית העבודה.
מפלגת המחאה והקרבות ברשימה
אך עוד לפני השיח על שלום והפלסטינים, אין צל של ספק כי מפלגת הדמוקרטים היא קודם כל הבית הפוליטי של אנשי המחאה נגד הממשלה, בדגש על מה שמכונה בחוגיהם "ההפיכה המשטרית". יש הלימה ברורה בין מי שהיה פעיל בולט במחאה לבין הדמויות שנאבקות כעת על מקומות ריאליים ברשימה, וזהו השיחה הבולט והמרכזי במפלגה. בדומה לשיח המדיני, במפלגות גוש השינוי כמו יש עתיד ואיזנקוט רואים בהשתלטות חלק מאנשי המחאה על הדמוקרטים כסמן להקצנה של המפלגה, וחוששים מכניסת גורמים פרובוקטיביים לכנסת.
כאמור, ספר המתפקדים בדמוקרטים הגיע ל-112 אלף בוחרים, כמעט פי שניים ממה שהיה לשתי המפלגות יחד בפריימריז הקודמים: בשנת 2022 עמד מספר המתפקדים של מפלגת העבודה על 40,000, ואילו של מרצ על 18,000. המספר הגדול של המתפקדים החליש משמעותית את הדילים והקולות המאורגנים ההיסטוריים של העבודה ומרצ, אך עדיין ניתן למצוא להם זכר בהסדרים בין המועמדים. הקרבות על המקומות ברשימה יושפעו מההסכם בין מרצ לעבודה, שמבטיח ייצוג למרצ, מההחלטה של גולן אם לשריין מועמדים משלו במקומות 2 ו-10 וגם מעיקרון הריצ'רץ המגדרי - כך שאם אישה תעקוף גבר או הפוך, זה ישנה מעט את הסדר. ההצבעה דיגיטלית, וכל מתפקד יכול לבחור בין שישה לשמונה מועמדים.
בפעם הקודמת הוא היה רחוק מקום אחד מלהיכנס. רם שפע לצד גולן ולזימי
על פי כל הערכות, חברי הכנסת המכהנים יככבו בקלות בצמרת הרשימה, אלא אם לא תהיה סנסציה אמיתית. לזימי, מי שניצחה גם בפריימריז הקודמים, היא המועמדת הבולטת ביותר לנצח גם הפעם ולהתברג במקום השני ברשימה - מיד אחרי גולן. מי שרק לפני שתי קדנציות נכנסה כחברת כנסת דרך החוק הנורבגי, הפכה לאחת הדמויות הפופולריות ביותר במפלגה. בצד השני של המתרס הפוליטי היא נתפסת כפרובוקטורית שהייתה מעורבת בחסימות כבישים, אך היא לא מתנצלת על כך ואומרת בגאווה שפעלה למען החטופים.
ללזימי יש שותפות פוליטית הדוקה וארוכת ימים עם קריב, ולשניים גם יש מטה טלפוני משותף. קריב זוכה גם הוא לאהדה רבה במפלגה, כמי שבלט גם בהיותו פרלמנטר נגד החקיקה המשפטית - וכמי שמשמיע קול משמעותי נגד כל מה שעושה הקואליציה ביהודה ושומרון, ומדבר במונחים של שלום. לאור הריצ'רץ' המגדרי המובטח, הוא צפוי להתברג מיד אחרי לזימי.
רייטן, לעומתם, היא לא חלק מאותו ציר פוליטי; היא מקבלת קרדיט על היותה יו"ר הסיעה בכנסת כמי שתכללה את כל המאבק האופוזיציוני של המפלגה, לצד הצלחתה לקדם חוקים מול הקואליציה. היא נחשבת כמי שמייצגת את מפלגת העבודה של פעם, נתמכת באופן מובהק על ידי התנועה הקיבוצית, ואהודה בקרב המתפקדים החופשיים.
בתוך הפריימריז, כאמור, עדיין יש מעט דילים. התנועה הקיבוצית מונה כ-13,000 מתפקדים, וישנו גם את חוג תלמים שנחשב מזוהה עם מכינות רבין, ולצידם החוגים המאורגנים של מרצ וההשפעה הרבה שיש לשלי יחימוביץ. לצד כל אלה יש את קבוצות המחאה, שראשיה נהנים מתמיכת הפעילים שהלכו איתם בארבע השנים האחרונות.
מי שצמחה אצל יחימוביץ היא ח"כ לזימי, ואליה ניתן להוסיף גם את יאיא פינק - שנחשב למועמד בולט להגיע ראשון בפריימריז אחריהם, ולהתברג במקום החמישי ברשימה לכנסת. פינק הוא פעיל ידוע במפלגה, מקורב ללזימי וקריב ומאחוריו גם פעילות ציבורית למען המחאה וגם מימוני המונים - שבאחד מהם הצליח לגייס 1.3 מיליון שקלים עבור תושבי חווארה שנפגעו בהתפרעויות מצד יהודים. היריבים העיקריים שלו על המקום החמישי הם משה רדמן ונמרוד שפר.
המייסדת תיכנס לכנסת? "מחאת השפחות" בחולון, מרץ 2023
(צילום: קובי קואנקס)
רדמן הוא סיפור בפני עצמו. הוא היה פעיל בולט מאוד במחאה, נעצר לא מעט פעמים בגין חסימות כבישים ואף נחקר על החזקת אבוקה בהפגנה, גייס כספים ובנה משאבי דיגיטל רבים שמקדמים אותו - שעל חלקם כבר נעשה תחקיר ב"הארץ". לצד זאת, רדמן פועל יחד עם עוד שלושה מועמדים במה שמכנים במפלגה "סיעה בתוך סיעה". עוד נגיע אליהם.
שפר נהנה ממוכרות ציבורית בשל היותו חבר פאנל קבוע בטלוויזיה, והוא קרוב ליו"ר המפלגה גולן שגם צילם עבורו סרטון תמיכה פומבי ופרסם אותו ברשתות החברתיות. שפר מקבל קרדיט על היותו אלוף במיל' ובעל ניסיון ביטחוני עשיר, וגם הוא מדבר כל הזמן על הצורך לחתור להסכמים מדיניים ולשלום. אירוע אחד העיב מאוד על תדמיתו, והוא מסרוני ההכפשה ששלח המטה שלו נגד עצמו, כביכול מטעם רונן צור. שפר טען שלא ידע על כך והתנצל, ועובד לשכתו התפטר.
מכוח ההסכם בין העבודה ומרצ, המקום השישי מובטח למפלגה האחרונה. כלומר, מי שינצח מבין מועמדי מרצ - גם אם ייבחר במספר קולות קטן - יזכה להיות משובץ במקום השישי. לפי כל הערכות במפלגה, מי שמובילה את הקרב היא עורכת הדין וחברת הכנסת לשער גבי לסקי, על רקע פעילותה במערך "עוטף עצורים" של המחאה, שהעניק ייצוג משפטי לעצורים.
סעיף "נאור נרקיס"
אם הריצ'רץ המגדרי יישמר, במקום השביעי מתמודדים על פי הערכות רדמן ושפר - אם לא יעקפו את פינק. במקום השמיני, ששמור גם הוא למרצ, יש קרב בין נאור נרקיס לחברת הכנסת לשעבר מיכל רוזין. נרקיס, שהתבלט ברשתות בזכות התבטאויותיו הפרובוקטיביות נגד דתיים והדת, נחשב כדמות שאינה רצויה במנגנון המפלגה, בגוש כולו וגם בסביבתו של גולן. עם זאת, בשל ההד לו הוא זוכה בשיח הציבורי, נרקיס עשוי להיבחר במקום השמיני והריאלי ולהפוך לחבר כנסת. רוזין, לעומתו, נחשבת לפרלמנטרית מוערכת וזוכה לאהדה בקרב חוגי מרצ והעבודה ההיסטוריים, על אף שהורידה מעט פרופיל בתקשורת וברשתות מאז התפרקות ממשלת השינוי.
כאן המקום לציין שבחוקה הוכנס סעיף מיוחד, שזכה לכינוי "סעיף נאור נרקיס", שמאפשר לגולן להזיז מועמדים שני מקומות אחורה או קדימה - ככל שישנם בעיניו סיכויים לפגיעה ברשימה בבחירות. אם נרקיס ייבחר במקום 8 וגולן ירחיק לכת, יפעיל את הסעיף הזה וגם ישריין מועמדים במקומות 2 ו-10, יידחק המועמד למקום ה-13 ברשימת הדמוקרטים לכנסת.
אם נרקיס ייבחר במקום 8, במקום התשיעי עשויה להתברג רוזין בכל מקרה - אך גם חברת הכנסת לשעבר אמילי מואטי, שנהנית ממוכרות ציבורית והייתה פעילה במטה משפחות החטופים. בפריימריז הקודמים הגיעה למקום החמישי. דמות נשית נוספת שעשויה להגיע למקומות 9 או 10, תלוי בסדר המגדרי, היא מורן זר קצנשטיין - מייסדת ארגון המחאה "בונות אלטרנטיבה", שחתומה על "מחאת השפחות".
גם עמרי רונן, עוד דמות מחוגי המחאה, פעיל "אחים לנשק" וקצין לוחם במילואים, נחשב למי שעשוי להתברג במקום ריאלי. עימותיו השונים עם אנשי הקואליציה, בעיקר סביב חוק הפטור מגיוס, קנו לו אהדה בחוגי המפלגה. מי שתרם לכך הוא גם יו"ר ועדת חוץ וביטחון בועז ביסמוט מהליכוד, שסירב לאפשר לרונן להשתתף בדיונים על החוק בשל היותו פעיל "אחים לנשק" שהודיע לפני המלמה כי ישהה את שירותו במילואים אם חוקי המהפכה המשפטית יקודמו.
"לא רק הבעת אמון במפלגה". כנס פריימריז של הדמוקרטים
(צילום: יריב כץ)
במקומות 12 ו-13 יש קרב על הבטחות הייצוג. שני המקומות הללו שמורים למגזר המיעוטים - ערבים ודרוזים - ולמגזר הכפרי, שאמור לייצג את הקיבוצים. מי שינצח מבין מועמדי המגזרים ישובץ במקום ה-12, והמגזר השני ישובץ במקום הבא אחריו. בקרב על המקום שמייצג את המגזר הכפרי מתמודדים ח"כ לשעבר רם שפע, שנחשב פרלמנטר מצוין וזוכה להערכה רבה במשכן הכנסת. כבר עם תחילת המלחמה הוא מונה לפרויקטור השיקום של העוטף מטעם התנועה הקיבוצית.
בפריימריז הקודמים שפע הגיע למקום הרביעי, כך שהיה רחוק מקום אחד מכניסה לכנסת. שפע הוא היחיד שחבר קיבוץ באופן רשמי מבין הטוענים לכתר של הייצוג הכפרי, וזוכה לתמיכת התנועה הקיבוצית, חברי הכנסת וגם חוגי מפלגת העבודה הוותיקים.
רדמן, מצידו, מקדם שני מועמדים למשבצות אלה: אבי דאבוש למגזר הכפרי, וסומיה באשיר למגזר המיעוטים. באשיר עוררה תרעומת במפלגה על כך שהיא לא באמת מייצגת עמדות ליברליות, בעיקר סביב סוגיות הלהט"ב, וגם לא תביא את קולות הערבים החילונים. מולה מתמודדים עלי סלאלחה ממרצ, איש חינוך מבית ג'אן, ונידאל מסאלחה - עו"ד מכפר קרע ופעיל למען שותפות יהודית-ערבית. לגולן המשבצת הזו חשובה במיוחד: הוא וחבריו למחנה יודעים שניצחון עם 61 מנדטים ציוניים יביא להקמת ממשלה חדשה במהירות, בעוד 61 מנדטים שכוללים גם מפלגות ערביות יגרמו למחלוקת ציבורית וגם פנים-גושית.
ומבעד למאבקים ולקרבות הייצריים, פריימריז - על כל מגרעותיהם - הם בסופו של דבר חגיגה דמוקרטית אמיתית, כזו שהולכת ונעלמת בנוף הפוליטיקה הישראלית. "הדמוקרטים הגיעו לשיא של 20 שנה, עם יותר מ-112 אלף מתפקדים", התגאו במטה המפלגה. "זוהי לא רק הבעת אמון במפלגה. זהו גם סחף אדיר של ציבור שדורש שינוי ומוכן להתגייס למען היעד: ממשלה שפועלת למען הציבור, שמתעקשת על הערכים, ממשלה שתבצר את הדמוקרטיה ותביא ביטחון אמיתי".
