בג"ץ קיבל היום החלטה בעלת שורה אחת קטנה, אך עם משמעות גדולה: ההכרעה בעתירות הדורשות הקמת ועדת חקירה למחדל טבח 7 באוקטובר תידחה לאחר הבחירות. בג"ץ קבע כי הממשלה תמסור הודעת עדכון בנוגע להקמת ועדת חקירה עד ל-15 בינואר, כלומר לאחר הבחירות.
עד כה נמנעה הממשלה מהקמת ועדת חקירה כלשהי, ובמהלך דיון מוקדם יותר השנה הציעו שופטי בג"ץ להימנע מהכרעה ולאפשר לציבור את "הכרעת הבוחר" ביום הבחירות בנוגע לסוגיית הקמת הוועדה. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה והממשלה הצטרפו לעמדה שיש לדחות את ההכרעה, אך מטענות שונות, ובג"ץ כאמור אישר זאת היום. הממשלה הבאה היא שתכריע האם תוקם ועדת חקירה, ואיזה סוג של ועדה. רק לאחר מכן בג"ץ יבחן את הידרשותו לסוגיה.
השופטים סברו כבר באפריל שמוטב לדחות את ההכרעה בנושא
(צילום: שלו שלום)
במהלך דיון בבג"ץ שהתקיים השנה ב-23 באפריל הביעו השופטים את דעתם החריגה שלפיה מוטב להותיר את סוגיית הקמת ועדת החקירה להכרעת הבוחר ביום הבחירות. המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג אמר כי "יש מחירים כבדים מאוד לצו שיפוטי. אולי אם הגיעה עונת הבחירות ואנחנו כל כך רוצים את אמון הציבור בוועדה כזו שתקום, האם המועד האידיאלי הוא להשאיר את המלאכה לממשלה שתהיה אחרי הבחירות? הדבר הזה יכול להתקבל הרבה יותר טוב בדעת הקהל".
השופט עופר גרוסקופף הוסיף: "השאלה אם החלטה על הקמת ועדת חקירה - יכול להיות שבממשלה יש גורמים פוליטיים שלא חושבים שצריך לחקור, ואם זאת העמדה שלהם אולי הציבור צריך להחליט". גם השופטת יעל וילנר תמכה: "לא הייתי אומרת רק להשאיר את זה לממשלה, הייתי אומרת להשאיר את זה לציבור בבחירות. זה יהיה נושא שהוא מאוד מדובר והציבור הוא זה שיחליט או יאמר את דברו. זה ממש ליישם את משפט הציבור".
מאוחר יותר, בחודש יולי, הגישה הממשלה את עמדתה כי לא הקימה ועדה וכי על בג"ץ להימנע מהתערבות בנושא, ושעניין זה יוכרע לאחר הבחירות. בפניית הממשלה לבג"ץ נכתב כי "למרבה הצער, בשל אילוצי לוח הזמנים של הכנסת, לא עלה בידי הכנסת להשלים את הליכי החקיקה של הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית בטרם יציאתה לפגרת הבחירות".
בהודעת הממשלה לבג"ץ נכתב עוד ש"אופן חקירת האירועים נשוא העתירות דנן מצוי בלב מחלוקת פוליטית בין המפלגות המתמודדות בבחירות. בנסיבות אלה, אין זה ראוי כי בית המשפט הנכבד יידרש להכריע בסוגיה זו או יתערב בה בשלב זה. בהקשר לכך נקבע כי דווקא בעת הזו, של ערב בחירות, יהיה ראוי שגם בית המשפט ינהג באיפוק ובריסון. מדובר בתקופה רגישה מבחינה פוליטית, ועל בית המשפט לבחון היטב את ההשלכות האפשריות של פסיקתו על הלכי רוח בציבור".
בחודש אוגוסט הביעה בהרב-מיארה לראשונה עמדה כי על בג"ץ לדחות את הכרעתו בעתירות הדורשות הקמת ועדת חקירה ממלכתית למחדל 7 באוקטובר לאחרי הבחירות. היועמ"שית הדגישה כי בתקופת בחירות הממשלה היא ממשלת מעבר וחלים עליה כללי הריסון המשפטיים, ולכן יש לאפשר לממשלה הבאה לקבל החלטה בנושא ולהימנע כעת מפסק דין.
"הגם שחלוף הזמן מעורר קושי רב", מסרה בהרב-מיארה לבג"ץ, "הרי שמשעה שבעת הזו הממשלה לא קיבלה החלטה כלשהי, ובשים לב לכך שאנו מצויים כבר בעיצומה של תקופת הבחירות לכנסת ה-26, ובראי הלכות האיפוק והריסון החלות על ממשלה יוצאת בהפעלת סמכויותיה בהתאם להלכה הפסוקה, מוצע לאפשר לממשלה הבאה להידרש לנושא ולקבל החלטה בעניין".
