המנטרה "לפי צרכי צה"ל" נעלמה הלילה (שבין רביעי לחמישי) מהשיח הפוליטי - ובמקומה נולד מתווה גיוס מרוכך לחרדים, שלא יפתור את מצוקת כוח האדם של הצבא, ולא יקל על הלוחמים הקרועים בגבולות ובמילואים.
נפילת הצעת חוק פיזור הכנסת במליאה, הלילה
(צילום: ערוץ הכנסת)
3 צפייה בגלריה
(צילום: אלכס קולומויסקי, שלו שלום, Oliver CONTRERAS / AFP, Dmitry Pistrov shutterstock)
במשך שנה הפצירו ראשי הצבא בדרג המדיני לגבש מתווה שיזרים מיידית בין 5,000 ל-10,000 חרדים למערך הסדיר, כדי להתמודד עם המחסור החריף שנוצר מאז 7 באוקטובר: עשרת אלפים לוחמים נפלו, נפצעו או שוחררו - והצבא צריך תגבור מיידי. גיוס שכזה לא היה פותר את סוגיית השוויון בנטל, אך כן היה מקל באופן דרמטי על הלחץ הבלתי-נתפס שמופעל על המילואימניקים, הממשיכים להיקרא בצווי 8 כבר קרוב לשנה ושמונה חודשים, כמו גם על הלוחמים הסדירים שנשחקים תחת עומס שירות חריג.
בצה"ל אף נערכו לקליטת הגיוסים החרדיים בהיקפים רחבים. "הצבא יכול וצריך לגייס חרדים במסות", אמרו שם לא אחת. המשמעות הייתה ברורה: גם אם אלפים בודדים היו מתגייסים כבר ב-2025, היה בכך כדי לשחרר גדודים שלמים מתעסוקות מבצעיות ב-2027-2026, או לצמצם את היקפן. לצד זאת, בצבא התריעו כי ריבוי המוצבים החדשים בעזה, בלבנון ובסוריה מחייב תגבור קבוע של לוחמים - מה שיגרום לחיילים הסדירים לסגור יותר שבתות, לצאת לפחות חופשות ולשאת בנטל מבצעי ממושך הרבה יותר.
אלא שגם הפשרה הזו ירדה מהפרק - והצבא, שכבר האריך את השירות הסדיר לשלוש שנים ושילב בו רצף מילואים, נותר מחוץ לחדרי ההכרעה. המתווה גובש הלילה כולו ללא שיתוף של צה"ל או משרד הביטחון, אף שהם אמונים על יישומו ועל ההשלכות המבצעיות שלו - ובצה"ל העידו הלילה על תחושת ניתוק מוחלט מההכרעה הפוליטית.
בצה"ל יש מי שזיהה כי דווקא הסנקציות האישיות - ובראשן צו עיכוב יציאה מהארץ - הן הכלי היעיל ביותר לעידוד גיוס. אלא שבמתווה החדש, הסנקציות הוסרו כמעט לחלוטין: הסנקציות התקציביות על הישיבות נדחו, צווי העיכוב רוקנו מתוכן - ויופעלו רק אם לא יושגו היעדים, וגם אז רק אחרי "ועדת חריגים" שתוכל לאשר לכל צעיר לעלות על מטוס לקהילה בחו"ל.
3 צפייה בגלריה
גם אם יושגו היעדים - מדובר לכל היותר בכ-10% מהפוטנציאל. חרדים בבקו"ם
(צילום: מוטי קמחי)
צה"ל פועל לבד - והממשלה חוגגת הישג פוליטי
אלא שבניגוד לאוזלת היד במישור הפוליטי - בצה"ל התחילו לפעול במקביל במסלול עצמאי של אכיפה. בדיון שנערך אתמול בכנסת, חשף ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם בצה"ל תת-אלוף שי טייב כי כבר בחודש יולי הקרוב יישלחו 54 אלף צווי התייצבות לצעירים חרדים שטרם קיבלו זימון. במקביל, צה"ל ינסה לצמצם את פרק הזמן שבו הופך מלש"ב שלא התייצב - למי שחשוף לסנקציות ואכיפה.
בצה"ל מתכננים "אוטומציה" של התהליך - פחות שיחות טלפוניות, יותר זיהוי ממוכן, וגם בדיקות מגורים יוגברו כדי לוודא שהצווים מגיעים בפועל. טייב אף ציין כי בשיתוף משטרת ישראל נבחנות דרכים חדשות ליישום הסנקציות - "לא רק בנתב"ג", כלשונו.
לפי טיוטת המתווה, היעדים נראים מרשימים רק על הנייר: 4,800 מתגייסים חרדים בשנה הראשונה, 5,700 בשנייה - ולאחר מכן "עלייה מדורגת" עד לכאורה 50% ממחזור הגיוס תוך חמש שנים. אלא שמדובר רק ב-50% ממחזור הגיוס החרדי - שמוערך כיום בכ-12 עד 16 אלף בשנה - ולא מכלל ברי הגיוס החרדים, שמספרם צפוי לעבור את ה-100 אלף בתוך חמש שנים. בפועל, גם אם יושגו היעדים, מדובר לכל היותר בכ-10% מהפוטנציאל.
צה"ל, כאמור, לא היה שותף למגעים הליליים. הפוליטיקאים הם שחתמו, הרבנים הם שקבעו - והצבא, שכבר שקע לעומק המלחמה בזירות עזה, לבנון והגדה, נשאר ללא נשק אפקטיבי בגזרת כוח האדם. כפי שסיכם זאת אמש הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר בביקור בעזה: "מדינת ישראל לא יכולה להתקיים עם סדר כוחות מינימלי. אנחנו זקוקים לשולי ביטחון רחבים - עוד כוחות סדירים ועוד מילואימניקים – שיקלו על העומס".
ובחזרה ללילה הסוער בכנסת: לאחר שעות של דיונים קדחתניים בלשכתו של יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין, הוכרזו הסכמות עם נציגי הסיעות החרדיות על "עקרונות הצעת חוק הגיוס". הרבנים הבכירים הורו לחברי הכנסת מש"ס ודגל התורה להתנגד להצעת פיזור הכנסת, והם עשו כך: 61 ח"כים התנגדו - לעומת 53 בלבד שתמכו - וההצעה להפיל את הממשלה נדחתה. כעת, לפי התקנון, לא תוכל ההצעה לשוב במשך חצי שנה, אלא אם יו"ר הכנסת יקבע שנוצר "שינוי נסיבות" ויאפשר הצבעה חוזרת. ראש האופוזיציה יאיר לפיד עקץ הבוקר בציוץ: "קואליציית ה-61". בצה"ל, מנגד, לא מצאו סיבה לחייך.
שילה פריד השתתף בהכנת הכתבה
