הרצח המזעזע של ימנו בנימין זלקה בפתח תקווה זעזע מדינה שלמה, אבל הנתונים מדברים בעד עצמם: בשנים האחרונות עולה בהתמדה מספר התיקים שנפתחים במשטרה לבני נוער שהיו מעורבים באלימות קשה - איום ברצח, ניסיון רצח וגם במקרים הקשים ביותר - גרימת מוות: הריגה ורצח.
לא פחות מ-109 תיקים כאלה נפתחו בשנת 2024, השנה האחרונה שלגביה נאספו נתונים. בשנה שלפני כן, המספר עמד על 97 תיקים. בחמש השנים שקדמו לכך, המספרים היו נמוכים הרבה יותר: כמה עשרות מדי שנה. יו״ר המועצה לשלום הילד, ורד וינדמן, סבורה שנתוני השנים הבאות ילמדו על המשך המגמה. ״ילדים הם בבואה של החברה, הם לא חיים בוואקום״, היא אמרה.
תיעוד הרצח של ימנו בנימין זלקה בערב יום העצמאות
(צילום: לפי27א' מתוך חוק זכויות יוצרים )

בצל השיח החברתי ההולך ומקצין, האלימות ומצב החירום המתמשך הגובים קורבנות בגוף ובנפש - אם לא יהיה כאן שינוי משמעותי, האלימות בקרב בני נוער רק תחריף. ״האווירה שכולנו חיים בה משפיעה קודם כל על הפגיעים ביותר - ילדים ונוער״, אמרה וינדמן, ״הכתובת על הקיר״.
לכך יש להוסיף את שנות הקורונה, המצטברות בסך הכל ליותר משש שנים שבמהלכן מערכת החינוך לא פעלה כסדרה. מקרי הקצה שעליהם יש להגיב בחומרה אינם מתרחשים בחלל ריק. ״יש הרבה דברים שקורים עוד קודם, ובהם צריך להשקיע״, אמרה יו"ר המועצה לשלום הילד. ״נשירה מבתי הספר למשל, וילדים שזקוקים לטיפול ולא מקבלים אותו בזמן. כשהתופעות לא מטופלות, הן מגיעות לכדי קיצון - בפגיעה או בהיפגעות״.
יש לציין כי באופן כללי, בשנים האחרונות קיימת ירידה במספר התיקים הפליליים שבהם מעורבים בני נוער. אך בעבירות הקשות ביותר, חיי אדם ועבירות מין, המגמה היא של עלייה מדאיגה. וינדמן מייחסת את הירידה הכללית בפשיעה לתוכניות מניעה שונות הפועלות בהצלחה למניעת עבריינות, אך מזהירה כי לצד זאת ישנן גם מגמות של החרפה במצבם הנפשי של בני הנוער, שבאות לידי ביטוי אמנם לא בפשיעה - אלא בפגיעה עצמית ובבריאות הנפש.
עו"ד ורד וינדמןורד וינדמן, יו"ר המועצה לשלום הילדללא קרדיט
האלימות ועבריינות המין, קצה הקרחון של האלימות, צריכות לדעתה להדאיג את החברה כולה. ״חשוב לומר: קטינות היא לא חסינות״, אמרה וינדמן בהקשר לעבירות הקשות שביצעו על פי החשד בני נוער בסוף השבוע האחרון, אך לצד הענישה והאכיפה - חובתנו להשקיע במניעה. ״צריך לחשוב איך מצילים את הקורבנות הפוטנציאליים הבאים״, היא אמרה. ״לפעמים הפתרון הוא פשוט מאוד: להשקיע ברשת חברתית חזקה, באנשי מקצוע״.
היא מזהירה כי מערכת הרווחה והחינוך, שאמורות היו לזהות בזמן את מקרי הקיצון ולהציע התערבות מתאימה, ״הולכות ונשחקות". לדבריה, "לא משקיעים מספיק תקציבים, ואין תוכנית גג לשיפור המצב. חובה שתהיה - כי שום דבר לא ייפתר מעצמו״.
שבעת העצורים בחשד למעורבות ברצח הקשה בפתח תקווה מצטרפים לכ-13 אלף נערים שנפתח להם תיק במשטרה בחשד לביצוע עבירה כלשהי. חלקם לא יבשילו לכדי כתב אישום או - בעיקר במקרים הקלים יותר - ויעברו למסלול חלופי של טיפול מותנה, הליך שבמסגרתו שירות המבחן לנוער ממליץ למשטרה לסגור את התיק ללא רישום פלילי, ולהעביר אותו למסלול חלופי של שיקום.

"נערים שיושבים על הגדר - אפשר להזיז לכיוון הנורמטיבי"

כל המקרים הללו, בין אם יגיעו לכדי אישום ובין אם לאו, עוברים תחת ידיהם של קציני המבחן לנוער שפועלים במסגרת משרד הרווחה. ״אנחנו מזועזעים, כמו כל הציבור, מהמקרים הקשים״, אמרה בטי חנן, קצינת המבחן הראשית לנוער. ״המקרים הללו פוגעים בתחושת הביטחון שלנו כחברה ודורשים מאיתנו לעצור, להתבנון ולחשוב מה עושים״. עם זאת, לחנן חשוב להדגיש כי ״האחריות על המקרים האלה רב-מערכתית, ולא נמצאת במקום מסוים״.
הטיפול בנערים, בין אם הם עוברי חוק ובין אם עדיין לא הגיעו לכדי כך, דורשת שילוב כוחות בין ״הרווחה, החינוך ומערכת אכיפת החוק״. לצדם, מוטלת אחריות גם על ההורים. גם חנן רואה עלייה בשיעור הנערים המופנים לשירות המבחן בשל עבירות אלימות - המהוות היום כ-40% מכלל העבירות שבגינן נפתחים תיקים במשטרה לבני נוער. זאת, לאחר שנים שבהן אחוז ניכר מהעבירות היו קשורות ברכוש.
״הנוער שלנו גדל ומתחנך בתקופה מאוד קשה״, אמרה חנן, שמייחסת גם היא את העלייה באלימות למצב החירום המתמשך ולמלחמה. בנוסף, היא אמרה, ״זה דור שלא זכה להרבה נוכחות במערכת החינוך - מה שנפגע הוא לא רק לימודי המתמטיקה ואנגלית אלא גם ההתפתחות של תפיסה מוסרית וחברתית״. היעדר תפיסה מוסרית וחברתית הוא מאפיין של נוער עובר חוק - שלמרבה האימה מביע אדישות לצרכים של אחרים וסובל ממחסור במיומנויות חברתיות ותקשורתיות. חנן ציינה גם כי לעתים קרובות, הנערים הללו גדלו בצל מודלים משפחתיים שבהם ״כל דאלים גבר״ ("כל החזק גובר" בארמית).
לקשיים החברתיים ולרקע הבעייתי יש להוסיף את העובדה שגיל ההתבגרות מתאפיין בשיקול דעת לקוי, ובקושי להבין את המחירים ארוכי הטווח של הבחירה בדרך הפשע והאלימות. עם זאת, להתערבות בגיל צעיר יש גם צד מעורר תקווה: ״בגיל ההתבגרות הדפוסים עוד לא מקובעים. עדיין אפשר להסיט את מסלול ההתפתחות. נערים שיושבים על הגדר - אפשר להזיז לכיוון הנורמטיבי. לא תמיד אנחנו מצליחים, תמיד יש את קצה הרצף. ועדיין, אנחנו מאמינים שאפשר לפתוח בפני הנער את אפשרות הבחירה. נער שאומר 'לא היתה לי ברירה אחרת, כל אחד היה מתנהג אותו דבר'. התפקיד שלי הוא להסביר שיש אלטרנטיבות, שיש עוד אפשרויות לנער שמגיע לטיפול אצלנו. יש סיכוי טוב לשיקום״.

ואולם, הגם שהמענים בשירות המבחן לנוער מקצועיים ומוכיחים את עצמם, גם השירות הזה - כמו מרבית שירותי הרווחה במדינת ישראל - סובל ממחסור בכוח אדם ובקושי באיוש התקנים. ״זאת עבודה מלאה במשמעות וערך, ומאוד אפקטיבית, אבל היא מאוד קשה - והשכר לצערי לא גבוה״, אמרה חנן. ״אנחנו כמדינה צריכים להבין שצריך להשקיע משאבים בחינוך, בטיפול וברווחה כדי שנוכל לאתר ולזהות דגלים אדומים, לזהות את הסימנים בזמן ולבנות מענים מותאמים. לזהות את הסימנים בזמן זאת עבודה יומיומית״.
עו״ד מרי גונטר, מנהלת מחלקת הנוער במחוז המרכז בסנגוריה הציבורית, שמייצגת את אחד החשודים בפרשת הרצח בפתח תקווה, ציינה כי מרבית הקטינים המיוצגים בסנגוריה עונים על ההגדרה של נוער בסיכון, או מה שהחוק מגדיר כ״קטינים נזקקים״ - מי שמגיעים מרקע של הזנחה והיעדר טיפול מתאים. ״ההידרדות מגיעה הרבה לפני שמגיעים למישור הפלילי״, היא אמרה.
בכתבה זו שולבו סרטונים ותמונות לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. בעל זכות יוצרים הסובר כי נעשה שימוש ביצירתו מוזמן לפנות במייל האדום בצירוף הוכחת בעלות ביצירה והבהרה האם ברצונו שתוסר או שישולב קרדיט על שמו במסגרת הפרסום