(צילום: ירון ברנר)
דמיינו לעצמכם את המצב הבא - בעוד כמה שבועות, מכריע בג"ץ כי החוק המבטל את חובת הסבירות בטל בשל אי-חוקיות. זו החלטה אפשרית בהחלט, לאור הקיצוניות והדורסנות של הניסוח שיזמו יריב לוין ושמחה רוטמן. האם הממשלה תודיע שתציית להוראת בית המשפט? אם לשפוט מהקו הנוכחי בקואליציה, קו המוכתב בידי לשכת ראש הממשלה, סביר להניח שהיא תמשיך להשאיר אותנו במתח.
צריך להסביר: החלטת ביהמ"ש, בפני עצמה, לא תגרום מיידית לאף פעולה של הרשות המבצעת להתבצע או להימנע. המבחן הגדול יגיע בעתיד, במקרה ספציפי שיובא בפני בג"ץ. מה תעשה הקואליציה במקרה עתידי שכזה? ובכן, רק אתמול אמר יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן ל-ynet כי "ההתנהלות של בית המשפט" עלולה להביא למלחמת אזרחים.
רוטמן בריאיון ל-ynet Live, אתמול
(צילום: שמוליק דודפור)
3 צפייה בגלריה
החשש האמיתי של נתניהו - המחויבות של גופי הביטחון לשלטון החוק
(צילום: מארק ישראל סלם, עידו ארז, מוטי קמחי, דובר צה"ל)
העתיד יבוא מהר. לדוגמה, השר דוד ("מגיש אנשים מהחבר'ה") אמסלם מנהל מלחמת חורמה נגד מנהלת רשות החברות הממשלתיות מיכל רוזנבוים, ופועל להדחתה כבר שבועות. בשעתו פרסמתי במוסף לשבת את פרוטוקול השיחה האחרונה שקיימו, פנים אל פנים. המילים "חוצפנית", "מניפולטיבית", "כפוית טובה" ו"שקרנית" הן חלק מהפנינים של השר המתועדות שם. זהו התגמול על כך שרוזנבוים מהווה שומרת סף אפקטיבית נגד השפעה פוליטית משחיתה.
בואו נתקדם עוד צעד, ונניח שהממשלה מצליחה - באדיבות שמש הממשלה המכונה "נציב שירות המדינה" - להדיח את רוזנבוים. מנהלת רשות החברות הממשלתיות עותרת לבג"ץ, בטענה שהדחתה נעשתה שלא כדין. סביר להניח שתציג שורה של עילות מנהליות. היא תטען (גם) לחוסר סבירות קיצוני בהחלטת הממשלה. בג"ץ יעשה כל מאמץ שלא להכריע באמצעות סבירות.
אם בכל זאת יפסוק כך, הוא יעשה זאת תחת ההנחה שהחוק בטל, מחוק מהרשומות. הוא לא קיים. אך הממשלה עשויה להודיע שאיננה מקבלת את הפסיקה: הרי הכנסת הגבילה את עילת הסבירות בתיקון לחוק יסוד. לכן, יאמרו לוין ורוטמן, החלטת בג"ץ ניתנה בחוסר סמכות על בסיס עילה שאיננה קיימת. משמע, לשיטת הממשלה רוזנבוים הודחה.
בשלב הבא, הממשלה תמנה מנהל חדש לרשות החברות (חבר של אמסלם? למה לא), וזה יבקש להיכנס לתפקידו בלשכת המנכ"ל. אך רוזנבוים עוד תשב שם; לפי הדין במדינת ישראל, היא המנהלת האמיתית. המנהל החדש, זה של הממשלה, יתקשר לקצין הביטחון של הרשות ויבקש לסלק "פולשת" ממשרדו.
אם הקב"ט ייעתר, רוזנבוים תתקשר למשטרה. אם הקב"ט יסרב, מנהל הרשות מטעם ממשלת נתניהו יתקשר למשטרה. ואז המפכ"ל ייאלץ לקבל החלטה: האם הוא מציית לממשלה, או לדין ולביהמ"ש. אם לא יציית לממשלה, היא יכולה לנסות להדיח אותו ולהחליפו במפכ"ל אחר, וכל הסיפור יחזור על עצמו. רק שהפעם אלה יהיו קציני משטרה, עד רמת השוטר, שיצטרכו להחליט למי הם מצייתים. למפכ"ל החוקי, או למפכ"ל של ביבי.
זהו הנתיב המסוכן שההפיכה המשפטית סוללת לנו; התוצאה הישירה של שני מהלכים יסודיים שבנימין נתניהו אישרר. הראשון הוא ניסיון להעביר חבילת חוקים שמשנים את המשטר הדמוקרטי. השני הוא קביעת עמדה המסתייגת מציות להכרעות בג"ץ. נתניהו הוא ראש הממשלה הראשון בתולדות המדינה שמסרב להודיע בגלוי שיציית להוראות ביהמ"ש.
מאבק הכוח האפשרי עם בג"ץ מעסיק מאוד את הקואליציה ותומכיה. במשך שבועות, תומכי ה"רפורמה" מנסים להלך אימים על בג"ץ, שלא יעז לשקול אפילו את העתירות נגד חוקי הנבצרות והסבירות. השרים והח"כים מתודרכים שלא להתחייב שהממשלה תציית לבג"ץ. המטרה היא להרתיע את השופטים מלשפוט על פי דין, וגם לצבוע את הכרעתם כבלתי לגיטימית עוד לפני שהתקבלה.
3 צפייה בגלריה
קשה לדמיין שלא יתייצב לצד ראש השב"כ והרמטכ"ל, אלא לצד בן גביר. הדילמה של המפכ"ל
(צילום: דנה קופל)
אך מאחורי האיומים הללו, המרומזים פחות או יותר, בקואליציה מבינים שמשבר חוקתי יעמיד בפני הממשלה אתגר בלתי אפשרי. בקואליציה מעריכים שבמקרה של משבר כזה, השב"כ, המוסד וצה"ל לא יפעלו באורח המנוגד לדין. הם יצייתו לחוק כפי שהוא מפורש בידי היועצים המשפטיים המקצועיים, ואם יש פסיקה או צו מפורש – יישמעו להם, ולא לאף הוראה הנוגדת אותם. לגבי המשטרה, הגורם המרכזי במשבר חוקתי שכזה, זה מורכב הרבה יותר.
מחד, המשטרה היא גוף חלש ומושפע יותר פוליטית. מאידך, המשטרה עובדת בסימביוזה יומיומית עם מערכת המשפט. קשה לדמיין מפכ"ל שיודע כי ראש השב"כ והרמטכ"ל נשמעים לדין ולפסיקות בית המשפט, ואילו הוא מקבל פקודות מהעבריין לשעבר איתמר בן גביר.
זה מדיר שינה מעיניו של נתניהו: האפשרות שבג"ץ יפסול את החקיקה. גם בשל הקרב הציבורי הענק, במימדים בינלאומיים, שעשוי להתפתח מיד, וגם משום שנתניהו חושש כי מוסדות המדינה המרכזיים - כל אלה שאינם הממשלה ממש - יצייתו לבית המשפט. במילים אחרות, הוא חושש להפסיד.
בשבועות האחרונים מתקיפים שוב ושוב חברי הקואליציה את צה"ל והשב"כ, כל פעם בתואנה אחרת. ההתקפות הולכות וגוברות, והגיעו לשיא ביממות האחרונות עם השתלחויות תוקפניות במיוחד נגד הרמטכ"ל הרצי הלוי. לכאורה, הסיבות לכך קשורות לאירועי השעה: המאבק בטרור היהודי, או התמודדות צה"ל עם אי-התנדבות של טייסי מילואים.
לא מן הנמנע שמה שמפריע לשרים ולח"כים, כמו גם לראש הממשלה נתניהו, הוא עניין עמוק הרבה יותר: המחויבות החד-משמעית של הארגונים החשובים בממסד הישראלי לשלטון החוק.
פורסם לראשונה: 00:00, 16.08.23
