בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר היום (שלישי) 7 שנות מאסר ו-20 שנות פסילת רישיון נהיגה על סוריה אבו עראר (44), תושבת הנגב, שהורשעה בשתי עבירות של המתה בקלות דעת לאחר שגרמה לתאונה הקטלנית שבה נהרגו בני הזוג אליאב אבקסיס (23) וארוסתו שחף דנינו (28) בפברואר אשתקד באזור באר שבע. השניים עמדו להתחתן ונהרגו לאחר שאבו עראר חצתה קו הפרדה רצוף כשהחליטה לבצע עקיפה. עם הקראת גזר הדין, פרצו משפחות הנפגעים בבכי וצעקו: "שבע שנים, זה מה שהחיים שלהם שווים?!".
תיעוד המהומה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע
(צילום: אילנה קוריאל )
גדי, אביה של שחף, פורץ בבכי באולם
( צילום: אילנה קוריאל )
אחותה ואימה של שחף דנינו בבית המשפט, היום
(צילום: אילנה קוריאל )
הנאשמת סוריה אבו עראר מסתירה את פניה בבית המשפט
(צילום: אילנה קוריאל )
שופטת המחוזי נועה חקלאי התחשבה בהודאה של אבו עראר ובכך שהיא אם ל-8 ילדים, ונימקה את העונש בחשש מפגיעה בהם. בנוסף למאסר ולפסילת רישיון הנהיגה שלה ל-20 שנים, אבו עראר תפצה כל אחת ממשפחות הנפגעים ב-180 אלף שקלים. אבו עראר הורשעה במסגרת הליך גישור אותו ניהל נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופט המנוח בני שגיא, שנהרג בתאונת דרכים בתחילת השנה. לאחר הקראת גזר הדין, משפחתה של שחף סיפרה כי בדיוני הגישור מול נשיא המחוזי המנוח בני שגיא, הוא אמר כי הענישה צריכה להיות לפחות 12 שנה.
השופטת חקלאי ציינה בגזר הדין כי "אין במילים נחמה כדי להקל על הכאב העמוק. אליאב תואר כילד מצטיין, אדם אהוב ומיוחד, בעל שאיפות, שרצה להיות שוטר. שחף תוארה כילדה עם לב רחב שהפיצה אור סביבה והייתה למשענת. היא אהבה ילדים ותכננה להקים משפחה עם אליאב. מותם הסתמי והמיותר ריסק את משפחותיהם שמתמודדות עם השכול הנורא ומתקשות להשתקם. אני תקווה שבתום ההליך בני המשפחה יוכלו להמשיך הלאה בחייהם למרות הפצע הנורא שלא יגליד".
"וכעת למעשיה של הנאשמת. הנאשמת עקפה שני רכבים והאיצה למהירות 124 קמ"ש (בכביש בו מותר 90 קמ"ש). בשל נסיעתה לנתיב הנגדי הנאשמת סטתה ימינה ושמאלה והתנגשה חזיתית ברכב המאזדה. מותם נקבע במקום. במעשיה ובמחדליה גרמה למותם בקלות דעת תוך נקיטת סיכון בלתי סביר. הנאשמת הביעה צער עמוק על התאונה ולו היה אפשר להחזיר את השעון אחורה לא הייתה יוצאת מהבית. היא שיתפה שגם היא איבדה ילד בתאונת דרכים ונהרסה נפשית ומקווה למות בכל יום".
תיעוד קשה לצפייה: עוקפת בקו לבן רצוף - ופוגעת ברכבם של הזוג
האב גדי דנינו מדבר עם התובע בתיק, עו"ד אבי ביטון
(צילום: אילנה קוריאל )
לדברי השופטת, "הנאשמת לא חפצה במותם, אך העקיפה הייתה מתוכננת. מדובר בסטייה מרמת ההתנהגות המצופה ממשתמשי הדרך. העובדה שילדיה הקטנים היו ברכב אין בה להפחית מאחריותה. היא העמידה בסכנת חיים את משתמשי הדרך ואת ילדיה. בית המשפט לא נותר אדיש לטראומה הקשה שחווים בני המשפחה, לצער העמוק ולגעגועים. הנאשמת היא שבחרה לבצע את העקיפה המסוכנת. אין בידי לקבל את דברי משפחתה שתאונות קורות. זה אינו גורל".
לפני הקראת גזר הדין נרשמו חילופי דברים בין משפחתה של אבו עראר למשפחותיהם של בני הזוג שנהרגו. כוחות אבטחה גדולים הגיעו לבית המשפט כדי לחצוץ בין משפחת הנאשמת למשפחות הקורבנות, כאשר את הנאשמת הביאו לחדר השופטים עד למתן גזר דינה. גם לאחר סיום הדיון נרשמו עימותים בין משפחות הקורבנות למשפחת הנאשמת, כאשר אחותה של שחף טענה כי נזרקו אבנים לעבר משפחתה. כוחות משטרה גדולים הגיעו למקום.
עו"ד ליאת לוי סיגל מהסיוע המשפטי, שייצגה את משפחות הקורבנות, מסרה: "המשפחות מאוכזבות מאוד מגזר הדין. זו לא התוצאה שלה ציפינו. אנחנו נבקש לשקול בכובד ראש ערעור על גזר דין שמקל בכל קנה מידה אפשרי".
תחינת המשפחות לפני גזר הדין
עוד לפני הדיון היום, השופטת חקלאי ציינה כי במסגרת הטיעונים לעונש, שהתקיימו בחודש יולי האחרון, הפרקליטות ביקשה להטיל עליה עונש של עד 16 שנות מאסר ופסילת רישיון עד 25 שנה. אימה של שחף כתבה מכתב לשופטת חקלאי: "אני כותבת לך את המילים האלו מתוך הריסות חיי, מכיוון שאינני מסוגלת נפשית לעמוד היום באולם בית המשפט ולראות את מי שהשמידה את עולמי. אני רוצה לומר בצורה הברורה ביותר: התאונה הזאת הייתה יכולה להימנע. כל האסון, הכאב, הצער וההרס הטוטאלי היו יכולים להימנע מאיתנו".
אימו של אליאב על הנאשמת: "היא מחבקת את הילדים שלה, אני מחבקת אבן"
(צילום: אילנה קוריאל )
זירת התאונה הקטלנית בנגב. "בחיים שלי לא פחדתי עד שהגעתי לילדה שלי. התמוטטתי, איבדתי הכול"
(צילום: קרדיט כבאות מחוז דרום)
"בשבריר שנייה החיים שלנו נגמרו בגלל שהנאשמת החליטה לעבור על חוקי התנועה ולחצות קו הפרדה כפול רצוף", המשיכה האם. "לא היה להם סיכוי מול ההפקרות שלה. הם יצאו לנסיעה תמימה, חצי שעה מהבית לקטיף תותים, ולא חזרו מעולם. הנאשמת העזה לומר: זה לא בידיים שלי. הרשי לי לומר לך - הכול היה בידיים שלה. ההגה והבחירה להפקיר את החיים של שחף ושל אליאב היו בידיים שלה בלבד. היא מחקה שתי נפשות, שתי עולמות מלאים, והשאירה משפחות מדממות שעולמן נשבר לרסיסים. את יכולה לתת עונש משמעותי, שלשופטים הבאים יהיה גזר דין להישען עליו. אף אחד לא יבין מה זה לעבור בין ספקי חתונה ולהגיד לדי.ג'יי 'מצטערת, תבטל את התאריך, החתן והכלה נרצחו, סליחה, לא תהיה חתונה'".
גדי, אביה של שחף, שהיה חובש במד"א, סיפר על יום האסון: "קיבלתי מקרה, לנסוע לקבוע מוות על שני הרוגים. לא ידעתי שזו הבת שלי והחתן שלי. אני מגיע למקום, קצין המשטרה מחבק אותי, מרחיק אותי מהמקום. אני לא יודע למה. חשבתי שעשיתי משהו באותה שבת. הוא הרחיק אותי ואז ברחתי לו מהיד, רצתי למקום התאונה. אני רץ לשם ורואה שתי גופות על צד הכביש. אני מרים את הסדין ורואה את הבת שלי שם. אני רואה את הילדה שלי".
"אף פעם בחיים שלי, 26 שנה אני במד"א - ראיתי הרוגים, פצועים, אנשים תלויים - בחיים שלי לא פחדתי עד שהגעתי לילדה שלי. שם התמוטטתי. איבדתי הכול. בפעם הראשונה שהזמינו אותי לחתונה ניסיתי להיכנס. ראיתי את ההינומה וברחתי מהמקום. לא יכולתי. התחלתי לבכות. הייתי מאושר כשקיבלתי את הבשורה שהילדה שלי מתחתנת. הייתי מאושר. אני מתחנן - תעשי צדק".
שחף דנינו ואליאב אבקסיס. המשפחות התחננו לצדק
תיעוד מהמהומה מחוץ לאולם
(צילום: אילנה קוריאל )
שרון, אחותה של שחף: "העונש לא משקף את האובדן העצום"
(צילום: אילנה קוריאל )
אימו של אליאב, רחלי, שיתפה: "היום, כשאני רוצה לדבר איתו, אני הולכת, יושבת ליד אבן ומדברת. הבחורה הזאת שיושבת פה, שנה וחצי נהנתה מהילדים שלה בבית. כשהיא רוצה לחבק את הילד שלה היא הולכת לחבק ילד, לא קבר או אבן. גם אם היא תקבל 20 שנה היא עדיין תחזור לילדים שלה ותראה אותם. אנחנו לא נראה את הילדים שלנו יותר לעולם".
"לא אשמע את הילד שלי קורא לי 'אמא' יותר לעולם. אני מתקשרת אליו לפעמים לטלפון. אבל הוא לא עונה לי. היא עקרה לנו את הנשמה מהגוף. לא טוב לי לחיות במציאות כזו כשהבן שלי מתחת לאדמה. כל פרפר לבן שאני רואה, אני מדברת איתו. אני חושבת שזה הבן שלי שבא להיות איתי ולדבר איתי. שתי גופות. למה? בשביל רגע אחד של טמטום".
סנגורה של אבו עראר ביקש להקל בעונשה לאחר שהודתה בכתב האישום. בדיון אמרה אבו עראר: "אני מקווה כל יום למות. החיים שלי הרוסים. אני נהרסתי נפשית. אני לא ישנה בכלל. כל הזמן אני לבד חושבת מה יעלה בגורל הילדים שלי. אני מצטערת על כל מה שקרה".
