ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט למנות את דורון כהן לנציב שירות המדינה. כהן שימש בעבר מנכ"ל משרד האוצר, מנהל רשות החברות הממשלתיות, מנכ"ל דסק"ש והיה גם יו"ר דירקטוריון סלקום. מינויו של כהן יאושר על ידי ועדת המינויים של נציבות שירות המדינה, ולאחר מכן יובא לאישור הממשלה. הוא צפוי להיכנס לתפקיד בתוך שבועות, אחרי סאגה ארוכה סביב מינוי נציב שירות המדינה שכללה הגעה לבג"ץ ומינוי של הנציב הקודם לממלא המקום.
כהן, בן 66, הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ובחשבונאות מאוניברסיטת תל אביב, ותואר מוסמך במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן. הוא חבר בלשכת רואי החשבון החל מ-1988, עבד שלוש שנים כרואה חשבון במשרד קסלמן וקסלמן ולאחר מכן כיועץ כלכלי לשר התמ"ת. בהמשך היה פעיל במיזמים עסקיים פרטיים בשוק הבינלאומי וכן מילא מספר משרות ניהול בכירות, ובהן חשב הקונצרן ומבקר פנים בכימיקלים לישראל בע"מ, סמנכ"ל Elite International B.V, סמנכ"ל כספים בקבוצת דפי זהב, ויו"ר מועצת המנהלים ומנכ"ל בחברת עמידר.
באוקטובר 2009 החל לכהן כמנהל רשות החברות הממשלתיות. עם כניסתו לתפקיד החליט על שינוי ארגוני שעיקרו הקמת אגף לפיקוח בקרה ודיווח ויחידה מקצועית לחשבונאות, מהלך שהביא לשיפור ניכר ביכולת הפיקוח של הרשות, ברמת הדיווח החשבונאי ולדיווחים במועד של החברות הממשלתיות. בתקופתו הופרטו הבנק לפיתוח התעשייה, החברה לאוטומציה וחברת נמל אילת. סיים תפקידו זה ביולי 2012.
באוגוסט 2011 מונה כהן למנכ"ל משרד האוצר (תחילה כמנכ"ל בפועל וממאי 2012 במינוי רשמי), במקביל לתפקידו כמנהל רשות החברות הממשלתיות. הוא נכנס לתפקיד זה בעיצומם של שני משברים: המחאה החברתית בישראל של קיץ 2011, והמשבר בשוקי הכספים הגלובליים לנוכח המשבר הכלכלי ביוון ובשאר מדינות דרום אירופה (PIIGS).
ניהל את הטיפול במשבר האנרגיה
מיד עם כניסתו לתפקיד, ניהל את מדיניות משרד האוצר ליישום המלצות "ועדת טרכטנברג", והקים צוות היערכות למשבר גלובלי ולמקרה של משבר או התפרקות של גוש האירו. באותה עת חדלה אספקת הגז הטבעי ממצרים לישראל. המשק נקלע למשבר אנרגיה שעלותו יותר מ-15 מיליארדי שקלים, מצבה הפיננסי של חברת החשמל הורע משמעותית ותעריף החשמל היה אמור לעלות ביותר מ-40%. כהן ניהל את טיפול הממשלה במשבר, העמיד לרשות חברת החשמל סל כלים לסיוע פיננסי, לרבות ערבויות מדינה, ויצר מתווה ("מתווה כהן") שמיתן ופרס על פני שלוש שנים את השפעת העלות העודפת של הדלקים על תעריף החשמל.
כהן פעל במסגרת מספר ועדות לשיפור השירות הציבורי. בין הוועדות העיקריות - הוועדה לאסטרטגיה שאותה הוביל יחד עם יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל. הוועדה קבעה מוסדות ותהליכים שיאפשרו תהליך מתמיד של גיבוש אסטרטגיה כלכלית וחברתית לממשלה.
במסגרת ועדת המשילות בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז הראל לוקר, התווה כהן תהליך להגברת השקיפות והשיתופיות בתהליך הכנת תקציב המדינה. כהן סבר שעל משרד האוצר להעביר חלק מן האחריות והסמכויות בהכנת התקציב למשרדי הממשלה הרלוונטיים. לדעתו, תהליך כזה יעצים את המשרדים וישפר את יכולותיהם המקצועיות.
כהן עמד בראש הוועדה לשיפור השירות הציבורי. הוועדה עסקה בשיפור הגמישות הניהולית, השכר הדיפרנציאלי והעצמת ההון האנושי. הצוות המליץ על שינוי מקיף בהערכת העובדים, ביטול שכר עידוד ומתן שכר דיפרנציאלי ומענקים כגמול על מצוינות. כמו כן המליץ הצוות על קציבת קדנציות לסגל הבכיר והבניית תהליכים לריענון השורות לקידום של עובדים בסגל הבכיר של שירות המדינה.
כהן הוביל שני מהלכים ארגוניים חשובים במשרד האוצר: הקמת התקשוב הממשלתי כולל היחידה לשיפור השירות הציבורי, והקמת האגף המאוחד של הכלכלן הראשי והכנסות המדינה. אגף זה נועד להעצים את יכולת המחקר הכלכלי, מדיניות המיסים ומדיניות מבוססת מחקר במשרד האוצר. לאחר פרישתו מונה לנשיא איגוד המבקרים הפנימיים.
בינואר 2015 מונה כהן ליו"ר הדירקטוריון של חברת IBC, המחזיקה ב-60% ממיזם הסיבים האופטיים Unlimited. במרץ 2020 התמנה ליו"ר הדירקטוריון של חברת התקשורת סלקום. כהן נשוי לד"ר רויטל כהן ולהם ארבעה ילדים.
כהן יחליף את פרופ' דניאל הרשקוביץ, שמשמש כממלא-מקום נציב שירות המדינה וכהונתו הוארכה באחרונה בחודש אחד בלבד. לאור ניסיונו הניהולי העשיר, מינויו של כהן צפוי לעבור בצורה חלקה. בליכוד מתחו ביקורת חריפה על המינוי של כהן שנחשב מקורב לשר בצלאל סמוטריץ'. שר האוצר ניסה באחרונה למנות את כהן לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון - מהלך שבסופו של דבר לא יצא אל הפועל בגלל חשש לניגוד עניינים.
