שלוש שנים של מסכת ייסורים בלתי נגמרת, שבה מתייחסים לעבריין כאילו הוא הקורבן. שלוש שנים של סחבת שבה אנחנו נלחמות כל בוקר כדי שיכירו באמת, ואם זה אפשרי אז גם קמות כל בוקר להמשיך לחיות. לא ביקשנו ממנו דבר: לא שילווה אותנו לטיפולים הפסיכולוגיים שאנחנו עוברות; לא שיחזיר לנו את השינה בלילה; ואפילו לא שיסיר את ריח הגוף הזה שלו שמלווה אותנו כל הזמן, בכל צומת, בכל תזכורת. דבר אחד ביקשנו: שיודה באשמתו ויבקש מאיתנו סליחה.
אבל בועז אנקרי, בדיוק כמו בועז, ינהל את הקרקס בדיוק לפי רצונו וישתה את הכאב שלנו להנאתו. בועז שאנחנו הכרנו ישתמש בכל כלי משחק אפשרי – גם בבן הקטן שלו – כדי לשחק את המשחק שהוא משחק. אותנו לימדו שבצבא החזית מגינה על העורף. בצבא של בועז, הבן שלו יעמוד בחזית ויהיה עוד חייל בשחמט שהוא משחק.
בועז לא יכיר באשמה על מעשיו, הוא יעביר אותה אלינו. הוא יהפוך ניצול תוך יחסי מרות ל"מערכת יחסים" הדדית כדי להשליך את אשמתו. הוא יחזור על מילים כמו "אהבה" ו"רגש" בסיטואציה שברור לכל הצדדים שלא הייתה בה אהבה ולא היה בה רגש.
הגענו לבית הדין לחפש שבריר של נחמה. לא חשבנו לרגע שהיום הזה ירפא את הכאב הנורא שמלווה אותנו. הגענו לקבל פלסטר לצלקת ובמקום זה קיבלנו דקירה בלב. הפכנו לחלק מתיאטרון הבובות שבועז ניהל ביד רמה. במקום להתייחס לכאבנו, שמענו אותו מקריא את אשר על ליבו, את מעגלי התמיכה שסובבים אותו. אפילו זכינו שוב, כמו בכל משך היכרותנו, לקבל מידע על גרושתו וילדיו, כי בועז הוא מרכז האירוע, והיה גם עכשיו. מי נתן לנו להציג את מרכזי התמיכה שלנו, אם יש לנו כאלה. את המשפחות שלנו שבוכות יום-יום על מה שעברנו ולא מוצאות נחמה עבורנו ועבור עצמן. מי שאל אם הצלחנו לטפל בכאב שלנו, לקום בבוקר ולהמשיך לחיות.
נשמע טריוויאלי להמשיך לחיות, נכון? אז לא. אחרי שאתה פוגש אדם כמו בועז ומישיר אליו מבט, גם נשימה הופכת לפעולה קשה מנשוא. הפגיעה שלו בנו מתארכת כל עוד ההליך הזה נמשך באופן הזה. כל עוד מאפשרים לו להפוך את הפגיעה שלו בנו לצחוק, למופע שלו.
אנחנו מבקשות ממערכת המשפט להפסיק לתת לאדם הזה את הבמה והזכות לרמוס אותנו עד עפר. להפסיק להשתמש בכלים המניפולטיביים שלו, אותם כלים בדיוק שאיתם התעלל בנו, יום-יום, שעה-שעה. הוא צריך לקבל את מה שמגיע לו, לקחת אחריות אמיתית על מעשיו, על רצח הנפש שלנו. להפסיק להסתתר מאחורי הקורבנוּת שלו ולהחזיר לנו את היכולת לנסות לפחות להמשיך הלאה. להמשיך להאמין שלמה שעברנו יש תכלית והסוף הטוב עוד יגיע.
באי כוחו של אנקרי מטעם הסנגוריה הציברוית, אלוף-משנה במיל' אשר הלפרין ורב-סרן אמיר גונמן מסרו כי "בעניינו של אנקרי התקיים הליך גישור בפני נשיא בית הדין הצבאי, שבמסגרתו חשפה ההגנה ראיות חדשות ובהתאם צומצם כתב האישום במסגרת הסכמות. במעמד הדיון שנערך היום, בו הוצגו כתב האישום המתוקן וההסדר אליו הגיעו הצדדים, הודה הקצין במיוחס לו, פנה אל המתלוננות שישבו באולם, התנצל בפניהן, הביע חרטה עמוקה ולקח אחריות מלאה על המעשים. כל הצגה אחרת של הדברים חוטאת לאמת".
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
פורסם לראשונה: 00:00, 18.08.23
