נתניהו נגד בהרב-מיארה, בפתח ישיבת "הזובור"
(צילום: חדשות 12)
ביום שני בערב, בזמן שבמליאת הכנסת התנהל הדיון הסוער לקראת ההצבעה על ביטול עילת הסבירות, צפתה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בהצגה "היה שלום, מר הפמן" של תיאטרון "החאן" הירושלמי. וכמו שקרה גם לפני שבועיים, במופע "אנאפאזה" של להקת המחול בת־שבע, הקהל שזיהה את היועמ"שית פרץ במחיאות כפיים ספונטניות לכבודה.
היה זה ההפך הגמור מהיחס שלו זכתה בישיבת הממשלה ביום ראשון – שם הדיון שנחזה להיות מקצועי בנושא אכיפת החוק באירועי המחאה, הפך עד מהרה לצליבה לא ספונטנית של היועצת שנמשכה ארבע וחצי שעות. "המטרה של מופע האימים הזה הייתה ברורה", אומר פוליטיקאי בכיר. "רצו להשפיל אותה פומבית, להקטין את מוסד היועץ ולדחוף אותה להגיש את התפטרותה. אם נתניהו לא היה מפחד מ'אפקט גלנט' על סטרואידים – שילווה גם בגינויים של הממשל האמריקני – הוא כבר היה פותח בהליכים להדחתה".
שופט בכיר בדימוס מעריך שבהרב-מיארה מבינה שראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין גמרו אומר להדיח אותה, ובלי עילת הסבירות בית המשפט העליון לא יוכל להגן עליה. במערכת המשפטית ובקרב הפוליטיקאים אומרים במרירות שראש הממשלה ושר המשפטים פותחים כל בוקר את תיבות המייל שלהם בתקווה שמכתב ההתפטרות שלה ימתין להם שם. "כל עוד זה לא קורה, הם בונים נגדה תיק", אומר בכיר במערכת המשפטית. "החומר בתיק ההדחה נאסף. נתניהו יוכל להגיש לגוף שיתבקש לאשר את ההדחה את פרוטוקול ישיבת הממשלה, ולהגיד 'היא אחראית למה שקרה'''.
לוין נוהג לומר שוב ושוב ש"השרים לא מסתדרים איתה" וש"אין להם אמון בה". גם "שרי התקיפה" – דודי אמסלם (שמכנה אותה 'גלי מיארה־סער' כרמז למי שבחר בה לתפקיד, ח"כ גדעון סער), שלמה קרעי (שהצהיר שעם ביטול עילת הסבירות ניתן יהיה לפטרה), איתמר בן גביר, גלית דיסטל אטבריאן ומירי רגב – אינם מחמיצים הזדמנות לתקוף אותה פומבית. ההערכה היא שכשיגיע הרגע, לפחות עשרים מחברי הממשלה יצביעו בעד פיטוריה.
הנרטיב של הפייק
בהגיעה לישיבת הממשלה, בהרב-מיארה ידעה כי היא נכנסת לשדה מוקשים. מעצם מכתב הזימון שקיבלה והפירוט שנחשף ב-ynet של השאלות שעליהן התבקשה להגיב, כשנדרש ממנה להתייחס להשוואה בין הטיפול בהפגנות המחאה נגד ההפיכה המשפטית לבין עמדת מוסדות אכיפת החוק בימי ההתנתקות, היה לה ברור שהמטרה תהיה להראות שהנחיותיה מפלות ובררניות. "השרים התחרו ביניהם מי יתלהם יותר ומי יקרא בקול רם יותר להתפטרותה", מתאר אחד הנוכחים בישיבה, "אבל היא שמרה על קור רוח ולא נתנה לסגנון ולעוצמת ההתנפלות להזיז אותה".
רגע השיא בדיון היה דבריו של שר המשפטים לוין, השר שאמור היה להעניק לה גיבוי, שבא איתה חשבון על מה שבאמת כואב לו – עמדתה של בהרב-מיארה נגד חוקי הרפורמה, שהייתה בין הגורמים לעצירתה עד כה. "תוך כדי ניצול מעמדה, גבירתי מנעה עד היום הפצת תזכיר חוק של הרפורמה ומנעה קידום מדיניות של הממשלה כי זה לא מוצא חן בעיניה. אני נזכר שגבירתי נשאה נאום נגד הרפורמה. לנאום נגד הרפורמה – אפשר. אבל פה [כלומר, נגד פעולות המחאה – ט.צ], אף מילה. אז מה הפלא שיש אפס עצורים על מי שמארגן את האירועים האלה, אפס נחקרים, אפס מעצרים עד תום ההליכים. על איזה שוויון אתם מדברים?"
כחוט השני בישיבה עברה הדרישה שהיועמ"שית והמשטרה ישתמשו בסמכותם כדי לדכא את המחאה. "אני מקווה שהממשלה לא מצפה שמערכת אכיפת החוק תעמוד במכסות של מעצרים או כתבי אישום נגד המוחים", אמרה בהרב-מיארה. לשיטתה, הנחיותיה שומרות על האיזון בין חופש הביטוי וזכות המחאה לבין האינטרס הציבורי בשמירה על הסדר הציבורי, על הביטחון האישי וזכויות אחרות.
"מנסים להדביק את היועמ"שית למחאה בחסות הפצת נרטיבים פייקיים", אומרים במערכת המשפט. "היא רואה איך נתניהו וחבר צייתניו סוגרים עליה. הנוסחה פשוטה – במקום להאשים את מעשי ידיהם כגורם המרכזי למחאה, הם מסובבים את האשמה כלפי מערכת האכיפה, ובראשה בהרב-מיארה, וכלפי הקורבן המיידי, המפכ"ל היוצא קובי שבתאי. בישיבת הממשלה האשימו רוב השרים, ובראשם ראש הממשלה, את בהרב-מיארה בכך שאינה מתירה להם לשנע צעדים דרסטיים לדיכוי המחאה. גל ההאשמות הרחיק לכת עד ההתנתקות, שהתרחשה בנסיבות אחרות, ועד הקלף החדש ששלפו, החלטתה של בהרב-מיארה שלא להתיר שימוש בכוחנות ובדורסנות לעצור את גילויי המחאה.
ההפגנה בנתב"ג. "מאשימים אותה שהיא לא עוצרת אותן"
(צילום: satview)
"האשימו אותה שהיא לא עוצרת את ההפגנות בנתב"ג ושהיא לא מגישה כתבי אישום על דיבורים על סרבנות והמרדה מצד יוצאי יחידות עילית. נתניהו טען שאי-נקיטת צעדים נגד הקריאות לסרבנות גורמת ל"סכנה לביטחון המדינה ולהרתעה". כל אלה מתנקזים לאמירה חמורה נגד בהרב-מיארה – היא פוגעת בביטחון המדינה".
האבסורד הוא שבאחד על אחד היא מנהלת עם רוב השרים יחסי עבודה עניניים ומקצועיים – כולל נתניהו שעימו היא דנה, לא בארבע עיניים, בעניינים ביטחוניים. לשיטתה היא רואה כחובתה לסייע לממשלה, כל ממשלה, להגשים את מדיניותה, אם זו מתנהלת על פי החוק. ואם לא, היא מעירה או מפנה את תשומת הלב להפרה במטרה לתקנה. רובם המכריע של השרים מקבלים את דעתה.
למרות הקיטורים וההכפשות, משפטית – בהרב-מיארה טובה לקואליציית הימין. היא הכשירה את הכספים הקואליציוניים לסיעות החרדיות, שרובם אינו מחולק באורח שוויוני; סיפקה לנתניהו מטרייה משפטית לצאת לפעולות הסיכול בעזה בלי צורך בכינוס הקבינט הביטחוני; וממש לאחרונה ביצעה מהלך אקרובטי משפטי במטרה להכשיר את הישיבה בחומש והודיעה לבג"ץ שאין כוונה לפנותה בנימוק שקיימת חשיבות מדינית לנוכחות ישראלית במרחב וכי "מתקיימים הליכים לאישור בנייה".
לצד כל אלה, בהרב-מיארה גם מוערכת מאוד בצמרת הביטחונית. כך, סיכלה עם צמרת השב"כ והמל"ל את כוונתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לעצור באמצעות צווי מאסר מינהליים את ראשי משפחות הפשע מקרב ערביי ישראל, וכן לשנות את חוק השב"כ כדי שילחם בפשע המאורגן במגזר.
"בהרב-מיארה נהנית מיחסים מעולים עם ראשי המערכת", אומר גורם ביטחוני בכיר. "לא זו בלבד שהיא ביטחוניסטית בגישתה, תוך כדי איזון עם זכויות אדם, היא גם מוצאת בהם שותפים, כחלק מברית לא כתובה ולא מדוברת של פקידים בכירים ושומרי סף המבקשים לעבוד על סמך קוד אתי והתנהלות ממלכתית כפי שהיה מאז קום המדינה. הצמרת הביטחונית – כמו בית המשפט העליון וכמו כל השדרה המקצועית של שירות המדינה – יודעים שאם היא נופלת, יהיה לזה אפקט דומינו".
עם רגל על הגז
אחרי הלם הישיבה היא חזרה ללשכתה בצאלח א־דין והמשיכה לנהל את הישיבות המתוכננות. השכלתנות, האנליטיות, הניתוק הרגשי המסוים והשכפ"ץ האנושי המקצועי סביבה מסייעים לבהרב-מיארה לעמוד מול המתקפות הקשות. המעגל הקרוב והרלוונטי הם פרקליט המדינה עמית איסמן, המשנים, שרון אפק, ד"ר גיל לימון ואביטל סומפולינסקי, ואנשי הלשכה עצמה – העוזר הבכיר ד"ר חגי הרוש, ועימו ד"ר יונתן קרמר, נועה לוזנר, רועי כהן ודניאל פליקר.
נכון לעכשיו, ההערכה במערכת המשפטית היא שביטול עילת הסבירות תשמש בראש ובראשונה לפגיעה אנושה במוסד היועץ המשפטי, כולל יועצי משרדי הממשלה, ותגרום לפיטורי היועמ"שית. אז יהיה נתניהו חופשי לבחור יועץ או "תובע מיוחד" (במסגרת הפיצול בין הייעוץ לבין התביעה) כדי שיבחן מחדש את תיקיו - וההמשך ידוע. מסגרת הזמן המוערכת לכך היא כמה חודשים.
נתניהו מעריך שהסיכוי לעריכת הסדר טיעון עימו, שאינו כולל קלון, הצפוי להרחיק אותו מהחיים הפוליטיים, הוא אפסי. למרות הודעות מקורביו על "קריסת התיקים", הקריסה המסתמנת היא בסעיף השוחד. תיקי המרמה והפרת אמונים נחשבים די בטוחים, כולל סכנת כלא. לאור הערות השופטים וקריאתם לצדדים לערוך הסדר טיעון עם נתניהו, בהרב-מיארה הורתה לחזק עוד יותר את יתדות התיק: צוות התביעה עובה, פרקליט מחוז מיסוי וכלכלה יהונתן תדמור נוכח בכל ישיבות בית המשפט. הוגשה בקשה לשופטים להחיש את הדיונים, והוגשו כתבי אישום נגד מטרידי עדים.
"התביעה מחזיקה רגל צמודה יותר על דוושת הגז", אומרים בצוות התביעה. "בספטמבר תיפתח שנת המשפט – במהלך שנה זו יידרש נתניהו לעלות על דוכן העדים בתיקי האלפים. מבחינת נתניהו, חקירה ראשית וחקירה נגדית, כולל התכוננות מוקדמת שתארך חודשים רבים, לא יכולים להתרחש", מעריך גורם פוליטי.
ישנם המבקרים את בהרב-מיארה ואת חוסר ניסיונה בשדה הפוליטי, שגורם לה להתנהל בנחרצות ובלי גיוס של משתפי פעולה – ואולי גם בחוסר נכונות לפשרה משפטית. "היא יודעת שהמשפט של נתניהו הוא המחולל הגדול של הכאוס המשטרי, החברתי והכלכלי כאן", אומר הבכיר במערכת הפוליטית. "הרי אי־אפשר להגדיר את הקוראים לעסקת טיעון כמו אהרן ברק, מנדלבליט וסער כ'אויבי מערכת המשפט'. הם פשוט מבינים את המחיר האדיר שהחברה משלמת בשל המשפט. המערכת מלאה באנשים יצירתיים המסוגלים להנפיק נוסחה מידתית, שתשחרר את המדינה מהמשפט הזה, שהוא כמו חומצה גופרתית האוכלת את סביבותיה".
רילוקיישן למערכת
בממשלה כה הומוגנית אין לבהרב-מיארה כל גיבוי. "לכל אחד בקואליציה יש אינטרס: זה רוצה תלושי מזון, זה רוצה חוק גיוס, זה רוצה את דרעי בפנים, זה רוצה להכשיר את ההתיישבות, ולנתניהו יש מטרה אחת – סגירת התיקים", אומרים במערכת המשפט. "מבחינת נתניהו, אם המערכת המשפטית עומדת בדרכו, הוא יעשה לה רילוקיישן. הוא זיהה שבית המשפט הוא אבן הראשה. אם יועץ משפטי לממשלה עובד בלי גיבוי של העליון – אין לו משמעות. ואם היועצים המשפטיים שיהיו במשרות אמון לא יציפו בעיות כלפי מעלה ליועץ המשפטי לממשלה, המוסד יתאיין".
5 צפייה בגלריה
נתניהו לצד לוין. "המטרה של רה"מ - סגירת התיקים", אומרים במערכת המשפט
(צילום: אלכס קולומויסקי)
במערכת המשפטית אומרים שהשינוי המשטרי כבר החל: "השינוי הפוליטי, החברתי, המחלוקת על השירות בצה'ל החלו עוד בינואר, ביום שלוין הכריז על 'הרפורמה המשפטית'. היום כבר לא ניתן יהיה להחזיר את מה שהתרחש לבקבוק. וזה עוד טרם הושלם חוק ביטול עילת הסבירות.
"רכבת השינוי כבר דוהרת, וטועה מי שמשלה עצמו שאם הממשלה תיפול המצב יוחזר לקדמותו. אף שלטון לא ירצה שיקחו ממנו שטח שנכבש, כוח שהושג. אנו חווים שינוי בבית המשפט העליון שכבר מרגיש מרוסן, שומרי הסף מרגישים שעצמאותם תילקח מהם. יוקמו ועדות איתור פיקטיביות עם התכווננות לדרג הפוליטי הממנה. יובאו פקידים צייתנים ונאמנים בראש ובראשונה לממניהם. לא נדע מה הייתה הסיבה לבחירתם, זולת קרבתם. לא נדע מדוע פוטרו קודמיהם, שכן עם היעלמות עילת הסבירות לא תהיה שקיפות ולא בקרה משפטית.
"צריך לדמיין איך הייתה מתנהלת ישיבת הממשלה בראשית השבוע לו הייתה מתרחשת בימים שלאחר ביטול עילת הסבירות. האם המפכ"ל היה עומד איתן מול דרישת הממשלה לעצור מאות אנשי מחאה כשהוא יודע שאם לא יספק את הסחורה – יפוטר? מה היה גורלה של היועצת המשפטית לו הייתה ניצבת נגד דרישת הממשלה להגשת כתבי אישום סיטוניים נגד מארגני המחאה? הרי בלי עילת סבירות אפשר לפטר אותה בתום הישיבה בלי כל הסבר. בעיני הממשלה, בעידן ביטול עילת הסבירות – זה סביר. כך גם יהיה גורלם של ראש השב"כ, הרמטכ"ל ועוד נושאי תפקידים ממלכתיים שיעזו להתנגד לראש הממשלה והשרים. הסבירות – היא מינויים ופיטורים. בלעדיה תהיה השתוללות והשירות הציבורי ייעלם".
בהקשר זה חוששים במערכת המשפטית ממינויים מרכזיים שעומדים על הפרק בזמן הקרוב, כמו מפכ"ל המשטרה ונציב שירות בתי הסוהר. וזאת בלי לדבר על כך שמחודש אוקטובר הקרוב יתפקד בית המשפט העליון ללא הנשיאה אסתר חיות אלא בראשות ממלא מקום, עוזי פוגלמן.
במערכת המשפטית מעריכים שמיארה מבינה שלקראת מושב הסתיו של הכנסת, אחרי החגים, תיראה ישיבת הממשלה ביום א' כמו טיול בפארק. "'התוכנית לפירוק בהרב-מיארה' תהיה מלחמת עצבים של מי ימצמץ ראשון. נתניהו ומקורביו מקווים שזו תהיה היא". במשרד המשפטים אומרים שבהרב-מיארה נחושה לא לעזוב, אבל מודים שיהיה לה קשה לתפקד אם האי-אמון בה ובמוסד שהיא עומדת בראשו יגדל מעבר לשרי הממשלה והח"כים של הקואליציה. 'אם הדה-לגיטימציה כלפיה תורחב ושרי הממשלה לא יצייתו להחלטותיה – היא תעמוד בפני בעיה גדולה".
פורסם לראשונה: 00:00, 14.07.23
