"מועצת זכויות האדם" של הקרמלין (HCR) פנתה בשבוע שעבר לאו"ם בנוגע למעצרו של ההיסטוריון הרוסי ארטיום קירפיצ'ונוק שלפי מקורביו נעלם בישראל בתחילת החודש. לפי הפנייה, קירפיצ'ונוק נעצר בנתב"ג על ידי שב"כ זמן קצר לאחר שנחת בארץ.
במועצה קראו לאו"ם לפנות לרשויות בישראל בדרישה לקבל הסברים על עילת מעצרו של קירפיצ'ונוק וכן לאפשר לו גישה מיידית לעורך דין וטיפול רפואי מוסמך. בנוסף ביקשו ברוסיה לקבל מידע על תנאי מעצרו, בקשה לחומרי חקירה והצהרה מטעם האו"ם שקובעת כי המעצר "שרירותי", אלא אם תתקבל "תגובה מספקת" מישראל.
ימים לפני הפנייה הרשמית פתחו פעילים ברוסיה בקמפיין למען ההיסטוריון, שהרבה למתוח ביקורת על ישראל. בשבוע האחרון פורסמו שורה של עצומות שעוסקות בגורלו ובהן נקראו השלטונות ברוסיה לגלות מעורבות רבה יותר על מנת להשיג פרטים.
לפי הפעילים, הסיבות למעצרו של הרוסי ומצבו הפרוצדורלי לא פורסמו, לא הוגשו כתבי אישום רשמיים, וחומרי התיק לא נחשפו. בפניית רוסיה, שצוטטה בערוצים רשמיים במדינה, המעצר בוצע כאמור על ידי שב"כ, וצוין כי מעצרים של השירות מתבצעים "בדרך כלל בשל חשדות לפשעים נגד ביטחון המדינה".
"עובדה זו נותנת סיבה להאמין כי המעצר נובע מהשקפותיו הפוליטיות", נכתב, "צעד כזה מהווה הפרה בוטה של הזכות לחופש הביטוי (סעיף 19 לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות)".
מפרטים שפורסמו ברוסיה עולה שקירפיצ'ונוק נחת בנתב"ג בטיסה מבירת ארמניה ירבאן ב-2 באוגוסט. כל הניסיונות של מקורביו ליצור עימו קשר נכשלו. שלושה ימים לאחר שנעלם כביכול, אמר שגריר רוסיה בישראל אנטולי ויקטורוב לסוכנות הממשלתית הרוסית "טאס" כי "דיפלומטים רוסים עוקבים אחר המצב", אך מאז לא היו כל התייחסויות רשמיות של רוסיה לנושא. גם הרשויות בישראל לא התייחסו לדברים.
קירפיצ'ונוק (51) נולד בסנט פטרסבורג ועלה לישראל בשנות ה-90. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטה העברית וכ-15 שנה לאחר עלייתו שב להתגורר ברוסיה. הוא אימץ קו ביקורתי מאוד נגד מדינת ישראל והרבה לכתוב נגד המדינה ונגד הציונות.





