שמעון ואתי אלמקייס מבאר שבע בטח חשבו שהשבת הזאת תסתיים בערך כמו שהסתיימו כל השבתות בקיץ הזה. אתם יודעים, שנ"צ כיפי בניסיון להעביר את השעות החמות של אמצע היום, מאכלים טעימים מהסוג שפוגשים רק בסוף השבוע, והפעם בטח גם התרגשות קלה לקראת שנת הלימודים המתקרבת של שני הילדים בבית.
עיתונות חופרת
פרק 39- השבוע עם הרוצח שברח מהכלא ורצה להרגיש משפחה
36:00
אבל אז נשמעה הדפיקה בדלת. אתי, עדיין קצת מעורפלת משנת הצהריים, פתחה ומצאה מולה אדם זר עם אקדח ביד, ומסר ברור וחד משמעי: "ברחתי מבית הסוהר, המשטרה מחפשת אותי, אני רק רוצה לגור אצלכם, אין לכם מה לדאוג". אתי ההמומה מכנסת בסלון הבית את אבי המשפחה שמעון, ואת הבת יפעת, ועכשיו כולם יושבים ומביטים בקנה האקדח של הרצל אביטן שיושב מולם.
בסוף הקיץ של 1988 הרצל אביטן כבר היה אחד האנשים הכי מפורסמים בישראל, אם כי לא בדיוק בקונוטציות חיוביות. בשלב הזה האיש שנידון לכמה מאסרי עולם בגין מעורבותו במקרי שוד ורצח שונים, כבר עשה לעצמו שם של פושע נחוש וחסר עכבות, עם רזומה שכלל לפחות 2 נסיונות בריחה מהכלא או מבית המעצר. האחרון שבהם, בשבוע שסוגר את החופש הגדול של שנת 1988, היה כנראה המדהים והמרתק מכולם.
עיתונות חופרת פרק 39
בשעה הקרובה שלושת בני הבית עוד ינסו לעכל את הסיטואציה המפחידה, תוך כדי שהאסיר הנמלט שמולם ינהל את האירוע. הוא יבקש לסגור את כל התריסים והחלונות בבית, משהו קר לשתות, וגם מקלט רדיו מכוון לגלי צה"ל, כדי שיוכל להתעדכן דרכו במאמצי המשטרה ללכוד אותו. בשלב מסוים אביטן ישלוף מהגרב שטר כסף ויעביר אותו לבני הבית, כדי לרכוש את אמונם ולהרגיע אותם שלא יאונה להם כל רע. אגב, שמעון ואתי אלמקייס חזרו והבהירו מאוחר יותר שלאורך כל השהייה הארוכה והמלחיצה שלהם במחיצת אביטן, האחרון הבהיר כל הזמן שאין סיכוי שהם או הילדים ייפגעו בשום צורה. אה כן, אם כבר אמרנו ילדים, צריך לציין שבערך שעה אחרי האורח הבלתי קרוא, גם בנה הקטן של משפחת אלמקייס חזר הביתה מבילוי בבריכה, והצטרף גם הוא אל הסצנה ההזויה בסלון. "שמענו ביחד בחדשות על הבריחה של הרצל מהכלא", סיפרה מאוחר יותר אתי אלמקייס, "וכשהוא שמע שהסוהר שהוא ירה לעברו בטעות לא נהרג, הוא נרגע מאוד".
את השעות עד שירד הלילה העבירו בני הבית ביחד עם אביטן בצורה שאפילו המילה "סוריאליסטית" לא תיטיב לתאר אותה. הם יאכלו ביחד מהחמין שאם המשפחה הכינה לשבת, יצפו ביחד בחדשות (שיעסקו בהרחבה בבריחה של אביטן מכלא ניצן), ואפילו ייכנסו לשיחות אישיות. הרצל יספר על אשתו ובנו, על היחס הקשה מהסוהרים בכלא, ואפילו יביע עניין בחייהם האישיים של אתי ושמעון. השיא כנראה היה כשהרצל גער באתי על כך שהשאירה את דלת הבית לא נעולה. "מה הייתם עושים אם איזה פסיכופט היה נכנס לפה", הוא שאל, ומיד הוסיף "אני לא אגע בכם לרעה".
הרצל אביטן (השמאלי). אכל חמין עם המשפחה
(צילום: מיכאל קרמר)
אם זה לא מספיק, כשאתי התעוררה משינה באמצע הלילה, היא אפילו מצאה את אביטן עושה כלים במטבח. "אמרתי לו הרצל תעזוב, אני אעשה את זה", היא סיפרה, אבל הוא התעקש. "זה הכיף שלי", הוא הסביר לאם הבית ההמומה. "אני רוצה שאצלי הכל יהיה מצוחצח. אני מת על תחושה של בית, הרבה זמן לא זכיתי לזה".
למחרת בבוקר, הסאגה המטורפת נמשכה בדיוק מאיפה שהפסיקה. למעשה, אתי אלמקייס כבר התארגנה לקראת ארוחת הצהריים, כשהרצל אביטן הודיע לבני המשפחה שהם יוצאים. ליתר דיוק, הוא יעזוב את הדירה כשהוא מלווה בשמעון ובבתו הקטנה. כשאתי החלה לבכות למשמע התוכניות של אביטן, הוא הבטיח לה שהוא נקשר מאוד לילדיה בשעות שבילו יחד, ושהוא יעדיף לירות בעצמו מלפגוע בהם.
למטה ברחוב, החוטף ושני בני הערובה שלו הספיקו לצעוד כמה מאות מטרים לפני שהרצל עצר מונית, והורה לנהג לנסוע לכיוון תל אביב. בדרך המונית העמוסה עוד עברה בין כמה מחסומים שהקימה המשטרה, אבל השוטרים שהציצו פנימה במבט משועמם לא עיכבו אותם אפילו לרגע. בפקודתו של אביטן מתל אביב המונית המשיכה לכיוון השרון, וכמה קילומטרים אחרי צומת רעננה הסתיימה הנסיעה. אביטן הורה לנהג לעצור ליד פרדס גדול, שם לו ביד שטר של מאה דולר עם אישור לשמור אצלו את העודף, נפרד משמעון אלמקייס ובתו ונעלם בריצה אל בין העצים. מאוחר יותר הוא יסיים את מסלול הבריחה שלו כשכוח משטרה מיוחד ילכוד אותו בבית אחותו בהוד השרון.
