בג"ץ קיבל את ההחלטה המתבקשת, הנכונה ולמען האמת היחידה שיכול היה לקבל בפרשת מינויו של האלוף רומן גופמן לראש המוסד: להחזיר את תפוח האדמה הלא-מבושל הזה ישירות לסיר המבעבע של ועדת המינויים הבכירים. מי שציפה משופטי בג"ץ לנעול את נעלי הערכאה הדיונית, לנהל חקירות נגדיות ולפסוק בשאלות עובדתיות, פשוט אינו מכיר את מגבלותיהם. זה נכון שבעתיים כאשר בהרכב יושב השופט אלכס שטיין - מומחה בעל שם עולמי בדיני ראיות, שמבחין בשבריר שנייה בין עובדות מוצקות לחול טובעני. לבג"ץ לא הייתה ברירה, וטוב שכך.
אפשר, כמובן, לתהות מדוע בג"ץ לא הורה לוועדת גרוניס להתכנס שוב מלכתחילה. דרך המלך הפרוצדורלית הייתה להורות לוועדה לגבות את התצהיר ולשקול את דעתה. במקום זאת, בג"ץ בחר להפקיע את ההליך ולדרוש שהתצהיר של תא"ל (במיל') ג' יוגש ישירות אליו. ייתכן שבג"ץ, שפעל תחת דוחק הזמן הקיצוני של חילופי ראשי המוסד בעוד ימים בודדים, ניסה פשוט לקצר את לוחות הזמנים ולהכריע במהירות. אלא שמרגע שזרמו אל שולחנו התצהיר של ג' והתרשומת הסותרת משנת 2022, התברר גודל הפלונטר. מצד אחד, תצהירו העדכני של תא"ל ג' מגבה את גרסת גופמן. מצד שני, סיכום השיחה מזמן אמת תומך דווקא בעמדת העותר. הסתירה עצמה לא מלמדת דבר, משום שמדובר בגרסאות של שני אנשים שונים שניתנו בזמנים שונים, אבל כניסה לבירור הזה מחייבת בדיקה מחדש בכלים שכאמור חסרים לשופטים. במובן זה, בג"ץ נאלץ לסגת לפרוצדורה ולהחזיר את הגלגל לאחור. מכאן ההשבה לוועדה.
מרגע שהוועדה תקיים את הדיונים הנדרשים כדי לנקות את הכשלים הפרוצדורליים, ותחליט לחזור על המלצתה המקורית, תפוח האדמה יהיה לא רק מבושל היטב אלא גם ארוז בחומת מגן משפטית, בצורה שתאפשר לבג"ץ להכשירו סופית
בניגוד לזעקות, אין זה אקטיביזם שיפוטי והדבר לא נעשה כדי למסמס את המינוי. להיפך. זה בדיוק תפקידו של בג"ץ: לוודא שהגורם המנהלי עשה את עבודתו. משעה שנמצא שזה לא קרה, הוא מחזיר לגורם לביצוע מקצה שיפורים ותיקונים. אם יש ביקורת בעצם ההחלטה, היא מכוונת בעיקר כלפי יו"ר הוועדה, השופט אשר גרוניס, שדווקא פסל את המינוי בדעת מיעוט. לו היה מנהל את האירוע כראוי מלכתחילה היה הוא זה שמזמן עדים, מצליב את המידע, חוקר את הפערים, ולא משאיר חלל ריק בהתנהלות לקויה ותמוהה.
החזרת הכדור לוועדה היא צעד טכני לחלוטין, ואין בה בשלב זה כדי לומר דבר על התוצאה הסופית. מתנגדי המינוי שצוהלים כעת מפספסים את התמונה הגדולה: מרגע שהוועדה תקיים את הדיונים הנדרשים כדי לנקות את הכשלים הפרוצדורליים, ותחליט לחזור על המלצתה המקורית, תפוח האדמה יהיה לא רק מבושל היטב אלא גם ארוז בחומת מגן משפטית, בצורה שתאפשר לבג"ץ להכשירו סופית.
