בשבוע שעבר, לאחר השיחות הראשוניות בין ארצות לאיראן, אמר השליח המיוחד סטיב וויטקוף כי הסכם עם הרפובליקה האיסלאמית חייב לכלול עצירה וחיסול של תוכנית ההעשרה והחימוש הגרעיני שלה. הוא אמר את הדברים לאחר שיממה לפני כן עלה מדבריו כי האמריקנים רק מעוניינים להגביל את העשרת האורניום ולדרוש מאיראן שתוכנית הגרעין תהיה תחת פיקוח - במקום לשים סוף לתוכנית הגרעין שלה ולפרק אותה כפי שדורשת ישראל.
ההודעה הזו הובילה כנראה לצפירת הרגעה בישראל, אבל בדיווח ב"גרדיאן" - שם למעשה פורטה העמדה האיראנית - צוין כי בשיחות ברומא בסוף השבוע שליחו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כבר הביע שוב עמדה שונה. לפי הדיווח, טהרן סבורה שקיבלה ערבויות שהמטרה האמריקנית היא לא פירוק כל תוכנית הגרעין שלה. "בשיחות באיטליה העביר וויטקוף את הרושם שאותה אמירה על חיסול כל תוכנית ההעשרה הייתה בעיקר לצרכים פוליטיים פנימיים", נכתב שם.
2 צפייה בגלריה
שר החוץ האיראני והשליח האמריקני
(צילום: REUTERS/Evelyn Hockstein/Pool, Amer HILABI AFP, CameraObscura82 shutterstock, Smolkov Vladislav shutterstock)
הכותרת
שיחות הגרעין, התקיפה שלא הייתה באיראן וההשפעה על הלחימה בעזה | רונן ברגמן
24:31
ארבע שעות של שיחות לא ישירות בין ארצות הברית לאיראן ברומא בשבת, בתיווך עומאן, הובילו לפי גורמים אמריקנים להתקדמות משמעותית. שיחות נוספות, של דרגי מקצוע, צפויות השבוע בז'נבה, ולאחר מכן דיפלומטים מדרגים בכירים צפויים להיפגש בסוף השבוע בעומאן.
וויטקוף, שנכח הן בשיחות הראשוניות בעומאן והן באלו שנערכו ברומא, רוצה להגיע להסכם תוך 60 ימים, אבל הוא צפוי להיתקל בהתנגדות מצד הנושא ונותן מהצד האיראני, שר החוץ עבאס עראקצ'י, שסבור שרמות האי-אמון - לצד הפרטים הטכניים הרבים - מובילים לכך שהסבירות להגיע להסכם תוך זמן קצר אינה גבוהה.
שתי הסוגיות המרתיעות ביותר מבחינת האיראנים הן האחסון או ההשמדה של מאגר האורניום של איראן שהועשר לרמה גבוהה, והערבויות החיצוניות שניתן לספק לאיראן למקרה שארצות הברית תפר את ההסכמה להסרת הסנקציות הכלכליות - בתמורה לכך שטהרן תפקיד את תוכנית הגרעין האזרחית תחת ביקורת חיצונית של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א).
איראן רוצה לשמור את מאגרי האורניום שלה במדינה, אבל ארצות הברית מתנגדת ורוצה או להשמיד את המאגר או להעביר אותו למדינה שלישית, כמו רוסיה. טהרן סבורה שרק הסכם שיאושר על ידי הקונגרס מעניק בטוחות מספקות, אבל לשר החוץ האיראני נאמר כי לא ניתן לדעת אם טראמפ ירצה לאשר הסכם שכזה בקונגרס, עקב התמיכה הגדולה בו בישראל.
אפשרות נוספת היא שארצות הברית תסכים "לפצות" את איראן על "ההפסדים שלה", במקרה של יציאה מהסכם. האיראנים העלו את הרעיון הזה בעבר, אבל לא ברור אם הוא ישים. אפשרות שלישית היא שבמקרה של הפרה אמריקנית, רוסיה תוכל להחזיר את מאגר האורניום המועשר לטהרן, וכך תבטיח שאיראן לא תהיה חלק מהצד שייענש על אי-ציות להסכם.
הסכם שכזה יכול להעניק לרוסיה תפקיד מפתח ביחסים העתידיים בין ארצות הברית לאיראן, במקומן של גרמניה, צרפת ובריטניה - הערבות להסכם הגרעין המקורי מ-2015, שממנו פרש טראמפ ב-2018, בכהונתו הראשונה. לא איראן ולא ארצות הברית מעוניינות שהאו"ם ישמש בתפקיד מרכזי.
טראמפ: "לא דחיתי תקיפה באיראן, אני לא ממהר לעשות את זה"
טראמפ ושליחו וויטקוף מעוניינים להגיע לפחות להסכם אחד באחת משלוש הזירות שבהן הם מעורבים במשאים ומתנים - איראן, עזה ואוקראינה. "מה שלא תחשבו על איראן, הם שחקנים רציונליים, ויש סיכוי רב יותר שיגיעו להסכם", אמר גורם ל"גרדיאן".
לפני השיחות ברומא קיבלה איראן חיזוק באמצעות ביקורו בטהרן של של שר ההגנה הסעודי חאלד בן סלמאן. לפחות לפי הדיווח בעיתון הבריטי, אותו ביקור נועד להעביר מסר של סולידריות להתנגדות לכל תקיפה אמריקנית-ישראלית של אתרי הגרעין, ולאי-שיתוף פעולה איתה. בכל מקרה, לפי הדיווח ב"ניו יורק טיימס", טראמפ בלם אפשרות של תקיפה ישראלית שכזו, שתוכננה לחודש הבא. על כך אמר טראמפ: "לא דחיתי תקיפה באיראן, אני לא ממהר לעשות את זה".
