המלחמה באיראן דוחה את הדחת היועמ"שית: ישיבת ועדת השרים לעניין הדרכים והתנאים למינוי והפסקת כהונת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בוטלה. הוועדה תוכננה להתכנס ביום שלישי, אך הדיון בוטל עקב הלחימה מול איראן, בצל הנחיות פיקוד העורף - והנזק הרב מפגיעות הטילים ברחבי הארץ.
1 צפייה בגלריה
יריב לוין
יריב לוין
שר המשפטים לוין, היועמ"שית בהרב-מיארה ורה"מ נתניהו
(צילום:מוטי קמחי, שלו שלום, אלעד גרשגורן )
בהרב-מיארה הייתה צפויה להגיש היום לבג"ץ את עמדתה על הניסיון לפטר אותה, ולטעון כי השימוע לפני הפיטורים שאליו זומנה - וכעת בוטל - לא היה חוקי. לפי היועמ"שית, ההליך המוצע להדחתה, שעוקף את ועדת האיתור להדחת יועץ משפטי (ועדת גרוניס) אינו חוקי. במקביל, גם שר המשפטים יריב לוין תכנן להציג לבג"ץ את עמדת הממשלה, אך לא צפוי לעשות זאת עקב המצב הביטחוני.
לוין צפוי היה לטעון כי הקמת ועדת שימוע להדחת היועצת היא חוקית, ושהדבר התקבל פה אחד בממשלה - שהביעה אי-אמון ביועצת כבר בחודש מרץ. כך, זכותה של הממשלה היא לפטר יועצת שעימה יש לה חילוקי דעות מהותיים וממושכים. לדעתו היועצת מצויה בניגוד עניינים בכך שהיא מונעת מהממשלה לפטרה, שכן מדובר בזכות של הדרג הנבחר. לכשיגיש את עמדת הממשלה, השר צפוי גם לומר שלנוכח האירועים הביטחוניים, חשיבות יחסי האמון בין היועמ"שית לממשלה היא צורך ביטחוני מרכזי.
עמדת בהרב-מיארה נשענת על חוות דעתו של המשנה ליועמ"שית עו"ד גיל לימון, לפיו "ההחלטה הבהולה של הממשלה לשנות את דרך סיום הכהונה של היועצת המשפטית לממשלה אינה חוקית וסותרת את פסיקת בג"ץ. העובדה כי הממשלה לא הצליחה להקים את הוועדה המייעצת לא מצדיקה שינוי של הכללים, ויצירת מנגנון שמאפשר סיום כהונה באופן שרירותי ופוליטיזציה של הייעוץ המשפטי לממשלה". עוד טען לימון כי "למעשה, תחת מעטה של תיקון פרוצדורה, מוצע שינוי טקטוני בתפקיד ובמעמד היועץ המשפטי לממשלה".
לימון הבהיר שההליך החדש להדחת היועמ"שית כולל גורמים פוליטיים בלבד, תוך התעלמות מהחובה להיוועץ עם גורם חיצוני, מקצועי ואובייקטיבי. עוד ציין לימון כי "ההצעה לא מציגה כל הצדקה עניינית למהלך". לדבריו, "היא נובעת, על-פי דברי ההסבר לה, משיקול זר בדמות היעדר יכולת של הממשלה להביא לפיטורי היועמ"שית המכהנת בהתאם למנגנון הקיים, המעוגן כאמור בהחלטת ממשלה קודמת, ולאחר ששר המשפטים פועל מזה מספר חודשים להקמת המנגנון הקיים, אך נתקל ככל הנראה בקשיים לממש את רצונו".
בייעוץ המשפטי אף האשימו כי תכלית ההצעה היא "ליצור עימות נוסף עם מוסדות המשפט, לרבות עם פסיקת בג"ץ". כמו כן, ציין עו"ד לימון את העיתוי שבו מועלית ההצעה "בבהילות" בישיבת הממשלה: "לקראת הגשת עמדת המדינה לבג"ץ בעניין יישום חובת הגיוס השוויונית והאחידה, ובעיצומם של דיונים על אודות קידום חקיקה שמיועדת לפטור חרדים חבי גיוס מחובה זו. זמן קצר לאחר ששר המשפטים ביקש לשכנע את היועמ"שית לשנות את עמדתה המקצועית לקראת הגשת התגובה המקדמית של המדינה לבג"ץ בעניין מבנה הוועדה לבחירת שופטים; ובראשיתה של חקירתו הנגדית של ראש הממשלה".
לכן, צוין בחוות הדעת, "עמדתנו היא כי ההחלטה בלתי חוקית, וכי קיימת מניעה משפטית לאמצה. הצעת המחליטים לוקה במגוון רחב של פגמים הליכיים ומהותיים, המקימים מניעה משפטית מובהקת מאישורה".