שלוש נוסחאות עולות כשמציגים את העמדה הסעודית הרשמית לגבי סיכויי השלום עם ישראל. ההתבטאות הראשונה יצאה מפיו של השליט בפועל מוחמד בן סלמאן, שאמר חד וחלק בראיון לרשת פוקס האמריקנית שהוא רואה את "ההסכמות" (הוא לא נקב במילה המחייבת יותר, "הסכם") עם ישראל, "מתקרבות". הוא לא התחייב, אבל דבריו, שזכו לעשרות ניתוחים פוליטיים בוושינגטון, בירושלים ובטהרן, הביעו אופטימיות.
אחריו, השגריר הסעודי בירדן נאיף א-סודירי השחיל לתוך נאום הגשת כתב ההאמנה שלו כשגריר (הראשון) של סעודיה ברשות הפלסטינית, וכקונסול (מרחוק) במזרח ירושלים, את האמירה הבאה שהופנתה לאבו מאזן: "אני מקווה שבביקורי הבא נצא ביחד לביקור במסגד אל-אקצא".
הקביעה השלישית, הוצגה בעיתון הסעודי הרשמי "ריאד" ולפיה שום דבר לא בוער. התהליך אמנם מתקיים אבל ייקח זמן ארוך יותר מהצפוי כי סעודיה לא מזדרזת (ציטוט מדויק) לנרמל את היחסים עם ישראל. מותר לנחש שהמאמר הפותח שקיבל את הכותרת "השלום השונה", תוזמן בידי בית המלוכה, כדי להעביר מסר חד-משמעי: בן סלמאן ממשיך ללמוד את הנושא, ויכולים להתרחש גם שינויים. כך, לפי ה"ריאד", צריך להקים מסלול נוסף, שיכין את הקרקע לקראת ההסכם.
והנה התיאום: שלוש שותפות "ההסכמות" - סעודיה, ארה"ב וישראל - הביעו אופטימיות מחויכת לגבי הסיכויים להגיע לתוצאה היסטורית. ההנחה היא כי הן הגיעו להסכמות מסגרת שהובילו את בנימין נתניהו להכריז שהוא מסכים לפיקוח אמריקני על מתקני גרעין "אזרחי". במקביל, יורש העצר בן סלמאן ממשיך לארח בכירים ישראלים.
לכן, דווקא העמדה האמריקנית מעוררת תהיות: הנשיא ג'ו ביידן, שחולם להציג הסכם ישראלי-סעודי עוד לפני מערכת הבחירות השנייה לכהונתו, נוקט את המהלכים הקיצוניים יותר. על יועצים בכירים אמריקנים הוטלה המשימה לבדוק אצל הפלסטינים את דרישותיהם לקראת ההסכם. בינתיים, כבר עכשיו מתבצעת נורמליזציה שקטה בין סעודיה לישראל. עוד לא הגענו לשלב ההסכם, וקיימת עדיין האפשרות, אמנם קלושה, שלא נגיע, ובכל זאת ישראלים נכנסים ויוצאים בשערי הממלכה. אחד מהם, איש עסקים, סיפר לי שהוא מתכוון להיות הישראלי הראשון שיחצה את הגבול היבשתי. מה תעשה בסעודיה, שאלתי. "כבר הייתי פעמיים, נפגשתי וסיכמתי, ואני בא לסגור את הביזנס עם שותפיי המקומיים", ענה.
דווקא הסעודים קלטו, בשלב מוקדם, שישראל של נתניהו לא מתכוונת לרוץ אחרי הפלסטינים, כשמנגד, ממשל ביידן הוא שיפגין מאמצים להרחיב את ההסכמות לכיוון לשכת אבו מאזן. זה המקום גם להזכיר שהסכמי אברהם נחתמו בין ישראל לארבע מדינות ערביות בלי ויתורים לפלסטינים. הסעודים רוצים הסכם נבדל - שמתבסס על היוזמה שלהם מ-2002 שאומצה על ידי הליגה הערבית. עם זאת, הסעודים למדו שישראל לא תסכים לחזרת פליטים, לא לפינוי התנחלויות ומודעים גם לסקר דעת הקהל שנערך בשטחים ושמציג בצורה ברורה שהפלסטינים עצמם מתנגדים ברוב מוחץ לפתרון שתי המדינות.
אם הסעודים היו מאמינים שהנורמליזציה עם ישראל תלויה בוויתורים גורפים לפלסטינים, הם לא היו יוצאים למהלך. בן סלמאן יודע בדיוק מה הוא רוצה להשיג, ובמקרה הזה ההסכמות עם ישראל הינן רק האמצעי.
- סמדר פרי היא פרשנית העולם הערבי של "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
פורסם לראשונה: 00:00, 03.10.23