"אקט קיצוני חסר תקדים": כך מכנה הממשלה את האפשרות שבג"ץ יורה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית למחדלים שהובילו לטבח 7 באוקטובר, שבו נהרגו ונרצחו 1,163 איש. בתשובת הממשלה לצו על תנאי בעניין הקמת ועדת חקירה שאת חבריה ימנה נשיא בית המשפט העליון נכתב כי "אין כל בסיס משפטי להפיכת הצו על תנאי למוחלט ועל בית המשפט הנכבד לדחות את העתירות על הסף".
לפי תשובת הממשלה, "הפיכת הצו על תנאי למוחלט תנפץ את עקרון הפרדת הרשויות ועם כל הכבוד הראוי כלל אינה בסמכותו של בית משפט נכבד זה. לאקט קיצוני שכזה, של הקמת ועדת חקירה ממלכתית בהחלטה שיפוטית, אין תקדים. מקום המדינה ועד היום, בית המשפט העליון לא הורה לממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית לא בנושאי מלחמה וביטחון; לא בנושאי מינהל תקין וחשד לשחיתות ציבורית, לא בנושאים כלכליים ולא בנושאים פוליטיים".
בתשובה לבג"ץ נכתב כי "הממשלה נתנה את דעתה לשאלת הצורך בחקירה מקיפה ובהקמת ועדה שתחקור את אירועי 7 באוקטובר, מועד הקמת ועדת חקירה וזהותה של ועדת החקירה. לאחר ששקלה את כל השיקולים שעמדו בפניה, הממשלה מקדמת חקיקה שתאפשר הקמת ועדת חקירה ממלכתית-לאומית לאירועי 7 באוקטובר שמטרתה להבטיח כי תתקיים חקירה מלאה, יסודית ובלתי תלויה לבדיקת אירועי הטבח, פרוץ המלחמה והנסיבות שהובילו אליהם".
לפי הממשלה, "הקמת ועדת החקירה הממלכתית-לאומית וקביעת הרכבה תיעשה בדרך של הסכמה רחבה, או לחלופין בדרך שוויונית בין חברי קואליציה ואופוזיציה. בוועדת החקירה הממלכתית-לאומית שתוקם יהיו מומחים מתחומי הביטחון, האקדמיה והמשפט, הורים שכולים ישמשו בה כמשקיפים, סמכויותיה של ועדת החקירה הממלכתית-לאומית יהיו מלאות בהתאם לחוק ועדות חקירה, והכול באופן שיבטיח אמון ציבורי רחב מכל קצות הקשת הפוליטית".
3 צפייה בגלריה
עמית. "הקמת ועדת חקירה ממלכתית - סמכות שברשות הממשלה ולא כל גורם אחר"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בנוסף, הודגש: "כאן המקום להבהיר: במצב החוקי הקיים כיום, מצד אחד בסמכות הממשלה להקים ועדת בדיקה ממשלתית עם סמכויות מלאות של ועדת חקירה על פי חוק ועדות חקירה, אולם קיים חשש שוועדה מעין זו לא תזכה לאמון חלקים רחבים בציבור (ובעיקר הציבור הנמנה על מצביעי מפלגות האופוזיציה). מצד שני, באפשרות הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית על פי חוק ועדות חקירה, אולם גם ועדה זו לא תזכה לאמון חלקים רחבים בציבור (ובעיקר הציבור הנמנה על מצביעי מפלגות הקואליציה)".
בממשלה ציינו בנוסף כי "חוק ועדות חקירה קובע במפורש כי הממשלה היא זו שרשאית להחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. סמכות שברשות זו קיימת לממשלה ולא לכל גורם אחר, ובית משפט נכבד זה קבע להלכה מפורשות כי "הקמת ועדת חקירה ממלכתית עניין הוא לממשלה לענות בו ולא לבית המשפט".
בתשובה נמסר גם כי "חוק ועדות חקירה איזן בין הכוח שניתן לממשלה לכוח שניתן למערכת המשפט. על פי החוק, הממשלה היא זו שמחליטה אם יש בכלל צורך להקים ועדת חקירה, והיא זו שמחליטה מה העניין שיהיה נושא החקירה. נשיא בית המשפט העליון, לעומת זאת, ממנה את חברי ועדת החקירה הממלכתית. אם כדרישת העותרים בית המשפט העליון יהיה זה שגם יחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית במקום הממשלה, יופר באופן מוחלט האיזון העדין בין הרשויות שנקבע על ידי המחוקק".
"אשר על כן", נכתב, "נוכח נימוקי תשובה זו, הממשלה תבקש מבית המשפט הנכבד לפסוק כמבוקש ברישא לתשובה זו ולדחות את העתירות".
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הביעה בעבר את התנגדותה להקמת ועדת חקירה "ממלכתית-לאומית", והסבירה: "הכלי הייעודי שקבעה הכנסת לאירועים מסדר גודל זה, כבר לפני למעלה מ-50 שנה, הוא ועדת חקירה ממלכתית. קשה להעלות על הדעת נסיבות חריגות וקיצוניות יותר מאירועי 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה לאחריהם, המצדיקות הקמה של ועדת חקירה ממלכתית".
בהמשך כינתה בהרב-מיארה את הצעת החוק "פוליטית". לדבריה, ההצעה "מעוררת קשיים משפטיים משמעותיים במישורים שונים, המנגנון המוצע ונסיבות הצעתו אינם מתיישבים עם הצורך החיוני בוועדת חקירה מקצועית ובלתי תלויה, אשר יש בידה הכלים להגיע לחקר האמת, ועל כן אין מקום לקדמה. השתלשלות ההליכים שתוארה לעיל מצביעה באופן ברור כי בפנינו הצעת חוק 'פרסונלית', 'התפורה למידותיה' של הממשלה והקואליציה הנוכחיות. הלכה למעשה, הצעת החוק מבקשת להתגבר על הצו על תנאי שהוצא בעניין זה כנגד הממשלה, בדרך של הקמת ועדת חקירה שלא בהתאם למנגנונים שנקבעו בחוק, אלא בתנאים הנוחים לממשלה, המהווה גם מושא החקירה".
תשובת הממשלה נמסרה כאמור בתגובה לצו על תנאי שהוציא בג"ץ ב-19 בנובמבר אשתקד, שבמסגרתו הורה לה לענות לעתירות שדורשות הסבר מדוע לא תוקם ועדת חקירה ממלכתית, מכוח חוק ועדות חקירה מ-1969, לחקר "עצמאי, מקצועי ובלתי תלוי של מכלול האירועים שקשורים למתקפת 7 באוקטובר".
