האם התמשכות המלחמה באיראן וההידלדלות במלאי הטילים והתחמושת של ארצות הברית תשפיע לרעה על המאזן הגיאו פוליטי בעולם בין וושינגטון לבין רוסיה וסין? גורמים אמריקנים רשמיים אמרו ל"ניו יורק טיימס" כי המלחמה באיראן, שנמשכת כבר כחצי שנה, אילצה את הפנטגון להעביר למזרח התיכון טילים, ספינות, מטוסים ויחידות הגנה אווירית מאירופה ומאסיה. על פי הדיווח, גורמים אמריקניים ומערביים הביעו חשש כי הוצאת הנשק והכוחות מהאזורים האלה תשפיע על החלטותיהן של רוסיה וסין בעניין פתיחה של עימות צבאי - שעשוי להוביל לעימות גם עם ארצות הברית.
גלריה
שי ופוטין ינצלו את ההזדמנות?
(צילום: AP PhotoAlex Brandon8, ALEXANDER NEMENOV/Pool via REUTERS, Sputnik / Alexander Scherbak / Pool via REUTERS / רויטרס,AFP / JOHN HAMILTON / US DEPARTMENT OF DEFENSE)
על פי הנתונים שבידי "ניו יורק טיימס", צבא ארצות הברית שיגר מאז תחילת המלחמה יותר מ-1,500 מיירטי פטריוט, ובמלאי נותרו פחות מ-1,700. גם אם קצב הייצור יואץ, יידרשו יותר משנתיים כדי להשלים את החוסרים שנוצרו. עוד דווח על מחסור חמור בכמה סוגים של טילים ארוכי טווח ובהם טילי קרקע-קרקע מסוג ATACMS.
לפי שני גורמים המעורים בפרטים, יו"ר המטות המשולבים, הגנרל דן קיין, הזהיר את טראמפ עוד לפני המלחמה מפני שימוש נוסף במלאי שכבר הידלדל. טראמפ החליט בכל זאת לתקוף, מתוך הערכה שהמלחמה תסתיים במהירות - אך הערכה זו כאמור התבררה כשגויה. נזכיר שהלילה (בין שישי לשבת) דווח ברשת CNN כי הגנרל קיין מחפש "נתיב יציאה" מהמלחמה עם איראן. על פי שלושה גורמים שמעורים בפרטים, קיין אמר בשיחות סגורות עם בכירים בצוות של טראמפ כי האפשרויות הצבאיות שעל הפרק להסלמת הלחימה עלולות להשיג תוצאה הפוכה, וכי כוח אווירי אינו צפוי להשיג את יעדי המלחמה המוצהרים של הנשיא.
הקשר האוקראיני
על רקע התמשכות המלחמה באיראן, אמרו מקורות רשמיים ל"ניו יורק טיימס" כי בשל המצב ארצות הברית עיכבה אספקה של מערכות נשק ל"לקוחות באירופה ובאסיה". נראה שמי שסובלת כעת מההידלדלות במלאי הנשק האמריקני היא אוקראינה. הנשיא וולודימיר זלנסקי אמר השבוע כי מספר טילי ההגנה האווירית שמדינות המערב מעבירות לארצו ירד השנה לכשליש מהכמות שסופקה ב-2025. ביום רביעי האחרון לא הצליחה אוקראינה ליירט אף אחד מ-28 הטילים ששיגרה רוסיה במתקפה שבה נהרגו לפחות 17 בני אדם. זלנסקי אמר כי מיירטים נוספים היו יכולים להציל חיים. אוקראינה אמנם הפכה בשנות המלחמה עם רוסיה למעצמת ייצור בתחום הכטב"מים ההתקפיים, אך בכל הנוגע למערכות הגנה מפני טילים אין לקייב תשובות מול השיגורים מרוסיה.
במסיבת עיתונאים שקיים בבלגרד עם ראש ממשלת סרביה התייחס זלנסקי לסוגיית המחסור בטילי יירוט נגד האיום הבליסטי הרוסי, והתייחס גם לישראל, ולניסיונות של קייב לרכוש ממנה מערכות הגנה אווירית. "גם אנחנו היינו רוצים לקבל מישראל הגנה אווירית", אמר. "נהיה מוכנים לקנות, אבל עדיין אין לנו את ההזדמנות הזו, למרות שאנחנו בדיאלוג".
כמות משלוחי הנשק מארצות הברית פחתה. נשיא אוקראינה זלנסקי
(צילום: AP Photo/Alex Brandon)
בכל הנוגע לאיום שנשקף לארצות הברית מכיוון רוסיה, הצבא של ולדימיר פוטין שקוע עמוק במלחמה באוקראינה וסופג על פי הערכות במערב אבדות כבדות, אך אנשי התעמולה של הקרמלין הדגישו פעמים רבות כי למעשה המערב הוא זה שמנהל מלחמה נגד רוסיה במטרה להכריע אותה, באמצעות אוקראינה. ב"וול סטריט ג'ורנל" דווח השבוע כי על פי הערכות מודיעין במערב רוסיה עשויה לבחון את המחויבות של ברית נאט"ו לחבריה ולתקוף בשנים הקרובות מדינה שחברה בארגון. ראשי המדינות הבלטיות, ליטא, לטביה ואסטוניה, הביעו לא פעם חשש כי האזור הבלטי עשוי להפוך לזירת עימות בין רוסיה לבין המערב. פרט לכך, דוברים רוסים שבהם הנשיא לשעבר דמיטרי מדבדב, ציינו פעמים רבות במהלך המלחמה עם אוקראינה כי כל מדינה מערבית שמספקת נשק לאוקראינה היא יעד לגיטימי לתקיפה מצד רוסיה.
בכל הנוגע למצב באסיה, הרי שהפנטגון העביר למזרח התיכון טילי טומהוק וטילים ארוכי טווח נוספים שנשמרו למקרה של מלחמה עם סין, וכן מאות מיירטים מתקדמים מדרום קוריאה וממדינות אחרות. גם נושאת מטוסים וכמה מהמשחתות המתקדמות ביותר של הצי האמריקני הועברו למלחמה באיראן. גורם אמריקני אמר כי הוצאת מערכות הגנה ואמצעי מעקב מדרום קוריאה הפכה את הכוחות האמריקניים שם לפגיעים יותר במקרה של מלחמה עם צפון קוריאה.
"הביורוקרטיה חונקת קבלנים"
בינתיים בארצות הברית מנסים ליישם צעדים על מנת למלא את מלאי התחמושת. על פי סוכנות הידיעות AP, הצבא האמריקני הודיע אמש כי הוא פותח שורה של מטווחים שמיועדים לחברות פרטיות שמפתחות טילים, כטב"מים וכלי נשק אחרים בתקווה לרכוש אותם מהר ככל הניתן לשימוש בשדה הקרב. מזכיר הצבא דן דריסקול אמר לכתבים באחד המטווחים שנפתח במדינת מישיגן כי המהלך "יקצר חודשים ולפעמים שנים של ביורוקרטיה" שלדבריו "חונקת קבלנים צבאיים". לדברי דריסקול: "לפעמים לוקח לחברה פרטית פרק זמן של 12 עד 18 חודשים לבצע ניסוי שיבחן דבר שאמור לשדרג את חייו של החייל. זה לא יעיל".
בדברים שאמר ל-AP אמר השר האמריקני כי השינויים במדיניות שנועדו לייעל את מערכות ייצור הנשק, נובעים בין היתר מהניסיון האוקראיני, ומההצלחה של קייב לייצר מערכות נשק חדשות, בעיקר כאמור התקפיות, בפרק זמן קצר יחסית. על פי הדיווח, הממשל האמריקני מתכוון גם לעודד חברות קטנות להיכנס לתעשיית הנשק כשלדברי השר דריסקול "הצבא שואף לשבור כל מחסום שהקמנו ב-20 או 30 השנים האחרונות".
למרות שהממסד הצבאי האמריקני מאותת באופן חד וברור על הצורך למלא את מחסני הנשק, בבית הלבן דחו את הטענות על מחסור. דוברת הבית הלבן, קרוליין לוויט, אמרה ל"ניו יורק טיימס" כי לארצות הברית יש ״יותר ממספיק כוח אש כדי לבצע כל פעולה שהנשיא יורה עליה, בכל זמן ובכל מקום״. נזכיר שטראמפ פרסם השבוע בעצמו פוסט נזעם שבו חזר על הטענה שהדיווחים על המחסור בנשק אינם נכונים, קבע שהפרסומים בנושא "בוגדניים" וכי מי שאחראי לכך ייענש.
בהכנת הכתבה השתתף יאיר נבות
