הלחימה במוקדי ההתנגדות ברצועת עזה גובה מחיר גדל והולך באבדות לצה"ל. זה נובע מכמה סיבות שחלקן אינן בשליטת הכוחות, אבל מקצתן אפשר היה למנוע. העיקרית בהן היא המחבלים שנמצאים עם הגב אל הקיר במזרח ג'באליה ובמזרח שג'אעיה. לאזורים אלה התקבצו פעילי חמאס משכונות אחרות של העיר עזה, ולמעשה מכל רחבי צפון הרצועה, שירדו אל מתחת לאדמה כשצה"ל השתלט על מעוזיהם בשאטי, בשכונת זיתון, באל-פורקן ושייח עג'לון.
- לרשימת החטופים - לחצו כאן
לא כל מחבלי הגדודים שהגנו על השכונות האלה ונשארו בחיים החליטו להילחם. חלקם הגדול פשט מדים ונעליים, השאיר את המטענים ואת כלי הנשק בבתים שמהם היה אמור לפעול, נטמע באוכלוסייה האזרחית וירד איתה דרומה כשהייתה לו הזדמנות דרך המסדרונות ההומניטריים. אלה שהחליטו להילחם, חדורי להט דתי ושנאה, התנקזו דרך המנהרות לפאתים המזרחיים של מחנה הפליטים ג'באליה ושל שג'אעיה. הם הצטרפו לגדודים המקומיים חדורי הכרה שאין להם יותר לאן לברוח, והברירות הן לצאת מהפירים ולהיכנע - או להילחם.
מאות מהם ממשיכים לפעול בשיטה שפיתח חמאס ללחימה מתוך המנהרות והפירים. הם משאירים תצפיות בודדות מעל פני השטח, ואלה מודיעות להם היכן נמצאים כוחות צה"ל, בעיקר הטנקים והנגמ"שים שקל להבחין בהם מרחוק ולראות לאיזה כיוון הם נעים. הם גם שומעים מתחת לפני הקרקע את נהם המנועים ואת הזחלים הכבדים של הדחפורים והטנקים, ויודעים פחות או יותר מאיזה פיר אפשר להגיח לזמן קצר עם מטול RPG ומטענים כדי לנסות לפגוע בכוחות צה"ל, ואז לחזור אל מתחת לאדמה בתקווה שכטב"ם ישראלי או טנקיסט במשקפת לא יבחינו בהם קודם.
שיטת הלחימה הזו לא מצליחה לפגוע באופן חמור בכוחות צה"ל משום שבחלק ניכר מהמקרים מצליחים הכטב"מים והרחפנים, בשילוב נכון של החי"ר שנע עם הטנקים וכוח האש העדיף, לחסל חלק ניכר מהחוליות האלה לפני שהן מצליחות לעשות משהו. גם אם מחבל מצליח לירות RPG על טנק או על נמ"ר, לרוב הוא מיורט על ידי מערכת "מעיל רוח". אפשר לראות את זה היטב בסרטונים שחמאס עצמו מפרסם כדי להרים את המורל בקרב לוחמיו.
הכותרת
מה למדנו מחודשיים של מלחמה? | נחום ברנע
22:27
תיעוד מהיתקלות בג'באליה
(צילום: דובר צה"ל)
מה שגובה מחיר יקר מכוחות צה"ל אינם פעילי חמאס שמגיחים מהפירים, אלא דווקא המלכודים וזירות המטענים בבתים, סביב הפירים ובתוכם. אלה הונחו במאות ובאלפים לא רק בצפון הרצועה אלא גם בדרומה, באזור חאן יונס הרווי בתאי שטח חקלאיים פתוחים שיוצרים אשליה של ביטחון ושליטה אצל חיילי צה"ל שהולכים בשטח. אולם אלה נצפים מרחוק על ידי פעילי חמאס שנמצאים על גגות בתים ומפעילים עליהם את זירות המטענים באמצעות תיל חשמלי, ועל ידי נשים שחמאס שולח לרחובות ולסמטאות כתצפיתניות/מתריעות.
המטענים והמלכודים אינם ייחודים לגזרת חאן יונס. חמאס משתמש בהם באופן נרחב גם בצפון הרצועה, אולם שם מקדים את התנועה המשוריינת והרגלית של צה"ל "מסך אש מתגלגל", שמייצרים כלי טיס מאוישים ולא מאוישים של חיל האוויר ותותחי הארטילריה שכותשים את האזור הבנוי. כך מצטמצם מאוד מספר התצפיות ועמדות הנ"ט שחמאס יכול להחזיק בבניינים הגבוהים, שהופכים לתילי חורבות על התצפיתנים וחוליות הנ"ט שתפסו בהם מחסה.
לעומת זאת, בשטחים הפתוחים הכתישה המקדימה ומסך האש המתגלגל אינם כה סמיכים והרסניים, ולכן גם זירות המטענים נשארות שלמות. ההפחתה בכמות ותכיפות האש שמקדימה את פעילות צה"ל – בעיקר בחאן יונס אבל גם בג'באליה ובשג'אעיה - היא בין השאר תוצאה של לחץ אמריקני לצמצם את ההרס והפגיעה באוכלוסייה אזרחית שלא נמלטה לאזורי המחסה הבטוח.
אוגדה 98 בחאן יונס
(צילום: דובר צה"ל)
צה"ל עדיין לא פיתח שיטה טובה מלבד "הרס מקדים" לאיתור ונטרול זירות המטענים. היכולת להימנע מכניסה לזירת מטענים או בית ממולכד מותנית במידה רבה בחושים ובניסיון של מפקד הכוח ובמשמעת המבצעית של חייליו. רוב הנפגעים מזירות המטענים הם אנשי מילואים, וגם עובדה זו מחייבת בדיקה כדי להבין את שורשיה. ראוי שצה"ל ייתן את דעתו לעניין. אולי, כתוצאה מהניסיון שצברו המפקדים בשטח וינותח על ידי צוותים מיוחדים, אפשר יהיה לפתח שיטות להתמודדות עם המטענים והמלכודים ועל ידי כך למנוע אבדות בעתיד. ראוי שצה"ל יקדיש לכך תשומת לב ועבודת תחקיר מהירה שתציל חיים.
בין מאות פצועי צה"ל יש רבים שנפגעו בעיניהם מרסיסים של מטענים שהתפוצצו בקרבתם או מנתזים שעפו מהקירות בעת שטיהרו באש בתים. פציעות אלה, שחלקן חמורות, אפשר היה למנוע אילו הקפידו הלוחמים להרכיב משקפי מגן תוך כדי פעולה (זאת כמובן בתנאי שצה"ל סיפק להם כאלה). כשהייתי בשטח התרשמתי שהלוחמים בסדיר, כעניין משמעתי, הקפידו להרכיב משקפי מגן תוך כדי תנועה, בעוד שאצל אנשי המילואים היו רבים שנעו גלויי עיניים.
הצורך לפתח שיטה מוגנת יותר לפעולה באזור רווי מטענים ופירים אינו נוגע רק לשלב הנוכחי של הלחימה העצימה. גם בעוד כמה שבועות, אחרי שצה"ל ידלל את הכוחות ברצועה ויעבור מהשתלטות מבצעית על פני השטח לפירוק התשתיות התת-קרקעיות והאחרות של חמאס, ימשיכו מחבלים להגיח מפירים וזירות מטענים ימשיכו להוות בעיה. לכן כדאי למצוא לסוגייה הזו מענה סביר שיצמצם את המחיר שהיא גובה.
