שיחות הגרעין התחדשו: דיווח של כתבנו מווינה וריאיון עם אלוף במיל' עמידרור
(צילום: ניצן דרור, שמוליק דודפור)

בישראל פסימיים מאוד לגבי תוצאות שיחות הגרעין בין טהרן למעצמות בווינה, שהתחדשו השבוע אחרי חמישה חודשי הפסקה והשבעת נשיא חדש ברפובליקה האיסלאמית. הן בירושלים והן בקריה בתל אביב נערכים ברצינות לאפשרות שנישאר לבד מול האתגר. בדילמה שבין פצצה בידי האיראנים לבין הפצצה, אנחנו מתקרבים יותר מתמיד לאפשרות השנייה - על אף שישנו מרחק מסוים בזמן, ובמגבלות צבאיות ודיפלומטיות.
בינתיים צה"ל מגביר את המוכנות לאפשרות הזו, בעיקר באימוני חיל האוויר ובאיסוף מודיעין וכעת מתברר שוועדת השרים לנושא הצטיידות, שהתכנסה ביום ראשון השבוע, אישרה בהובלתו של שר הביטחון בני גנץ, לא רק את רכישת 12 מסוקי ה"סופר יסעור" החדשים מדגם CH-53K, אלא גם מלאי נוסף של חימושים של מיירטי כיפת ברזל. זאת בנוסף לבקשה שאושרה על ידי האמריקנים לפני כמה חודשים בכמיליארד דולרים, וכן ביצעה התקשרות חדשה של רכש פצצות וחימושים מדויקים מסווגים לחיל האוויר בכמויות גדולות. על פי המסמך הרשמי, שמסווג "סודי ביותר" תחת הכותרת "מעגל שלישי", העלות הכוללת של רכישות אלה היא כחמישה מיליארד שקלים.
5 צפייה בגלריה
שיחות הגרעין בווינה
שיחות הגרעין בווינה
שיחות הגרעין בווינה. ההערכה בישראל: יסתיימו בכישלון
(צילום: רויטרס)
5 צפייה בגלריה
KC-46 , F-35, סופר יסעור
KC-46 , F-35, סופר יסעור
מצטיידים בחימוש מדויק למטוסים. המסר: תקיפה על השולחן
(צילום: בואינג, AFP)
בשתי העסקאות הנוספות מדובר באמצעים שיגיעו ברובם מהתעשיות הביטחוניות בארץ וחלקן הקטן יותר בהקדמת חוזי ההתקשרות במסגרת הסכם הסיוע הביטחוני. העסקאות הללו מלמדות על הרצינות שבה נלקח הנושא בישראל, אחרי שבשנים האחרונות צה"ל דווקא הסיט את המשאבים מהכנות לתקיפה, לשדרוג צבא היבשה והמודיעין, מתוך הערכה מודיעינית - שנשענה על הסכם המעצמות מול איראן - שלפיה ניתן לעשות זאת תוך ניהול סיכונים מחושב ודאגה לצורכי הצבא הדחופים יותר.
ארצות הברית, כזכור, פרשה מהסכם המעצמות בשנת 2018 וכעת נכון לתהות מדוע כבר אז לא האיצו בישראל את תוכניות התקיפה, כדי להפגין רצינות ולהבהיר שהאופציה הצבאית באמת על השולחן. בהקשר זה אומרים בכירים מאוד במטכ"ל שהלקח נלמד, ושגם אם ארצות־הברית תצליח להשיג הסכם טוב (הסבירות לכך נמוכה) הם לא יורידו הילוך בהכנות לתקיפה צבאית.
באירוע שכזה, אם יתרחש, ישנן שתי שאלות מרכזיות: האם האמריקנים איתנו בפעולה עצמה, ואם לא - האם הם יגבו אותנו, למשל בסיוע ביטחוני תוך כדי מלחמה ולאחריה. לגבי האפשרות הראשונה, לאור ההתנהלות של ממשל ביידן באזור - הסבירות לשיתוף פעולה נמוכה מבעבר. לגבי התמיכה, בשלב זה ההערכות הן חיוביות, בעיקר אם יובהר מעל לכל ספק שהאיראנים הובילו לכך ושלישראל לא הייתה ברירה.
5 צפייה בגלריה
איברהים ראיסי, נפתלי בנט, ג'ו ביידן, איראן מתקן
איברהים ראיסי, נפתלי בנט, ג'ו ביידן, איראן מתקן
ארה"ב תגבה את ישראל מול איראן? הסבירות לשיתוף פעולה נמוכה מבעבר
(צילום: AP)
השאלה המרכזית הנוספת היא האם גם חיזבאללה ייכנס למערכה מול ישראל, ואם כן באיזה אופן. בעבר התשובה הייתה חד-משמעית כן ובכל הכוח, שהרי בשביל זה השקיעו האיראנים בארגון הזה שמחזיק יכולות של צבא, כמיליארד דולרים בשנה.
אלא שכעת, לנוכח העובדה שנסראללה כבר לא רואה את עצמו כפרוקסי איראני וכבן חסות אלא ממש כמנהיג אזורי כמעט שווה, ובלבנון מתרחשים תהליכים פנימיים מעניינים של קריסת המדינה ומאבקי שליטה שהוא עסוק בהם עד מעל לראש, יש במערכת הביטחונית יותר ויותר גורמים שסבורים שהוא לא ימהר להיכנס למלחמה שכזו, שבסופה גם אם יגרום נזק משמעותי לישראל, הוא יקריב גם את מדינת לבנון וגם את הארגון שלו, שכן בגלל הנזק הרב שייגרם כאן, ישראל תהיה חייבת להוריד את הכפפות מולו.
5 צפייה בגלריה
חסן נסראללה
חסן נסראללה
"לא ימהר להיכנס למלחמה". נסראללה
(צילום: AP)
5 צפייה בגלריה
סוללת כיפת ברזל
סוללת כיפת ברזל
סוללת כיפת ברזל. הנזק שייגרם לעורף: כ-2,500 רקטות ו-100 אתרי הרס ביממה
(צילום: שאול גולן)
בנושא זה ישנה דילמה במערכת המדינית-ביטחונית כיצד לתווך את הנושא לציבור, בעיקר לגבי הנזק שייגרם לעורף עם היקף ירי של כ-2,500 רקטות ביממה וכ-100 אתרי הרס ביממה, כפי שעודכנו השרים בוועדת השרים לעורף שהתכנסה לאחרונה, וכפי שתורגל בתרחישים בתרגיל העורף הלאומי. זה עלול ליצור לחץ וחרדה וגם להעצים את האויב.
בכירים בצה"ל מתייחסים לתרחיש כניסת חיזבאללה למערכה אחרי תקיפה כסביר ביותר, אך לא יודעים באיזו עצימות. זו גם הסיבה שצה"ל קונה עוד ועוד מיירטי כיפת ברזל, מה שמעלה ביקורת נוספת כלפי צה"ל, שלפיה הוא היה צריך לעשות זאת מזמן, ולהשלים את מערך "ההגנה האווירית הארצית" – פריסת הסוללות הקבועות ברחבי המדינה.
כעת יש לצה"ל תשע סוללות של כיפת ברזל וחסרות לו כמה סוללות לפריסה קבועה, ואת זה אישרה הממשלה בתקציב המדינה. בהקשר זה טוענים בצבא שהדרג המדיני - נתניהו וכל שרי הביטחון - הכיר את הפערים ובחר שלא לתקצב את הפרויקט.
מלבד הרכש המסיבי, כדי להשלים את המוכנות לאפשרות של עימות מול איראן, קיים צה"ל בחודשים האחרונים מספר רב של תרגילים לשיפור המוכנות והכשירות של יחידותיו למערכה הבאה. בתרגילים השתתפו כוחות צה"ל בסדיר ובמילואים מכלל הזרועות והאגפים, שתירגלו דימוי לחימה רב-זרועית, אינטנסיבית וממושכת לצד תרגול מבצעי בתחום הלוגיסטי במטה ובשטח. אחרי שבעקבות מבצע "שומר החומות" נדחה "חודש המלחמה" שתוכנן בצה"ל, הוחלט על תכנון מחדש של גרף האימונים השנתי בצה"ל - ונוספו לו תרגילים לשיפור כשירות צה"ל למלחמה בכלל הזירות.
וכך, רק בחודשים האחרונים נערכו בין השאר שני תרגילים מטכ"ליים, תרגיל "עורף לאומי", תרגיל סייבר, ארבעה תרגילים אוגדתיים, תרגילי שיתופי פעולה בינלאומיים ותשעה תרגילי חטיבות. בין היתר, כוחות הצי החמישי של צבא ארצות הברית תרגלו עם זרוע הים, וכוחות המארינס האמריקנים תרגלו עם כוחות זרוע היבשה ב"דגל כחול" - תרגיל אווירי בינלאומי רחב היקף, שאימן שמונה מדינות לשיתוף פעולה זו עם זו.