הולנד נחשבה עד לאחרונה מדינה ידידותית מאוד כלפי ישראל. למעשה, אפילו מהידידות הנאמנות ביותר באירופה. היא סייעה לארץ עוד במלחמת יום הכיפורים, ייצגה אותנו ברוסיה כאשר לא היו לנו יחסים דיפלומטים עם ברית המועצות, ואף החזיקה בירושלים שגרירות עד שנת 1980. ישראל, מצידה, למדה ממנה רבות בתחום החקלאות, ויש הטוענים שאף הפכה למעצמה חקלאית בזכות הידע ההולנדי.
7 צפייה בגלריה
כרוניקה של הרעה ביחסים. הנשיא הרצוג ור״מ הולנד דיק סכוף
(צילום: אלכס קולומויסקי, רויטרס/REUTERS/Claudia Greco)
הולנד, שרואה את עצמה ממייסדות האיחוד האירופי, תמיד קידשה את נושא זכויות האדם. בל נשכח, שהאג מארחת את בית הדין הבינלאומי הפלילי, ואת בית הדין הבינלאומי לצדק. במילים אחרות, הולנד רואה את עצמה כבירת שומרי הסף של הדין הבינלאומי, של הצדק והסדר העולמי.
בהולנד גם חיה קהילת מהגרים גדולה. 6% מהאוכלוסיה הם מוסלמים, כמיליון איש, רובם ממרוקו ומטורקיה. אך מתגורר בה גם דור צעיר יותר, שלא בהכרח גדל על המסורת הפרו-ישראלית של הוריו.
״ראש בראש עם השמאל״: תקופתו של רה״מ רוטה
מאז שנת 2010 ועד 2024 כיהן בהולנד מארק רוטה כראש הממשלה. הוא היה ידידותי מאוד כלפי ישראל, מחויב לביטחונה, והיו לו ״הרבה שעות נתניהו״, כלומר, קיים קשר תכוף עם מקבילו בירושלים. בתקופתו, הארוכה ביותר לראש ממשלה בהולנד, היחסים בין שתי המדינות התנהלו ביציבות איתנה.
שחיקה ביחסים עם הולנד החלה בצעדים קטנים שהגיעו ממשרד החוץ ההולנדי אשר פרסם לפני יותר מעשור המלצה להימנע מעסקים בהתנחלויות. לצד אלה, כדאי להבין גם שבהולנד יש גם פרלמנט פעיל ואקטיבי שמאתגר את הממשלה עם אינסוף שאילתות בנושא הישראלי-פלסטיני.
אומנם רוטה עצמו הוא פרו-ישראלי, אך ממשלות קואליציה שהקים עם מפלגות השמאל שקיבלו לידיהן את תיק החוץ, העיבו לעיתים על המסורת הידידותית בין המדינות. ואכן, בניגוד למדינות כמו צ'כיה והונגריה, היו חריקות. כך, רוטה ההולנדי מצא עצמו ״ראש בראש״ בנושא הישראלי מול שותפתו הקואליציונית משמאל, זיגריד קאג, אשתו של איש אש"ף לשעבר וכיום שליחת או"ם לאזור, שתסיים את תפקידה בירושלים בקרוב.
רה״מ המעבר ושר החוץ החדש
מצב הדברים השתנה משמעותית כשרוטה עזב, והוקמה ממשלה שבראשה עומד טכנוקרט, דיק סכוף, שבניגוד לרוטה - אינו נחשב לרה"מ חזק. כיום, הוא משמש כרה"מ מעבר עד הבחירות הצפויות ב-29 בנובמבר השנה. בנוסף, סכוף פחות בקיא ביחסי חוץ, וגם פחות עסק בנושא בעבר.
לאחר הניצחון המזהיר של וילדרס בבחירות (חלקו הקטן מיוחס למראות הפגנות המוסלמים נגד ישראל באותו חודש, א״א) ניתן תיק החוץ לקאספר ולדקאמפ.
7 צפייה בגלריה
קשר קרוב - וגם ביקורת. שר החוץ של הולנד קספר ולדקאמפ
(צילום: Remko de Waal / ANP / AFP)
לוולדקאמפ יש קשר קרוב מאוד למדינת ישראל. הוא שימש כשגריר הולנד בישראל, ובתקופה זו התקרב לישראל ולישראלים. למעשה, הביקור הראשון שלו מחוץ להולנד היה בישראל. הוא תמיד מדבר על כך שלו ולמשפחה שלו יש קשרים אישיים עם ישראלים מהתקופה ששירת כאן.
בשנת 2024 הוא מונה לשר החוץ מטעם מפלגת חוזה חברתי חדש – מפלגת אווירה קטנה יחסית שצפויה להימחק בבחירות הבאות. עם זאת, ולדקאמפ מגיע מאגף המרכז שמאל בקואליציה, שהיה באופן טבעי ביקורתי כלפי ישראל. עם התעצמות הביקורת הציבורית והפרלמנטרית בהולנד כלפי ירושלים, החריף ולדקאמפ את הביקורת גם כן.
ניתן רק לשער, שוולדקאמפ, בהיותו ״בשר מבשרו״ של משרד החוץ ההולנדי, היה קשוב לדרג הפקידותי במשרד החוץ, שם התחולל מיני-מרד ב-2024 נגד רוטה, והתערבותו החוזרת ונשנית למען ישראל. עד כדי כך שמשרד החוץ ההולנדי הפך למוקד התקהלות יומי של מוחים, רבים מהם אנשי משרד החוץ לשעבר, נגד חוסר המעש של הממשלה ההולנדית.
בסוף אפריל האחרון, זמן קצר לאחר הפגנת ענק של כ-100,000 איש ברחובות הולנד למען עזה, הודיע ולדקאמפ שתנאי ראשוני להרחבת שיתוף הפעולה עם ישראל, יהיה לדרוש מהנציבות האירופית לבדוק אם זו עומדת בתנאי הסכמי האסוציאציה עם האיחוד האירופי. בשלב הזה, טרם דיבר על סנקציות.
7 צפייה בגלריה
חירט וילדרס. התומך המושבע של ישראל - שהודיע על פרישה
(צילום: AP Photo/Peter Dejong, File)
אומנם דאג ולדקאמפ להחצין בפני הפרלמנט הביקורתי את פועלו בנושא, אך המהלך לא תואם עם השותפות הקואליציוניות וגרם למתח של ממש בקבינט ההולנדי, במיוחד עם וילדרס.
בדיקה כזו התבקשה כבר לפני יותר משנה על ידי מדינות כמו ספרד ואירלנד, אך הן זכו להתעלמות מהנציבות. למעשה, היוזמה ההולנדית הצליחה היכן שהאירים והספרדים, החשודים כאנטי-ישראליים-מידיים, תמיד נכשלו.
ביוני השנה, מנהיג הימין הניצי בהולנד חירט וילדרס, שהוא כידוע תומך מושבע של ישראל, הודיע על פרישה מהממשלה ופירוק הקואליציה. וילדרס הוא מנהיג המפלגה הגדולה בהולנד ולפי כל הסקרים הוא יישאר מנהיג המפלגה הגדולה גם אחרי הבחירות שיתקיימו עוד שלושה חודשים.
הדרישה לבדוק את ישראל - והענישה
לאחר שווילדרס עזב, לקח שר החוץ ולדקאמפ את ההובלה בנושאי יחסי חוץ והחל להיכנס בכל הכוח בישראל. הסנונית הראשונה כאמור הייתה הדרישה לבדוק את עמידת ישראל בתנאי הסכמי האסוציאציה, בעיקר סעיף 2 הנוגע לכיבוד זכויות אדם. אומנם הדרישה להזמנת הסקירה אכן נענתה, אך פעילות מדינית אינטנסיבית של משרד החוץ הישראלי הצליחה לסכל עד כה את כל היוזמות לסנקציות, כך שלא נמצא אפילו רוב פשוט לצעדים נגד ישראל.
אלא שהמשבר ההומניטרי בעזה וקמפיין ההרעבה השקרי של חמאס השפיע על האיחוד האירופי והותיר את ראשיו ללא כל ברירה. הם היו חייבים להוביל צעד ענישה כלשהו נגד ישראל, ובחרו להציע השעיה חלקית של ישראל מהסכם ״הורייזון יורופ״ - שיתוף הפעולה המדעי המקנה מיליארדי יורו לחברות ישראליות מדעיות ולסטארטאפים. ההשעיה צפויה לקבל את אישורה מחר, בעוד היא מחייבת רק רוב מיוחד של מדינות ולא קונצנזוס. ישראל מנהלת קרב בלימה לסכל זאת, אך לפי כל הסימנים - זה צפוי לעבור. וזו תהיה הפעם הראשונה שהאיחוד האירופי מעניש את ישראל בצעד כזה.
הולנד לא הסתפקה בכך, ובנוסף לזאת - ולדקאמפ הודיע על צעדים נוספים שנבחנים, כגון סנקציות על סחר, איסור הכניסה למדינה של בן גביר וסמוטריץ' ועוד. קודם לכן, ולדקאמפ ניסה להעביר החלטה כלל-אירופית על איסור הכניסה על בן שני השרים אך נכשל ולכן בחר להעביר את ההחלטה במישור הבילטרלי. זאת ועוד: ולדקאמפ הורה לזמן את שגריר ישראל בהולנד לשיחת נזיפה שאמורה להתקיים בקרוב.
שיא השפל ביחסים המתוחים נרשם אמש: עימות חריג וחסר תקדים בין נשיא המדינה יצחק הרצוג לבין רה"מ סכוף. האחרון צייץ בחשבון ה-X שלו כי נועד עם סגניו ועם שרי החוץ וההגנה במדינה כדי לדון על "המצב הקטסטרופלי בעזה". הוא הוסיף כי בתגובה לכך עשויה מדינתו לתמוך בהדחת ישראל מתוכנית המחקר הגדולה בעולם, וציין שאמר זאת בשיחת טלפון שערך עם הנשיא הרצוג - שכתב מנגד כי לא כך הדבר.
"מטרתה של הממשלה ברורה", כתב סכוף בפוסט, "יש לתת לתושבי עזה גישה מיידית, בלתי-מוגבלת ובטוחה לסיוע הומניטרי. אם האיחוד האירופי יחליט מחר כי ישראל אינה עומדת בהסכמים הרלוונטיים בנושא, הולנד תתמוך בהשעיית השתתפותה בתוכנית המחקר Horizon. אם יתברר שזה המקרה, מחר תלחץ הולנד בבריסל גם על צעדים אירופיים נוספים, למשל בתחום הסחר".
לדבריו, "אנחנו גם שוקלים לנקוט בצעדים מדיניים להגברת הלחץ. חמאס מצידו חייב לשתף פעולה באופן מלא בהבטחת גישה לסיוע הומניטרי עבור האוכלוסייה הסובלת של עזה". לאחר מכן כתב כאמור: "בדיוק העברתי את המסר הזה בשיחת טלפון עם הנשיא הישראלי הרצוג".
הרצוג נדהם לקרוא את הדברים והגיב בציוץ נזיפה לא שגרתי. הרצוג כתב: "סליחה אדוני ראש הממשלה, עם כל הכבוד - הציוץ הזה אינו משקף את רוח ותוכן השיחה. הוא גם אינו משקף את עמדתי הברורה כשמש, שלפיה תהיה זו טעות חמורה אם האיחוד האירופי ינקוט בצעדים כאלה, במיוחד לאור המאמצים ההומניטריים המתמשכים של ישראל. מעציב אותי במיוחד שמצוקתם של החטופים והדרישה לשחרורם המיידי כלל לא הוזכרו״.
7 צפייה בגלריה
נשיא ישראל יצחק הרצוג, ראש ממשלת הולנד דיק סכוף
(צילום: אלכס קולומויסקי, רויטרס/REUTERS/Claudia Greco)
גורמים שמעורים בנושא אמרו כי במסגרת שיחת הטלפון בין השניים אמר סכוף להרצוג כי אם מחר תהיה הצבעה על השעיה של חלק קטן הקשור בהסכם האסוציאציה, שנחתם בין ישראל לאיחוד האירופי, הולנד תיאלץ להצביע בעד. הוא הדגיש כי מדובר בצעד קטן שלא עוסק בשיתוף פעולה קיים, אלא בתוכניות חדשות.
סכוף הדגיש בשיחה גם עד כמה הוא ידיד של ישראל, אך ציין כי על אמסטרדם לתמוך בהצבעה בשל דעת הקהל והתקשורת. על אף הדברים שכתב בפוסט, על כך שבמדינתו שוקלים סנקציות הקשורות גם לסחר, ראש הממשלה ההולנדי לא הזכיר תמיכה בסנקציות בנושא, וגם לא את ביטול הסכם האסוציאציה.
גורמים שמעורים ביחסי ישראל-הולנד מעריכים שמאחורי הגל העכור הזה עומד לחץ גדול של הקהילה המוסלמית, ריצוי הפרלמנט והלחץ הציבורי שמשתקף בתקשורת ההולנדית.
על פי הסקרים, מפלגתו של וילדרס נותרה הגדולה ביותר, אך החשש הוא שהקואליציה הבאה לא תהיה חיובית כלפי ישראל. ככל הנראה,וילדרס יישאר בחוץ ולא יצטרף לקואליציה, וכך והמפלגה תכלול מפלגות שמאל כמו הלייבור, שהפכה לביקורתית ביותר כלפי ישראל.
בימים אלה, ישראל פשוט אינה אהובה בהולנד. ועם זאת, במדינה האירופית יש ציבור נוצרי גדול מאוד שתומך בה. הפרישה של וילדרס, העובדה שבעוד שלושה חודשים יתקיימו בחירות, והרצון של מפלגות המרכז שמאל לקבל את קולות המוסלמים והמחנה בכלל - שיחקה לרעת ישראל.
