פרקליטות המדינה הודיעה הבוקר (שני) לבית המשפט העליון כי היא מסכימה לקבל את בקשתו של סופיאן מסלוחי למשפט חוזר - ובאופן חריג אף לזכות אותו, מבלי לקיים משפט חוזר. מסלוחי, שכונה "מייקל ג'קסון הישראלי" בשל דמיונו לזמר, הורשע ב-1994 ברצח סוחר התכשיטים מנשה עטר. בבקשה למשפט חוזר נטען כי ההודאה שמסר מסלוחי במשטרה ובבית המשפט היא הודאת שווא, שנמסרה בעת שהיה נתון במצוקה על רקע מעצר ממושך בתנאי בידוד, שבמהלכו אף עבר תקיפה מינית בידי מדובב שהוכנס לתאו.
מסלוחי יישאר בכלא גם אם יזוכה בתיק, מאחר שהורשע בתיק אחר - שהבקשה לא עסקה בו. נשיא המדינה קצב את עונשו לתקופה של 42 שנים, ומועד שחרורו המלא יחול ב-1 בספטמבר 2036.
הודאתו של מסלוחי הייתה בזמן שהיה עצור בתיק אחר, כאשר היה בן 18 בלבד. במהלך המעצר פנתה אליו המשטרה, במסגרת חקירה של שלושה תיקי רצח שהיו עד אז בלתי מפוענחים. המשטרה חשפה בפניו את חומרי החקירה בתיקים והשתמשה בו כדי להפליל שמונה נאשמים נוספים, חפים מפשע, שלא היה להם קשר למעשי הרצח. באותו אירוע שהתרחש ב-1990, נורה עטר, נפצע אנושות ובהמשך נפטר מפצעיו. על מסלוחי נגזר מאסר עולם.
על פי הודעת הפרקליטות, "העמדה גובשה נוכח נסיבות ייחודיות שעלו במסגרת בחינה מחודשת של התיק. בחינה זו נערכה על רקע הכרעת דין שניתנה בעבר בעניינם של שותפיו לפרשה, אשר הקביעות שנכללו בה העלו קשיים ותמיהות, שיש בהם כדי להשליך על משקלה הראייתי של ההודאה שמסר מסלוחי, הגם שנמסרה באופן חופשי ומרצון.
במכלול השיקולים ניתן משקל משמעותי גם לכך שמסלוחי ממילא מרצה מאסר עולם חופף בגין רצח אחר, שאחריותו אליו אינה שנויה במחלוקת, וכי בנסיבות הייחודיות של תיק זה, בחלוף יותר משלושה עשורים מאז האירוע, נמצא כי אין הצדקה משפטית ומעשית לקיומו של משפט חוזר. הפרקליטות מדגישה כי אין בעמדה זו כדי להעיד על פגם בהודאתו של סופיאן מסלוחי, אשר נמסרה באופן חופשי ומרצון, וכי מדובר במקרה חריג וייחודי, שנבחן בזהירות רבה, תוך איזון בין עקרון סופיות הדיון לבין שיקולי צדק".
למסלוחי לא הייתה כל ידיעה ביחס לתיקי הרצח, אך הוא שיתף פעולה עם השוטרים, על רקע המצוקה שהיה נתון בה וטובות הנאה שהובטחו לו, ובמהרה הפך לעד מפתח בשלושת התיקים. בתיק הרצח של עטר, מסלוחי הודה שלקח בעצמו חלק בתכנון ובביצוע של המעשים - אף שלא הייתה לו כל מעורבות באירוע זה.
בסופו של יום, שמונת הנאשמים האחרים זוכו לאחר שניהלו משפט הוכחות, ואילו מסלוחי הוא היחיד שהורשע, וזאת על בסיס הודאתו. הרשעה זו באה זמן קצר לאחר הרשעתו בתיק אחר, שהבקשה אינה עוסקת בו, כאשר לחובתו כבר מאסר עולם ושבע שנות מאסר נוספות. בהתאם להסדר הטיעון, הוטל עליו עונש של מאסר עולם נוסף, תוך קביעה כי ירוצה בחופף לעונש מאסר העולם הראשון.
בבקשה, שהוגשה על ידי עורכי הדין מורן כרמון ונועה זעירא מהסניגוריה הציבורית, נטען כי בעניינו של מסלוחי התקיים צבר של גורמי סיכון למסירת הודאת שווא. בתקופה שבה התקיימו החקירות בשלושת תיקי הרצח הבלתי מפוענחים, מסלוחי היה עצור במשך יותר משנה בתנאים קשים ביותר, שכללו גם הפעלת מדובב שביצע בו מעשים מיניים, כפי שנקבע בבית המשפט, ולטענת מסלוחי - בניגוד לרצונו.
ערבי ממזרח ירושלים וטרנסג'נדר
מסלוחי סיפר כי ספג אלימות פיזית מצד החוקרים, והעיד לגבי החזקתו בתנאי בידוד לאורך תקופה ממושכת. גם מאפייניו האישיים של מסלוחי היוו גורם סיכון למסירת הודאת שווא, לרבות גילו הצעיר על גבול הקטינות, השתייכות למספר קבוצות מוחלשות לנוכח מוצאו כערבי ממזרח ירושלים, הזדהותו כהומוסקסואל וטרנסג'נדר ועיסוקו בזנות למחייתו, והעובדה שלא היה מיוצג במהלך ניהול החקירה. גורמי סיכון אלה, בשילוב טובות הנאה שהובטחו ואף סופקו לו מידי המשטרה, הביאו אותו להודות ברצח שלא ביצע.
מכיוון שהורשע בהסדר טיעון, גרסתו של מסלוחי כנאשם לא נבחנה על-ידי בית המשפט. עם זאת, גרסתו כעד נמצאה בלתי מהימנה ואף מופרכת על-ידי בית המשפט, שזיכה את הנאשמים האחרים מהרצח של עטר. הבקשה נסמכת על קביעותיו של בית המשפט לעניין מהימנותו של מסלוחי וחוסר ההיתכנות המוחלט של גרסתו, וכן על קביעותיהם של בתי המשפט בתיקים האחרים שבהם שימש עד תביעה. עוד מובאות בבקשות ראיות רבות נוספות שבית המשפט לא נדרש אליהן, המוכיחות כי גרסתו של מסלוחי אינה מתיישבת עם המציאות האובייקטיבית.
בבקשה נטען כי כעבור יותר מ-30 שנה, "יש לתקן את הכשל המוסרי, כאשר בעקבות תיקים שנתפרו ביד גסה גרמו להעמדתם לדין של תשעה חפים מפשע, והיום רק הרשעת שווא אחת נותרה בתוקפה - ורק תיקון אחרון נותר כדי להשיב את הצדק על כנו".
הגופה שאותרה בחוף תל ברוך
בראשית שנות ה-90 התרחשו שלושה מקרי רצח שמשטרת ישראל לא הצליחה לפענח: בינואר 1990 נשדד ונרצח סוחר התכשיטים עטר בפתח ביתו ברעננה. שנתיים מאוחר יותר, באפריל 1992, נמצאה בביתו בל אביב גופתו של אברהם גרינברג כשעליה סימני אלימות. בחודש אוגוסט באותה שנה נמצאה בחוף תל ברוך גופתה של בלה ויינשטיין שמתה כתוצאה מחניקה.
בחודש מרץ 1993 נעצר מסלוחי בן ה-18 ביחד עם בן זוגו יחיא מליחי בן ה-17, בחשד לרצח שותפם לדירה. במהלך מעצרו נוצר קשר בין מסלוחי לצוות החקירה המיוחד שהוקם בימ"ר תל אביב כדי לפענח את שלושת מקרי הרצח. תוך פרק זמן קצר מיצירת הקשר איתו, צוות החקירה הודיע על פענוח שלושת המקרים. בהתאם לכך, הוגשו כתבי אישום כנגד תשעה נאשמים. מלבד מסלוחי, כל הנאשמים כפרו באישומים וניהלו משפט ובסופו של יום שמונת הנאשמים האחרים זוכו.
בבקשה למשפט חוזר טען מסלוחי, שעבר תהליך טיפול ושיקום בבית הסוהר, כי ההודאה שמסר במשטרה ובבית המשפט היא הודאת שווא שנמסרה בעת שהיה נתון במצוקה על רקע מעצר ממושך בתנאים קשים של בידוד, שבמהלכו אף עבר תקיפה מינית בידי מדובב שהוכנס לתאו. בבקשה נטען עוד כי מסלוחי החלש והמנוצל שיתף פעולה עם החוקרים, בדה עלילות שתאמו את החומר שהוצג לו, ומיקם בזירות הרצח השונות את חבריו ויריביו מקהילת השוליים בתל אביב, תוך שהוא מפלילם בהפללת שווא.
